בקשה לביטול פיגורים, דחיית תשלום קנס ופריסתו

ביום 9.8.2020 דחה בית המשפט על הסף את בקשת העותר תוך שנקבע כי הסמכות לפרוס תשלומי קנס מסורה למרכז, וכי גם אם יש סמכות לבית המשפט לבטל תוספת פיגורים אין לכך הצדקה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

ראשית, דין העתירה להידחות על הסף מן הטעם שבעת הזו, משניתן על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי צו לפתיחת הליכים בעניינו של העותר, וכל עוד מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בעניינו, מוקפאים כאמור, בהתאם להוראות סעיף 121 לחוק חדלות פירעון, הליכי הגבייה מטעם המרכז, ובהיעדר הליכי גביה ברי כי אין מקום לדון בפריסת חובו של העותר, כמבוקש בעתירה.

אשר על כן העתירה נדחית.

וכלשונו: "המבקש לא ביקש לבטל את קנס הפיגורים. לא כעת בטרם שולם הקנס... המבקש ביקש שהכסף שיגבה ייזקף על חשבון הקרן, ואם וכאשר יעמוד וישלם את כל הקרן – אזי יפנה בבוא היום אם יבוא בבקשה לביטול קנס הפיגורים" (שם, סעיפים 21 ו-22.

היא טוענת כי בית המשפט אינו מוסמך לבטל את פקודת המאסר וכי הסמכות לעשות זאת, כמו גם הסמכות לדחות ולפרוס את תשלום הקנס, מסורה לה. המשיבה מפנה לסעיפים 5ב' ו-5ג' לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995, וכן לפסק דינו של בית המשפט העליון ב4919/14 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל (6.3.17).

...

לא אכחד כי לו הדבר היה בידי, הרי שחרף התנהלותו הלקויה מאד של המבקש במשך שנים רבות בכל הנוגע לתשלום הקנס, הייתי נעתר לבקשתו ומאפשר לו לשלם את הקנס בהתאם למתווה המפורט לעיל.

אני סבור, כי מוטב שהמבקש ישלם את הקנס מאשר שיחזור לבית הכלא.

ואולם מקובלת עליי עמדת המשיבה כי על פי החוק והפסיקה הסמכות בעניין זה מסורה בראש ובראשונה למשיבה.

בנוסף טענה כי ביטול פיגורים ופריסת חוב לתשלום הנן סמכויות הנתונות בבלעדיות למרכז לגביית קנסות וסמכות בית המשפט הנה לעניין עיכוב ביצוע פקודת המאסר בלבד ויש להשתמש בה רק במקרים חריגים.

סעיפי חוק המרכז לגבייה מקנים סמכויות למרכז לגביית קנסות לפרוס או לדחות תשלום חוב (סעיף 5ב(א) לחוק) וכן לפטור את החייב מתשלום תוספת פיגורים (סעיף 5ב ו5ג לחוק).

נוכח האמור לעיל, לבית משפט זה אין סמכות להורות על פריסת החוב או ביטול ריבית הפיגורים ועל המבקש לנהל הליכים אלה מול המרכז לגביית קנסות.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים ולפנים משורת הדין החלטתי לקבל באופן חלקי את בקשתו של המבקש ולעכב את כניסתה לתוקף של פקודת המאסר עד ליום 2.2.2020 זאת על מנת לאפשר למבקש לפנות למרכז לגביית קנסות ולמצות מולם את ההליכים לפי הדין, אין בעיכוב זה כדי לעכב את מרוץ ההצמדה והריבית.

סיכום - אני דוחה את בקשתו של המבקש לפרוס את סכום הקנס או להעמידו על סכום הקרן בלבד.

- אני מורה על עיכוב עונש המאסר של המבקש עד ליום 2.2.2020, כדי לאפשר למבקש למצות זכויותיו מול המרכז לגביית קנסות.

(ג) צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנדון או סנגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 66 ו-69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וסעיפים 5ב ו-5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות בסעיף 237(ד) לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה..

משאלו הם פני הדברים, הרי שבפי המבקש אין כל טעם טוב להמנעותו במשך שנים כה רבות מתשלום הקנס אשר הושת עליו במסגרת הליך זה וכן, לא מצאתי כי יש מקום לבטל את תוספות הפיגורים אשר הושתו על המבקש בתיק זה. בכל הנוגע לטענות המבקש בדבר סבירות הפעלת עונש המאסר חלף קנס אשר הושת עליו הרי שדין טענות אלה לדחייה מטעמים מובנים ולא מצאתי בהם ממש.

...

תגובת המשיבה: מנגד טענה המשיבה כי דין הבקשה לדחייה.

ודוק, המסמכים אשר צורפו על ידי המבקש לבקשתו אין בהם כדי ללמד על מצבו הרפואי ו/או הכלכלי המועדים מוקדמים לשנה האחרונה ומשכך, אין בידי לקבל את טיעוניו לעניין זה כלל ועיקר.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית על כל רבדיה.

החלטתי מיום 22.3.18 במסגרתה הוריתי על עיכוב ביצוע פקודת המאסר מבוטלת.

בבית המשפט העליון ע"פ 1948/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ח' כבוב המבקש: איבראהים סלימאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 12.02.2023 לביטול ריבית פיגורים; בקשה מיום 05.06.2023 למתן ארכה להעברת הפיצויים; בקשה מיום 06.06.2023 להורות לערכאה הדיונית להנפיק שוברים לתשלום בשם המבקש: עו"ד אורי בר-עוז בשם המשיבה: עו"ד עינת גדעוני ][]החלטה

על המבקש נגזר עונש של 18 שנות מאסר לריצוי בפועל, בנכוי ימי מעצרו, לצד ענישה נלווית, שכללה פיצוי כספי למשפחת המנוח בסך של 258,000 ש"ח. ביום 12.02.2023, הוגשה הבקשה שלפנינו, שבה נטען כי סכום הפיצויים לא הועבר למשפחת המנוח "בשל קשיים כלכליים", אולם "מישפחת המבקש נרתמה, עמלה וגייסה את מלוא סכום הפצוי". בנסיבות אלו, התבקשנו להורות כי "סכום הפצוי יוחזר אל הקרן והפיגורים יתבטלו". בתגובת המשיבה נטען, כי יש לדחות את הבקשה על הסף משלא צורפה מישפחת המנוח כמשיבה לבקשה.

כך בפרט, בשים לב לקביעת בית המשפט המחוזי בגזר דינו כי "אי תשלום אחד השיעורים [מסכום הפצוי – ח.כ.] יעמיד את מלוא הפצוי לפרעון מידי". לצד זאת, ככל שכוונת המבקש היא להביא לשינוי בפריסת תשלום הפיצויים, הרי שכפי שצוין בעיניין פלוני, באפשרות המבקש "להקל במעט את נטל התשלום באמצעות פניה למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסת התשלום" (שם, פסקה 6).

...

על המבקש נגזר עונש של 18 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לצד ענישה נלווית, שכללה פיצוי כספי למשפחת המנוח בסך של 258,000 ש"ח. ביום 12.02.2023, הוגשה הבקשה שלפנינו, שבה נטען כי סכום הפיצויים לא הועבר למשפחת המנוח "בשל קשיים כלכליים", אולם "משפחת המבקש נרתמה, עמלה וגייסה את מלוא סכום הפיצוי". בנסיבות אלו, התבקשנו להורות כי "סכום הפיצוי יוחזר אל הקרן והפיגורים יתבטלו". בתגובת המשיבה נטען, כי יש לדחות את הבקשה על הסף משלא צורפה משפחת המנוח כמשיבה לבקשה.

בתגובתה, המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה, הן לנוכח התנגדות משפחת המנוח; הן לנוכח העובדה שהמבקש טרם שילם את סכום הפיצויים, חרף העובדה שלפי טענתו שלו, מלוא סכום הפיצויים כבר גויס.

לאחר שעיינו בבקשה, בעמדת נפגעי העבירה, ובתשובת המשיבה, נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות.

יפים לענייננו דברי השופט י' עמית בע"פ 1987/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (25.07.2019; להלן: עניין פלוני): "עונשו של המבקש נגזר ביום 27.2.2017 והיה עליו לשלם את הפיצוי באופן מיידי, לפי סעיף 66(א) לחוק העונשין (שחל אף הוא מכוח סעיף 77(ג)). הפיצוי לא שולם ומאז חלפו שנתיים וחצי, בהן לא קיבלה המתלוננת את המגיע לה. המבקש אף לא ראה לצרפה כמשיבה לבקשה זו, הגם שהבקשה נוגעת לה במישרין. די היה בכך כדי למחוק את הבקשה [...]. גם לגופה של בקשה, המבקש לא הצביע על 'סיבות סבירות לאי תשלום הקנס [...] במועד הקובע', כנדרש לפי סעיף 69 לחוק העונשין [...]" טרם חתימת החלטה זו הונחה לפנינו בקשה נוספת שהוגשה מטעם המבקש ביום 06.06.2023, "להורות לערכאה הדיונית, שתפנה למזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת על מנת להנפיק 26 שוברים בתשלומים שווים". ואולם, גם בקשה זו, כקודמותיה, אינה מגלה כל עילה ודינה להידחות.

אשר על כן, הבקשה לביטול ריבית פיגורים נדחית, ועמה נדחות גם הבקשות מימים 05.06.2023 ו-06.06.2023.