בקשה לביטול עיקולים זמניים והצהרה על אי הטלתם

בהתאם להלכה הנוהגת, כאשר מדובר בבקשה לביטול עיקול זמני, בית המשפט בוחן את הבקשה להטלת עיקול מלכתחילה, כאשר הנטל על מבקש העיקול להוכיח את בקשתו.

הנתבעים עתרו בבקשתם מיום 27.02.2020 להצהרה על פקיעתו של צו העיקול הזמני ו/או ביטול העיקול הזמני.

...

מסקנתי היא, כי בנסיבות המקרה שבפניי יש הצדקה לקבוע כי צו העיקול פקע, וכי אין טעם מיוחד אשר מצדיק קביעה אחרת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול צו העיקול מתקבלת במובן זה שצו העיקול שניתן ביום 17.02.2020 פקע מחמת שלא הומצא כדין ובמועדים הקבועים לידי הנתבעים.

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.

בדיון בבקשה הצהירה נציגת התובע, כי ההלוואה שנטל נתבע מס' 1 בשנת 2013 לא ניפרעה, הלוואה נוספת שנטל בשנת 2017 בנסיון להסדיר את החוב לא ניפרעה אף היא, הוראת הקבע שניתנה לצורך פירעונה בוטלה על ידי הנתבע, ופרט לשתי הפקדות במזומן בשנה האחרונה, לא כיסה הנתבע את החוב ואת הפגור.

באשר לנתבע מס' 2 נטען, כי התובע הפר את חובתו לפי סעיף 26 לחוק הערבות, תשכ"ז -1967, להודיע לו, כערב, על אי קיום חיובו של נתבע מס' 1, החייב, זאת כאשר לטענת התובע, כבר מחודש פברואר 2019 חדל החייב מלפרוע את ההלוואה באופן מסודר, וכאשר עומדת לערב הזכות לפרוע את ההלוואה לפי לוח הסילוקין שלה.

לפיכך חזר ב"כ הנתבעים על בקשתו לבטל את העיקולים, ולכל הפחות את העיקולים על השכר ועל חשבונות העו"ש. דיון והכרעה בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד נבחנת מחדש בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"), ובעניינינו - בתקנות 362 ו - 374 לתקסד"א. תקנה 362 לתקסד"א קובעת את התנאים לשם מתן סעד זמני: "(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

...

בפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד לפי החלטתי מיום 18.8.19.

יחד עם זאת, סבורני, כי הותרת העיקולים על חשבון העו"ש של נתבע מס' 1 ועל משכורתו (ככל שקיימת) יש בה משום הכבדה בלתי מידתית ופגיעה של ממש בהתנהלותו היומיומית 1.

אשר על כן, אני מורה על ביטול העיקולים על המשכורת ועל חשבון העו"ש של כל אחד משני הנתבעים.

באי כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. ב"כ המבקשת טען, בין היתר, כי המצהיר מר טויל לא עבד בתקפה הרלוואנטית לשיקים ולאירועים נשוא הבקשה אצל המשיבה ועל כן אין ביכולתו להצהיר על דברים שאינם בידיעתו כשהתצהיר שהוגש מטעמו אינו מפנה לנימוקים שעמדו בבסיס בקשת העיקולים.

דיון והכרעה: בהתאם להלכה, כשמוגשת בקשה לביטול צו עיקול זמני, נידרש בית המשפט לשקול את הבקשה להטלת העיקול מלכתחילה ולשם כך יש לבחון את התנאים שיש לקיים לצורך הטלת עיקול זמני כאמור (ראה לעניין זה, רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פד"י נא(3), 789).

אעיר, כי בשלב זה אין על בית המשפט לפסוק באופן סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים.

...

בעניין סיכויי התביעה, לאחר עיון בבקשות ותגובות הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים ושמעתי את הצדדים בפניי, אני קובעת כי המשיבה הציגה ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

לעניין יסוד ההכבדה, שוכנעתי כי לא עלה בידי המשיבה להוכיח קיומו של חשש להכבדה על גביית סכום פסק הדין ככל וזה יינתן.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים, בשים לב לסיכויי התביעה, ליסוד ההכבדה וליתר השיקולים כאמור לעיל, כמו כן לאחר שאיזנתי בין כל השיקולים, שוכנעתי להורות על ביטול העיקולים על חשבונות הבנקים של המבקשת בבנקים המפורטים בבקשה, למעט העיקול על הפיקדון שעוקל בבנק הפועלים, זאת כפוף להפקדת הסך של 18,000 ₪ ע"י המבקשת בקופת בית המשפט.

במקביל, הוגשה בקשה לביטול העיקולים הזמניים שהוטלו עליהם ובקשה להטלת עיקולים זמניים על זכויות המשיבה אצל שורה של מחזיקים (16) הכוללים משרד הרשוי, רשות המסים, בנקים, לקוחות של המשיבה, זכויות בנכסיי מקרקעין וכן על ציוד ומכשירים הנמצאים במקום עסקיה.

המבקשים לא הוכיחו כי אי הטלת העיקולים הזמניים תוביל לפגיעה באפשרות ביצוע פסק הדין, אם וככל וייתן לטובתם.

למרות שהמבקש 2 הצהיר בחקירתו כי ידע בודאות שבשנה האחרונה המשיבה העבירה והבריחה נכסים (שורות 11-16 לפרוטוקול הדיון מיום 21/8/23) לא אצה לו הדרך להגיש תביעה ובקשה לעיקולים זמניים.

...

כל צד מעלה טענות בדבר התנהלות בחוסר תום לב. אני סבור כי המבקשים השתהו יתר על המידה, באופן שמעלה תהיות בפתיחת ההליכים ובהגשת הבקשה לסעד הזמני לאחר שחלפו חודשים רבים מההפרה של ההסכם האחרון, ללא הסבר מניח את הדעת לכך.

התוצאה : מכל האמור, אני דוחה את הבקשה להטלת עיקולים זמניים.

אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבה ושכר טרחת בא כוחה בגין הבקשה והדיון בסך כולל של 3000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

יצויין כי בסעיף 55 לכתב התביעה שכנגד נתבקש בית המשפט להצהיר על קיומן של התקשרויות חוזיות בין הצדדים לגבי כל אחד מראשי התביעה האמורים.

הוא לא הגיש דו"חות של החברה למס הכנסה בתקופה זו. הוא לא העלה דרישה זו טרם הגשת התביעה שכנגד, בכלל זאת גם לא במסגרת בקשתו לביטול עיקול זמני.

בתחילה הוטל העיקול על מלוא הסכום הנתבע (986,834 ₪), אולם לאחר הגשת בקשת הנתבעים לביטול העיקול וקיום דיון מלא בעיניין, מצא בית המשפט (מותב קודם אשר דן בהליך העיקול) כי יש להפחית מהסכום האמור 57,816 ₪ (המורכב מהסכומים הבאים: 15,000 ₪ שנמסרו במעטפות מזומן; 16,292 ₪ ששולמו למס הכנסה; 21,024 ₪ ששולמו לעו"ד חמד ב"כ עריית ירושלים) כך שהעיקול הועמד על סך של 929,018 ₪.

בסעיף 13 לתצהיר התובעת (במקביל לסעיף 16 לכתב התביעה) פורטו השיקים אשר נטען כי נמשכו מחשבון החברה בבנק הפועלים שלא בידיעת התובעת ושלא על דעתה; בסעיף 15 לתצהיר התובעת (במקביל לסעיף 17 לכתב התביעה) פורטו העברות בנקאיות אשר נטען כי בוצעו שלא בידיעת התובעת ולא על דעתה; בסעיף 20 לתצהיר התובעת (במקביל לסעיף 21 לכתב התביעה) פורטו השיקים אשר נטען כי נמשכו מחשבון החברה בבנק לאומי שלא בידיעת התובעת ושלא על דעתה.

...

תביעתה הנגדית של חגית נגד אסתר (לשכר טרחה בסך 46,800 ₪) - נדחית.

התביעה נגד הנתבעת 4 - נדחית.

התביעה הנגדית מטעם חגית נדחית.