בקשה לביטול עיקולים זמניים בתביעת חוב

לעניין ההכבדה- לאור העובדה כי השיקים שנמסרו למבקשת לפרעון החוב בחתימת אבלין בן דוד, אמה של בעלת המניות במשיבה 1, חזרו מחמת "א.כ.מ" ומחמת הוראת ביטול שניתנה לשיקים הרי שהדבר מצביע על התקיימות החזקה הראייתית כי המשיבה נתונה תחת מצב כלכלי קשה המצדיק הענקת עיקול זמני נגד המשיבה.

אני סבורה כי על סמך כל חומר הראיות שהונח לפני בית המשפט והסיכומים שהוגשו, עולה כי מהתביעה עולה שאלה רצינית הטעונה בירור ולא ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק, כאשר הדיון בבקשה לביטול עיקולים זמניים אינו יכול לשמש אכסניה לבירור הפלוגתות שבין הצדדים, אשר עתידה להתברר בהליך העקרי.

...

מאחר והסדר זה משקף לכאורה את הסכמות הצדדים באשר לגובה החוב, על-כן אני סבורה שניתן לצמצם את סכום העיקול לכדי סך 567,284 ₪ בלבד.

עולה מכל האמור לעיל הוא, כי הבקשה לביטול העיקול נדחית, אולם סכום העיקול יצומצם לכדי סך567,284 ₪.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪.

במענה לטענות אלה טענו התובעים כי לא הוגש תצהיר מטעם המבקשת, על כל המשתמע מכך; הטענה כי הסכם הגישור עוסק בפעילות בלתי חוקית הנה מופרכת; סעיף 8 להסדר הגישור שולל את ביטולו; קיימת עילת תביעה כנגד המבקשת שכן ניתן יפוי כח מטעמה לניהול המשא ומתן עם התובעים; שיקים על חשבון החוב נמשכו מחשבונה והתנהלותה בפועל מלמדת על ידיעתה והסכמתה לתנאי הסכם הגישור.

לאחר שסקר את הפן הנורמאטיבי והתנאים למתן עיקול זמני, העריך בית המשפט קמא כי עלה בידי התובעים, ולו באופן לכאורי, לשכנע בקיומה של עילת תביעה שיש לידון בה שכן הוכח כי לכאורה הנתבעים לא פרעו את חובם וכי המבקשת הנה צד להסדר הגישור אשר הופר.

...

לגופו של ענין, מקובלת עלי החלטתו של בית המשפט קמא על נימוקיה.

בית המשפט קמא בחן וסקר את מכלול הטענות והראיות שהוגשו, וכאלה שלא הוגשו כאמור, התרשם מהעדויות באופן בלתי אמצעי, ומצא כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת עילת תביעה ברמה הנדרשת בשלב זה באופן שמצדיק היענות לבקשה למתן עיקול זמני, על כן לא מצאתי מקום להתערב בהתרשמותו זו. יצוין כי התרשמות זו לטובת התובעים לא הייתה התרשמות גורפת (ר' למשל ההערה לעיל בעניין תום הלב) אולם במכלול רשמיו מצא בית המשפט קמא כי הכף נוטה לעבר הותרת העיקולים על כנם ולא מצאתי סיבה לשנות מסקנה זו. ביחס למאזן הנוחות, לא עלה בידי המבקשת להצביע על הנזק שיגרם לה באופן ממשי מהותרת צו העיקול הזמני בתוקפו, וכך גם בבקשת רשות הערעור בגדרה מופנות טענות בעלמא ביחס לפגיעה בזכויותיה הקנייניות והחוקתיות.

בהקשר זה נפסק בענין זיו, בפסקה 10: "ומעבר לכל האמור, לא למותר לציין, כי החלטת ביניים בעניין סעדים זמניים אינה יוצרת מעשה בית-דין (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 728 (מהדורה 13, 2020); רע"א 8734/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 15 [פורסם בנבו] (12.1.2014); רע"א 909/07 ניסנוב נ' שבתאי, פסקה 3 [פורסם בנבו] (16.11.2008)). על כן החלטות קודמות שניתנו בעניין אינן כובלות את שיקול דעתו של בית המשפט." על יסוד האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

הפעם, לצורך הוכחת עילת התובענה – החוב בגין ההלוואה – על בסיסה התבקש צו העיקול, לא הסתמך המשיב רק על הסכם ההלוואה, אלא צירף ראיות נוספות בדמות "הקלטה עדכנית" בה לטענתו המבקשים מודים בחוב הנטען, ותצהיר של עד (הוא הבורר המוזכר בהסכם ההלוואה) שהיה מעורב במתן ההלוואה.

עוד טענו המבקשים כי סכום התביעה נמוך בהרבה מגובה העיקול שאושר, ובהקשר זה אכן ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ביום 20.10.2021, המורה, בהסכמת הצדדים, על צימצום צו העיקול לסך של 900,000 דולר ארה"ב. ביום 22.11.2021 נדחתה בקשת המבקשים לביטול צו העיקול הזמני.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

לאחר בחינת מכלול התמונה הגיע בית המשפט למסקנה כי הכף נוטה לטובת המשיב, זאת מבלי להתעלם מהתנהלותו במסגרת בקשותיו הקודמות להטלת עיקול זמני, מהעובדה שלא פירט בהרחבה על אודות הבקשות הקודמות (אף כי עצם קיומם הוזכר), ובהתייחס לכך שעם חלוף הזמן השתנו הנסיבות ובהן התבססות בקשתו החדשה על ראיות נוספות.

הבקשה נדחית.

באפשרות המבקשת להפקיד את סכום החוב כנגד ביטול העיקול ובכך להמשיך במכירה של הנכס לצדדים שלישיים.

בקשה לביטול עיקול זמני מחזירה את הדיון הראשוני לעניין הבקשה להטלת העיקולים באופן שבו על המשיבה -שהיא מבקשת להטיל את העיקול הזמני- להרים את הנטל ולשכנע את בית המשפט בצורך של הצוו ובנחיצותו (הפ"ב (מחוזי מרכז) 1532-02-09 ישפאר הום - טק בע"מ נ' אקסל - מולטי פרפס לוג'יסטיקס בע"מ (פורסם במאגרים).

סוף דבר בנסיבות האמורות, ולאחר ששוכנעתי בדבר קיומה של עילת תביעה לכאורה ביחס למבקשת וקבעתי שקיים יסוד הכבדה וכן מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, אני קובע כי העיקול הזמני יוותר על כנו.

...

ביום 2.7.23, ולאחר שהתקיים דיון בין הצדדים, בין היתר, ביחס לבקשת המבקשת לתיקון הבקשה לביטול עיקול, וכן ביחס לבקשתו של מר דוד כהן, הגרוש של המבקשת לבטל את העיקול ולהצטרף כצד להליך הואיל ומדובר בכספים שבמקור שייכים לו, ניתנה החלטה במסגרתה נקבע, בין היתר, כי בקשת המבקשת לתיקון הבקשה לביטול עיקול נדחית הואיל ולא הונחו בפני טעמים מיוחדים.

אני חוזר על האמור בהחלטתי מיום 2.7.23 לפיה המבקשת לא הניחה טעמים מיוחדים מדוע יש להיעתר לבקשה המתוקנת לביטול העיקול.

זאת ועוד, ובשים לב לפעילותה של המשיבה, סבורני כי מתקיימים בעניינינו טעמים מיוחדים לפטור את המשיבה מערובה, גם אם האמור לא קיבל ביטוי במסגרת הטלת העיקולים הזמניים.

סוף דבר בנסיבות האמורות, ולאחר ששוכנעתי בדבר קיומה של עילת תביעה לכאורה ביחס למבקשת וקבעתי שקיים יסוד הכבדה וכן מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, אני קובע כי העיקול הזמני יוותר על כנו.

התובעת גם לא ביקשה לייחס לבעלי המניות או המנהלים של חברת באוו וורקה או של חברת תעמיר, אחריות אישית לחובות של החברה (לא תבעה אותם באופן אישי, גם שנשאלה על כך במסגרת הדיון בבקשה לביטול עיקולים זמניים).

...

הנתבעת הגישה בקשה לביטול העיקולים הזמניים, וביום 18.11.2020 מצא בית המשפט להורות על ביטול העיקולים, לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים במסגרתו גם נחקרו חלק מהמצהירים ובהם מנהל התובעת ומר סופיאן עאסי.

יש לבחון את העובדות שיש כרגע בפני בית המשפט בקפידה, ולאחר שבחנתי את הראיות שטענה המבקשת כי יש בהן כדי להוות ראיות לכאורה להרמת מסך, לא התרשמתי כי כך אכן הוא הדבר" (החלטה מיום 18.11.20).

התוצאה: אני מורה על דחייית התביעה, לאחר שהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת מס' 2, חברת תעמיר, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ סכום הפקדון שהתובעת הפקידה בקופת בית משפט, יועבר על חשבון סכום זה לנתבעת 2 (יועבר לנתבעת באמצעות ב"כ הנתבעת) והתובעת תשלם לנתבעת 2 את היתרה וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.