במסגרת הגשת היתנגדות, טענה המבקשת לביטול העיקולים, כי אחיזתה של המשיבה בשיק אינה מזכה אותה במעמד אוחז כשורה, שכן אחת מחתימות ההיסב על גב השיק מבוטלת בחותמת ביטול, שהוטבעה גם על חתימת ההיסב של המבקשת עצמה; עוד נטען כי למשיבה מקורות גבייה חלופיים (כגון: החייבים 1-2 בתיק, או נכס המקרקעין של מר סייג, שגם עליו הוטל עיקול); ובהיותה עוסקת בתחום הניכיון, מהוה חשבון בנק פעיל תנאי בלתו אין להמשך קיומה של המבקשת והמשך קיום עסקיה, והותרת העיקול על כנו משמעה מכת מוות לקיומה; והכחישה שמר סייג אמר לנציג המשיבה כי אין למבקשת יכולת לפרוע את השיק.
בהתאם לפסיקה, בבש"א (חיפה) 1642/08 עריית חדרה נ' משאבי מים חדרה בע"מ מיום 14.2.08: נקבע כי:
"מטרת העיקול הנה להבטיח יכולתו של תובע להפרע חובו, אם יזכה בתביעה, אולם משנעתר ביהמ"ש לבקשת העיקול והורה על עיקול הנכסים ו/או הזכויות, אשר עיקולם התבקש בבקשה, אין המבקש קונה זכות בנכסים שעוקלו והמשיב רשאי להציע עיקול על נכס חלופי תמורתם. לא רק זאת, אלא שאין מבקש העיקול קונה זכות לעיקול בטוחה, המקנה רמה זהה של ביטחון. כל זכותו היא, לעיקול נכסים, אשר יש בהם כדי להקנות לו בטוחה מספקת, כי יוכל, בבוא היום, להפרע מהם, באופן סביר. ראו דברי כבוד השופט גולדברג, בברע"א 7279/97 - הבנק הלאומי השויצרי אמרקאי נ' צרפתי מוריס .תק-על 98(1), 398 ,עמ' 399, אשר אף הבהיר, כי יעילות הבטוחה אינה נמדדת, בהכרח, על פי שוויה.. אין חולק, שגם מעקל מחוייב לעקרון המידתיות. בהתאם לכך, הוא זכאי לפעול בדרך שתבטיח את מטרתו, אולם עליו לעשות זאת, בדרך ובאופן שקניינו של הנתבע ייפגע במידה המעטה האפשרית - ע"א (חיפה) 239/93 - סחר ושרותי ים בע"מ נ' חב' שלום .תק-מח 95(1), 753, עמ' 760. רוצה לומר, יש לשקול את האינטרסים של שני הצדדים. במסגרת שיקוליו, על ביהמ"ש להביא בחשבון את ערכה של הבטוחה, לא רק מבחינת שוויה, אלא גם מבחינת האפשרות להפרע ממנה בבוא היום, שכן אין בטוחה, אשר על מנת להפרע ממנה יהא על התובע (אם יזכה בתביעתו), לנקוט הליכים ארוכים ומכבידים, אשר יעלו לו ממון רב וידחו את המועד בו יוכל להנות מפירות זכייתו, כבטוחה אשר ממושה קל ומהיר יותר ".
לענייננו, משאין חולק, שבידי המשיבה עיקול על נכס מקרקעין של מר סייג ששוויו עולה באין שיעור על גובה השטר, עליו רובץ משכנתה על חוב ששיעורו כעשירית בלבד משווי הנכס, ובידי המשיבה, שני מקורות גבייה נוספים, בדמות החייבים 1-2 בתיק ההוצאה לפועל ומנגד, עיקול על חשבון העו"ש של המבקשת, ועל חברת אימפולייט בע"מ, ללא ספק, גורם למבקשת נזק חמור, בהנתן תחום עיסוקה.
...
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה להטלת עיקול לפני מסירת אזהרה על נספחיה, ובבקשה לביטול העיקול על נספחיה, ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים וטענות המבקשת ונציגת המשיבה, שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה בתנאים שיפורטו בהמשך.
עסקינן כאמור בבקשה לביטול שני עיקולים שהוטלו על חשבון בנק הפועלים חברת אימפולייט בע"מ.
מבלי לקבוע מסמרות, ומבלי לנקוט עמדה ביחס למסקנה הסופית שתלמד מבחינת מכלול הנסיבות, התביעה ואדניה מוצקים ביותר.
אני סבורה, כי המבקשת עמדה בנטל גם בכל הנוגע לרכיב ההכבדה בשל גובה החוב שעומד נכון להיום על סך של למעלה מ- 1,000,000 ₪ וכשלעצמו, עשוי להיות אות לקיומה של הכבדה (ראו רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (20.10.2017)), וכי מר סייג בחקירתו בתיק ת"ט 33440-02-23 העיד כי יש לו חובות לספקים נוספים חוץ מהמשיבה חוב של 700,00 ש"ל לחברת אימפולייט בע"מ ו-500,000 ₪ לחברת גאמא (עמוד 2 לפרטוקול הדיון מיום 27.2.2023 שורות 4-5) והעיד לגבי האמירה כי "אין ביכולתו לשלם את החוב" כי "אני התכוונתי למצב התזרימי ולא למצב הכלכלי" (עמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.2023שורה 13).
משכך אני מורה, כפי נפסק על ידי כבוד הרשם הבכיר צוריאל לרנר מיום 25.2.2023, כי ככל ויופקד סך של 31,700 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת תוך 5 ימים מהיום, כי אז יבוטל העיקול שהוטל על חשבון העו"ש של המבקשת.
