בקשה לביטול עיקול על חברה בבעלות יורש

במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניחה התובעת תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה.

עדיין ניהול החברה עם רכבי החברה חונים בבית על ידי מי שטוען כי הנו שכיר והוא בעל ניסיון אך גם מי שחוה הליך פש"ר והוא קרוב מישפחה של בעל החברה , ושניהם מתנהלים בתשלומים ואישורים מול לקוחות בתיאום חתימות על שטרות , רק מוסיף לחשש המוצדק כי הקורונה תשמש בסיס להשתמטות מהחוב ( עמ 12 ש 13-30 ) .

רק חוקר פרטי היה צריך לגלות את מקום המצא הציוד ולא הורשה איש מטעם התובעת לבקר לראות לרשום לתעד הציוד ולהעריך שוויו .

...

לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני נחה דעתי שעלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה.

בעצם קיומה של כרטסת חיובים כספיים שיק מושא תיק ההוצאה לפועל על סך : 20,000 ₪ , ואף המחאות נוספות שנטען כי חזרו , בהתנהלות עסקית לאורך זמן , לפיה שיק מושב תמורת מזומן ,מה שמביא למסקנה שכשנותר שיק בידי התובעת , המסקנה על פניה לכאורה , שטרם ניתן סכום במזומן - עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה .

על כן, הבקשה לביטול צו העיקול – נדחית.

כתב התביעה התובעים הגישו ביום 11.6.15 כתב תביעה בו ביקשו לחייב הנתבעים לשלם להם פיצוי בסך של למעלה משני מיליון ₪ ולצרכי אגרה הסך של מיליון ₪ עקב הפסד השקעתם כתוצאה מניהול תיק השקעות מסוכן ע"י נתבע 2 (להלן: "חיים") באמצעות חברה בבעלותו, היא הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"), באופן שחלף השקעה סולידית בה בחרו התובעים, ניהל חיים תיק השקעות ספקולאטיבי ביותר.

ביהמ"ש דחה בקשה להטלת עיקול על נכסי הנתבעים כבוד הרשם דורון יעקבי, כתוארו דאז, דחה ביום 12.6.15 וכן ביום 21.6.15, בקשת התובעים להטיל עיקולים על נכסי הנתבעים.

עוד טענו כי בסוף הקורס ניגש דוד אל חיים והתעניין בפיתרון סולידי לקבלת תשואה יחסית בטוחה וחסרת סיכון ממשי לכספי התובעות בלבד שזה מקרוב שכלו את אביהם המנוח וקיבלו כספי ירושה אותם רצו לחסוך לעתיד.

(4) קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההיתקשרות עם בעל הרשיון; (5) קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או העדר אפשרות כאמור; (6) הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין; (7) לענין בעל רשיון חבר בורסה – הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי חוק ניירות ערך; (8) (נמחקה).

...

המומחה בדק, על פי המלצת המומחה פרופ' גרוס את היתרה לאחר כניסת תקבולים, נכון למועד הגשת חוו"ד. לאחר עיון בחוו"ד, ביהמ"ש הגיע למסקנה כי לנוכח השתהות התובעים עד מועד הפסקת ההתקשרות, יש להעמיד הפיצוי על גובה ההפסד, זמן סביר לאחר תחילת ההתקשרות, כמפורט קודם לכן.

ביהמ"ש הגיע למסקנה, כי אין מקום לקחת בחשבון הפסדים שנוצרו לאחר חלוף חצי שנה.

סוף דבר ביהמ"ש דחה תביעות כל התובעים למעט קרן וכן דוחה התביעה נגד אירית.

לכן, ובשל טרפוד המהלך של הקפאת תשלומי המשכנתא, נאלץ לפנות לחברת מימון חוץ בנקאית, אשר עומדת על ביטול העיקול כתנאי למתן המימון המבוקש; ללא גיוס הכספים כאמור יעמוד מקום עבודתו בסכנת קריסה והתמוטטות; אין בבטול העיקול ורישום משכנתא נוספת כדי בע"מ כך שאין חשש XXX לפגוע במשיבה שכן ממילא רשומה על המקרקעין משכנתא לטובת בנק ,₪ להעברת הזכויות במקרקעין; לחילופין, מבקש המבקש לצמצם את העיקול לסך של 200,000 המהוים מחצית מתשלומי המשכנתא ששולמו ע"י המשיבה לטענתה – המוכחשת ע"י המבקש; המבקש הכחיש שקבל הלוואות בסכומים גבוהים בתקופת עיכוב ההליכים, וטען שכל ההלוואות ניטלו לצורך פעילות החברה שבבעלותו המצויה בגרעונות של מאות אלפי שקלים.

המבקש השיב לתגובה וטען, בין היתר, כי המקרקעין הם שלו בלבד ונקנו מכספי ירושה שקבל; חזר על הטענות בדבר מצבו הבריאותי הקשה ומצבו הכלכלי; טען כי הצדדים תמיד התנהלו "מהלוואה להלוואה" כאשר הוא זה שהיה אמון על מציאת מקורות מימון בין היתר לצורך בניית הבתים על המקרקעין, והתעלם מהצעות המשיבה כפי שהובאו לעיל.

ברע"א 5549/12 טישלר נ' חניאל ( 5.8.2012 ) נקבע, כי כאשר תביעה נסובה סביב שאלת זכויות במקרקעין, ככלל יש חשש כי אי מתן צו זמני יביא למצב בלתי הפיך אם תיתקבל תביעתה של התובעת, בעוד שאם תדחה תביעתה, ניתן יהיה לפצות את המבקש בגין נזקים כספיים אם וככל שייגרמו לו. מאידך, המבקש טען באופן כללי וסתמי כי יש להסיר את העיקול על מנת שיוכל לרשום שיעבוד נוסף על הנכס לצורך גיוס מימון לעסקו.

...

לכן, ועל אף טענות המבקש לפיהן הוא מבקש לרשום משכנתא שניה לצורך קבלת מימון ותו לא, אני סבורה שהיה ויוסר העיקול על המקרקעין, תהיה המשיבה חשופה לסיכון שבמכירתם, שעבודם או העברתם בדרך אחרת והנזק שיכול להגרם לה הוא בלתי הפיך.

באשר ליתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול – אני סבורה שהצו הוא מידתי בנסיבות העניין בהן מדובר בנכס העיקרי ממנו תוכל המשיבה להפרע ככל שתזכה בתביעתה ולא מצאתי פגם בתום ליבה או שהיה שיהוי.

סיכום לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות ויתר השיקולים הנדרשים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.

תמצית טענות הצדדים במסגרת הבקשה להטלת עיקול זמני והבקשה לביטולו בתשובתה לבקשה לביטול העיקול (כמו גם בסיכומיה בעל פה) טוענת התובעת, כי דינה להדחות וכי יש להותיר צו העיקול הזמני על כנו.

לטענת התובעת, חנה רשמה הערת אזהרה על זכויותיה בדירה לטובת חברת א.ח. הרפז אחזקות בע"מ - חברה בבעלות בתה גב' טלי דננברג הרפז (המשמשת אף כדירקטורית יחידה בה).

בבקשה לביטול העיקול (שנתמכה אך ורק בתצהירו של אבי הרפז) נטען, כי חנה חפצה להעביר את נכסה בישראל למשפחתה בירושה במסגרת "הליך נאמנות", שהוא הליך מקובל וידוע בעיקר בארה"ב - מדינת תושבותה.

(א) בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

...

סבורני, שתנאי זה מתקיים גם מתקיים בעניינו, ודי אם אפנה לאמור בעניין זה בפסק דינה של כב' סה"נ אביגיל כהן אשר ניתן במסגרת הבר"ע הנ"ל: "התובעת הוכיחה קיומה של עילת תביעה עפ"י הרף הדרוש לשלב מקדמי זה. טענות המשיבה (התובעת - מ.ש.) עולות כדי טענות הראויות לטיעון ומעוררות שאלה רצינית שיש לדון בה" (סע' 13 לפסק הדין).

טענה זו לא נתמכה אפילו לא באמצעות תצהירה של חנה, או תצהירה של בתה, שלא לדבר על כך שאף לא הוגשה חוות דעת מומחה בעניין זה. טענתה של חנה נטענה סתם כך, ללא ביסוס כלשהו ולו באמצעות ראיה "חלשה". לא מצאתי להתייחס לכל יתר טענותיה של חנה, היות וסבור אני כי אין הן רלוונטיות להכרעתי.

על יסוד כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לביטול העיקולים, תוך חיובה של חנה בהוצאות התובעת (מתורגמן) ובשכ"ט עו"ד בגין הליך זה בסך כולל של 7,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, ויישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

ביום 28.6.21 המנהלת המיוחדת הגישה הודעת עידכון לתיק, במסגרתה הבהירה כי לא בכדי היתעלמה החייבת מדרישתה להמצאת המסמכים הנוגעים לעזבון הוריה המנוחים, שכן מחומר שהיתקבל במשרד המנהלת המיוחדת מירשם הירושה עלה כי אימה המנוחה של החייבת, נפטרה ביום 31.12.17 וניתן אחריה צו קיום צוואה ומינוי מנהל עיזבון ביום 1.5.18, היינו כשלושה חודשים לאחר מתן צו הכנוס.

ביום 17.5.22 היתקיים דיון במעמד הצדדים, גם כדי לבחון את הבקשה לביטול העיקול על הכספים, אך גם דיון זה לא תרם לקידום ההליך שכן כפי שנקבע בהחלטה שניתנה בסוף הדיון, לא היה בנתונים שהוצגו ע"י החייב מסד עובדתי נאות על מנת לקבל החלטה מושכלת ביחס לעיקול הרובץ על הכספים שזכאי להם החייב בגין התאונה ונקבע כי על החייב להמציא את המסמכים הנדרשים תוך פירוט ראשי הנזק או הצעות שהתקבלו מביהמ"ש או חישוב מטעם חברת הביטוח כדי שבעלת התפקיד תוכל לגבש עמדה וכדי שיונח בפני ביהמ"ש מסד עובדתי המאפשר מתן החלטה במחלוקת.

...

ביום 13.11.22 וביום 30.11.22, החייבים הגישו בקשות למתן אורכה להסרת המחדלים ולמרות שביהמ"ש נעתר לבקשות אלה, הם לא ניצלו את האורכות שניתנו ולא טרחו לפנות לביהמ"ש בהודעה או כל בקשה מתאימה, וביום 21.12.22 הוגשה בקשה נוספת מטעם המנהלת המיוחדת, לביטול צו הכינוס בשל התנהלות החייבים.

נזכיר כי בפסק דין אלקצאצי הידוע (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי הרלוונטי בעקיפין לענייננו נקבע כי אין לאפשר פניה חדשה להליך של פשיטת רגל במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב מיד לאחר ביטולם בהליך הראשון ואין מקום לאפשר לחייב להיכנס להליך חדלות פירעון ולצאת ממנו על פי שיקולי כדאיות רגעיים (ראו גם: ע"א 659/11 פטאל נ' כונס הנכסים הרשמי, (3.7.2011)) וכפי שנקבע לאחרונה "אם יחיד יהיה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון מיד בסמוך לאחר שבוטל הליך קודם בשל מחדליו, איזו תוחלת תהיה לביטול ההליך בשל אותם מחדלים? איזו תוחלת תהיה לאזהרה ולהתראה כי ההליכים יבוטלו אם לא יסיר היחיד את מחדליו? איזה תמריץ יהיה ליחיד לשתף פעולה עם ההליך, אם יהיה רשאי להסתופף תחת הגנותיו, ברצותו יוצא ממנו, ברצותו נכנס אליו, כל אימת שירצה?" (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון, פסקה 16).

איזה תמריץ יש לחייב לשתף פעולה עם בעלי התפקיד, אם פסק דין המורה על ביטול הליך שהתנהל במשך שנים ללא דיון בבקשת ההכרזה בשל מחדליו של החייב, יבוטל כאשר החייב מתחיל בסילוק מחדליו, להם לא ניתן הסבר, וכשהדבר נעשה מספר חודשים לאחר פסק הדין? איזה תמריץ יש לחייב לפעול לפי הנדרש ממנו, אם יתאפשר לו לשוב לאותו הליך מחדש חרף מחדלים כבדים ומתמשכים, וחרף אין ספר התראות והזדמנויות ? ביטול פסק הדין בשלב זה של ההליך, יש בו כדי לפגוע בתמריץ לשיתוף פעולה מצד חייבים לאורך הליך פשיטת רגל, פוגע באינטרס ההסתמכות של הנושים ואף בזכויותיהם, יש בו במידת בה כדי לעקוף את הלכת אלקצאצי, פוגע בסופיות ההליכים ובאינטרסים המערכתיים של קידום הליכים וחלוקת המשאבים בצורה שוויונית ויעילה, ויש בו כדי להביא למצב בו "החוטא יוצא נשכר". 54678313לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין מיום 22.12.22.