בקשה לביטול עיקול זמני בתביעה נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשת הנתבע לסלק את התביעה על הסף ולחילופין לעכב את ההליכים בשל הליך תלוי ועומד שכן התובע הגיש כנגדו תביעה בת"א 34997-09-19 בהליך המתנהל בבית משפט המחוזי בחיפה (להלן: "התביעה האזרחית").

הנתבע טוען כי במסגרת התביעה האזרחית עתר התובע לקבלת סעדים זמניים והטלת עיקולים על נכסי המשיב לרבות על כספי הפיצויים בקרן הפנסיה, כך שהוטל עיקול על הכספים מושא הליך זה. לטענת הנתבע מדובר בתביעה שהקדימה את זמנה שכן טרם בשלו התנאים למתן הסעד הנתבע.

באשר לעיקול טוען התובע כי מאליו מובן שאם ייקבע שהתובע זכאי לקבל את כספי הפיצויים ממילא יבוטל העיקול על הכספים האמורים.

בכל הנוגע לעיכוב הליכים בגין הליך תלוי ועומד נקבע במסגרת רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב (21.11.11), בין היתר, כדלקמן: "לערכאה הדנה בעיניין מסורה סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות (רע"א 3585/10 מגן נ' אופק א.אחזקות (2005) בע"מ, פסקה 3 ( 21.9.2010)). נידרש כי בשני ההליכים תדון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל העניינים הנדונים (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481 (1975)). במניין שיקוליו יביא בית המשפט בחשבון את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובפרט בזמן שפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ואת מאזן הנוחות (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2), 477 (1975); רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, פסקה 3 ([פורסם בנבו], 28.1.2002); מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך א 654 (2007))". לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק ושקלתי את מכלול טענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה בדבר עיכוב הליכים.

...

בתשובת הנתבע לתגובה שב הנתבע על בקשתו וטען כי טענות התובע יש בהן כדי להצדיק את בקשתו ולחזק את המסקנה כי ניהול שני הליכים במקביל יביא לסרבול ועשוי להביא לפסיקות סותרות.

בכל הנוגע לעיכוב הליכים בגין הליך תלוי ועומד נקבע במסגרת רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב (21.11.11), בין היתר, כדלקמן: "לערכאה הדנה בעניין מסורה סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות (רע"א 3585/10 מגן נ' אופק א.אחזקות (2005) בע"מ, פסקה 3 ( 21.9.2010)). נדרש כי בשני ההליכים תידון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל העניינים הנדונים (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481 (1975)). במניין שיקוליו יביא בית המשפט בחשבון את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ואת מאזן הנוחות (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2), 477 (1975); רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, פסקה 3 ([פורסם בנבו], 28.1.2002); מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך א 654 (2007))". לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק ושקלתי את מכלול טענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה בדבר עיכוב הליכים.

 לאור האמור אני מורה על עיכוב הליכים בתיק זה עד לסיום ההליכים וההכרעה בהליך ת"א 34997-09-19 המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.

הפניקס חברה לביטוח בע"מ 1,100,000 ₪ 6.

ביום 22.6.2016 עתרה החברה (א. דורי) בבקשה לביטול צוי-עיקול עודפים, וצרפה לבקשתה הודעה מיום 20.6.2016 מטעמה של קבוצת לוזון בנוגע לעיקול, בה צוין כדלקמן: בהתאם לצוו עיקול כספים מיום 18.5.2016, אשר היתקבל במשרדינו ביום 1.6.2016, ועל יסוד החלטת בית המשפט הנכבד מיום 7.4.2016 ומיום 11.5.2016, הננו להודיעכם, כי נכון להיום, 20.6.2016, מצויים בידי קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ ("החברה") כספים המגיעים מהחברה לא. דורי בניה בע"מ ע"ס כולל של 4,500,000 ₪ ("הכספים המוחזקים").

במסגרת התביעה לביטול העיקולים (שאוחדה עם שני תיקים נוספים – בע"ק 46177-02-17 ובע"ק 27652-06-17) התבקש בית-המשפט להורות על ביטול העיקולים שהוטלו בתביעות שפילמן ופיינטוך על הכספים המוחזקים אצל GTS ועל כספי פקדון בסך של 1,470,000 ₪ המצויים בגזברות בית-המשפט, אותם הפקידה החברה במסגרת תביעה אחרת שנקטה נגד GTS.

כך, למשל, בסעיף 26.2 לבקשת קבוצת לוזון נאמר כי "החל משנת 2017 הוגשו נגד החברה רצף של תביעות (למעט תביעה אחת שהוגשה בשלהי שנת 2015) מטעם קבוצות של בעלי דירות בפרויקט [מגדלי תל-אביב], אליהן נלוו עיקולים זמניים בסכומי עתק של כ-20 מיליון ₪, כאשר בפועל נתפסו ועוקלו כספים בסך של למעלה מ-16 מיליון שקלים – סכומים אשר היו אמורים לשמש את פעילותה השוטפת של החברה" (ההדגשה במקור – א.ל.ע.).

  נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצוו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה, בהתקיים אחד מאלה: (1)  חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה; (2)  נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב; (3)  החובות ניתנים לקזוז לפי חוק קזוז מסים, התש"ם-1980, או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי.

...

בנסיבות אלה אני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו על כספי החברה ועל העברת כספים אלה לידי הנאמנים.

אף-על-פי-כן, ולאור הקביעה בעניין חכם, הגעתי לכלל דעה כי יהיה נכון יותר לדון בטענת הקיזוז במסגרת בקשה למתן הוראות שתוגש על-ידי קבוצת לוזון, ככל שרצונה בכך.

להשלמת התמונה יש לציין כי מסקנה זו עשויה לעורר קושי מסוים מן הכיוון ההפוך, היינו ניתן להקשות ולשאול מדוע יש להזדרז ולהעביר לידי הנאמנים את הכספים המעוקלים המוחזקים על-ידי קבוצת לוזון כ"מחזיקה" אם טענת הקיזוז ממילא צפויה להתברר בבית-המשפט.

עמד על כך כבוד השופט ד' מינץ בדברים שכבר צוטטו לעיל מערעור שפילמן ופיינטוך, באומרו כי "טענת המבקשים, אשר לה מצטרף הממונה, כי ההגנות להן טוענים המבקשים (מכוח המחאת זכות, קיזוז והפקדת כספים בנאמנות) מנותקות מצווי עיקול ואינן נובעות ממנו, אינה מדויקת. פשיטא, כי אם לא היה ניתן צו עיקול זמני לא היו קמות למבקשים זכויות כלשהן באותם 'סכומים מובטחים'". זו אף הסיבה מדוע נכון בעיניי שהבקשה למתן הוראות תוגש על-ידי קבוצת לוזון ולא על-ידי הנאמנים, וזאת מבלי לחוות כל דעה בשלב זה לגבי נטל השכנוע בבקשה כגון דא. סוף דבר מכלל האמור לעיל, אני שבה ומורה לקבוצת לוזון להעביר לידי הנאמנים את כספי החברה המוחזקים בידה, וזאת עד ליום 7.7.2020.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 57990-11-19 שואהנה נ' טאהא ואח' בפני כבוד השופטת אילת דגן תובע בסאם שואהנה -נגד- נתבעים 1. לואי טאהא 2. רשם המקרקעין חיפה 3. נ.מ.ר.ה. פרויקטים בע"מ 4. פריד פאעור 5. עיסא עואד 6. בנק לאומי לישראל בע"מ 7. יונברסל טרוול בע"מ 8. בנק לאומי לישראל 9. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 10. דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ 11. פריד חאג' 12. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ 13. הפניקס חברה לביטוח בעמ 14. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ 15. דיאב דאהש מוצרי חשמל בע"מ 16. סלקום ישראל בע"מ פסק דין

רקע התביעה הוגשה במקור נגד הנתבע, נגד בנק ירושלים שלזכותו נרשם שיעבוד על זכויות הנתבע ונגד נמרה פרויקטים בע"מ. במסגרת התביעה הוגשה בקשה לצוו מניעה זמני שיאסור על הבנק לפעול למימוש המקרקעין.

בכתב התביעה אין בקשה לסעד כספי וכל שנותר הוא עתירה להכרזה על התובע כבעל הזכות במקרקעין הרשומה על שם הנתבע ומחיקת כל הערות האזהרה/עיקולים מחמת העובדה שנרשמו על זכויות הנתבע במועד המאוחר לרכישת המקרקעין על ידי התובע.

על פי עדותו, היה זה הנתבע שלחץ לקדם את העסקה ובמילותיו של עו"ד גנאים :" כמובן שישבנו, אני לא זוכר כמה פעמים, אבל טלפונית עם הנתבע הוא לפחות היתקשר אלי חמש שש פעמים והיה כל יום מנדנד על מנת לערוך את ההסכם ולהביא אותו לידי חתימה. המסמך נחתם אצלי במשרד. בפני חתמו שני הצדדים, לא רק על ההסכם אלא גם על כל המסמכים הנלווים שהם ייפוי כוח בלתי חוזר, הצהרה לרשות המיסים, בקשה לרישום הערת אזהרה, בקשה לביטול הערת אזהרה, ואני לא זוכר מה עוד, אלה המסמכים הבסיסיים לצורך חתימה על ההסכם". עמ' 10 לפרו' ש' 22-27.

...

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומצהירה כי התובע רשאי להירשם כבעלים בזכות הרשומה כיום בבעלות הנתבע 1 מר לואי טאהא בחלקה 1 בגוש 19608 בכפוף להמצאת כל האישורים הנדרשים על פי דין לצורך רישום.

אני מורה על מחיקת כל העיקולים של נתבעים 2-16 בהסתייגות לפיה באשר למדינת ישראל, יוסר השעבוד של מס שבח או ייוחד לחלק הנותר של נתבע 1 במקרקעין, ככל שקיימת יתרת זכויות.

כן אני מורה על מחיקת כל עיקול שהוטל לאחר יום 10/7/18.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 58584-12-20 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס אחזקות בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:35 בפני כבוד השופט אבי סתיו התובעת: איילון חברה לביטוח בע"מ הנתבעים: 1. הפניקס אחזקות בע"מ 2. אחלמה שרותי מזון בע"מ 3. אהרון נאמני 4. יגאל נאמני החלטה

עיקר טענות הצדדים לטענת הנתבע, יש לבטל את צו העיקול הן בשל כך שחל שהוי ניכר בהגשת בקשת העיקול, הן בשל כך שהחברה העירונית אינה מבוטחת על ידי התובעת והן בשל כך שהתובעת לא השכילה להראות עילה לכאורה נגדו.

בהתאם לתקנות אלו, בקשה לסעד זמני, ובכלל זה בקשת עיקול, תוכרע על פי שלושה מבחנים עקריים: עילה לכאורה, מאזן הנוחות ושיקולי יושר ותום לב. המבחנים של עילה לכאורה ומאזן הנוחות מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שהכף נוטה בבירור לטובת המבקש באחד המבחנים, יש בכך כדי להקל את הנטל בו עליו לעמוד במבחן האחר, ובילבד שיעמוד בשני המבחנים בנטל מינימלי (רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (6.6.2006)).

בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי גם את השהוי בהתנהלותה של התובעת, מצאתי להעתר לבקשה זו. אמת, כי אין מדובר בסכום הנמצא בכיסה של התובעת ככל שתתקבל התביעה נגד הנתבעים 4-2, שכן הפניקס העלתה גם טענות הכופרות בכיסוי הבטוחי (הגם שהיא כן שילמה לנתבעים תגמולי ביטוח בגין ביטוח הרכוש).

...

בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי גם את השיהוי בהתנהלותה של התובעת, מצאתי להיעתר לבקשה זו. אמת, כי אין מדובר בסכום הנמצא בכיסה של התובעת ככל שתתקבל התביעה נגד הנתבעים 4-2, שכן הפניקס העלתה גם טענות הכופרות בכיסוי הביטוחי (הגם שהיא כן שילמה לנתבעים תגמולי ביטוח בגין ביטוח הרכוש).

בהתחשב באיזון הכולל בין הצדדים, לרבות העובדה שהתובעת לא נחפזה – לשון המעטה – בהגשת בקשת העיקול, סבורני שניתן להביא בחשבון את העובדה שלתובעת ישנו מקור פירעון אפשרי, גם אם לא ודאי, של חלק מסכום התביעה בדמות הכיסוי הביטוחי הנטען של הפניקס, ולהפחית את העיקול בגובה הכיסוי.

לאור כל האמור, הבקשה לביטול עיקול מתקבלת בחלקה, כדלקמן: א. גובה העיקול יופחת ויעמוד על סך 6,999,554 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 23333-04-23 קבררה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' מספר בקשה: 2 לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין המבקשת: יוליה קבררה נ ג ד המשיבות: 1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ בקשה לסעד זמני בשם המבקשת: עו"ד גבריאל שקרוב בשם המשיבה 1: עו"ד ליאורה פנקוב גלנס בשם המשיבה 2: עו"ד אורית גדיש-גילבוע; עו"ד דרור אורן החלטה

עם זאת, בית המשפט לעינייני מישפחה מצא להבהיר בפסקה 38 לפסק-דינו, כי זכויותיה של המבקשת בדירה, בשיעור של 50%, הנם "מבלי לפגוע ברשום זכויות הנתבעת 4 [כלל – ר' ג'] כנושה מובטח ומבלי לפגוע באלו מהנושים שרשמו עיקול על זכויות המנוח קודם לפסק דין זה". חשוב לציין כבר עתה, כי לאחר מתן פסק-דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה ולנוכח פקיעת הצוו הארעי האוסר על פינוי המבקשת מהדירה, המשיכה כלל בנקיטת הליכי המימוש בלישכת ההוצאה לפועל.

במקרה דנן אני סבור, כי סוגיית סכויי ההליך אינה צריכה בעיקרה להבחן על רקע עילת התביעה כנגד הפניקס, אשר ביטלה את פוליסת ביטוח החיים של המנוח, אלא על רקע עילת התביעה כנגד כלל, כנושה המובטח שלטובתה נרשמה משכנתה על הנכס, ואשר ביקשה לממשה, משהחזרי ההלוואה מושא המשכנתה פסקו מלהשתלם לטובתה.

...

אך גם השיקולים של מאזן הנוחות וסיכוייו הלכאוריים של ההליך – שיקולים שמתקיים ביניהם כאמור יחס של "מקבילית הכוחות" – מובילים אל אותה מסקנה ממש, ואסביר.

במקרה דנן אני סבור, כי סוגיית סיכויי ההליך אינה צריכה בעיקרה להיבחן על רקע עילת התביעה כנגד הפניקס, אשר ביטלה את פוליסת ביטוח החיים של המנוח, אלא על רקע עילת התביעה כנגד כלל, כנושה המובטח שלטובתה נרשמה משכנתה על הנכס, ואשר ביקשה לממשה, משהחזרי ההלוואה מושא המשכנתה פסקו מלהשתלם לטובתה.

המזכירות תמציא את החלטתי זו לצדדים, לאלתר, ותקבע תזכורת פנימית ליום 30.6.2023, למעקב בקשר עם התביעה העיקרית.