בקשה לביטול עיקול זמני במעמד צד אחד בתביעת שכר

ביום 29.9.2021 הגישו המשיבים 1-4 (להלן: "המשיבים") כתב תביעה לאכיפת הסדר הגישור ובצדו בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

בגדרי צו העיקול נקבע כי לא יחול על משכורת.

ביום 18.11.2021 הגישה המבקשת בקשה לביטול צו העיקול הזמני שניתן במעמד צד אחד ובהתאם לכך נקבע דיון במעמד הצדדים.

...

לגופו של ענין, מקובלת עלי החלטתו של בית המשפט קמא על נימוקיה.

בית המשפט קמא בחן וסקר את מכלול הטענות והראיות שהוגשו, וכאלה שלא הוגשו כאמור, התרשם מהעדויות באופן בלתי אמצעי, ומצא כי קיימת תשתית ראייתית להוכחת עילת תביעה ברמה הנדרשת בשלב זה באופן שמצדיק היענות לבקשה למתן עיקול זמני, על כן לא מצאתי מקום להתערב בהתרשמותו זו. יצוין כי התרשמות זו לטובת התובעים לא הייתה התרשמות גורפת (ר' למשל ההערה לעיל בעניין תום הלב) אולם במכלול רשמיו מצא בית המשפט קמא כי הכף נוטה לעבר הותרת העיקולים על כנם ולא מצאתי סיבה לשנות מסקנה זו. ביחס למאזן הנוחות, לא עלה בידי המבקשת להצביע על הנזק שיגרם לה באופן ממשי מהותרת צו העיקול הזמני בתוקפו, וכך גם בבקשת רשות הערעור בגדרה מופנות טענות בעלמא ביחס לפגיעה בזכויותיה הקנייניות והחוקתיות.

בהקשר זה נפסק בענין זיו, בפסקה 10: "ומעבר לכל האמור, לא למותר לציין, כי החלטת ביניים בעניין סעדים זמניים אינה יוצרת מעשה בית-דין (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 728 (מהדורה 13, 2020); רע"א 8734/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 15 [פורסם בנבו] (12.1.2014); רע"א 909/07 ניסנוב נ' שבתאי, פסקה 3 [פורסם בנבו] (16.11.2008)). על כן החלטות קודמות שניתנו בעניין אינן כובלות את שיקול דעתו של בית המשפט." על יסוד האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד (להלן- הבקשה וצו העיקול בהתאמה), על נכסי המבקשת אצל המחזיקים המפורטים בבקשה, וזאת במסגרת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת בסך של 992,001 ₪.

אשר לרכיב השעות הנוספות, המבקשת לא צרפה הסכם העסקה או הודעה לעובד על תנאי העסקתו של המשיב ובו פירוט רכיב השעות הנוספות הגלובאליות המעיד על הסכמת המשיב לתשלום זה, כך גם אין כל פירוט לא בתלושי השכר, לא בטענות המבקשת ולא בהסכם ההעסקה (אשר כאמור לא הוגש) של מספר השעות בגינן שולם לכאורה רכיב זה והמבקשת לא הציגה כל דו"ח נוכחות.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה ולאחר שעיינתי בכלל כתבי הטענות והמסמכים המצויים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על ביטול העיקול הזמני שניתן במעמד צד אחד וכי יש להותירו על כנו.

משהמבקשת חזרה בה מטענתה בדבר חוסר תום ליבו של המשיב ואף התנצלה בפניו על טענותיה אלו במעמד הדיון שהתקיים בבקשה ומשלא מצאתי כי התקיים שיהוי בהגשת הבקשה שכן היא הוגשה לראשונה בסמוך למועד הגשת כתב התביעה ועל יסוד כל האמור לעיל, מצאתי כי בנסיבות העניין, השארת העיקול הזמני על כנו היא צודקת ומידתית בהתחשב בנסיבותיו של התיק ואין כל חלופה אחרת שפגיעתה במבקשת תהא פחותה.

נוכח האמור, הבקשה לביטול העיקול נדחית בכפוף לאמור סעיף 19 לעיל.

לפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד בתיק ההוצאה לפועל, וזאת בטרם מסירת אזהרה.

כן נטען שהעיקולים מונעים מהנתבעת לנהל את עסקה, ובכלל זה לשלם שכר לעובדיה.

דיון והכרעה בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") וההלכה הפסוקה, עת מונחת לפני בית המשפט בקשה למתן צו עיקול זמני עליו לשקול שלושה שיקולים עקריים כדלקמן: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המגבשות עילת תביעה (תקנה 95(ב) לתקנות); מאזן הנוחות בין הצדדים ושיקולי יושר (תקנה 95(ד) לתקנות; רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי, בפיסקה 24 (20.9.2011); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), בעמ' 910 – 910); האם קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד על ביצוע פסק הדין, קרי יסוד ההכבדה (תקנה 103(א) לתקנות).

...

נוכח כל האמור לעיל, ובהינתן עילת התביעה השטרית וסכום השטרות שבוטלו, לעניות דעתי הוכח יסוד ההכבדה ברמה הדרושה.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, שוכנעתי שהתובעת עומדת בנטל המוטל לפתחה והוכיחה שיש מקום בנסיבות המקרה דנן להטלת עיקולים זמניים על נכסי הנתבעת.

לפיכך, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי בלבד, ומורה על ביטול העיקול אצל המחזיק "בנק יהב לעובדי המדינה". כל העיקולים הנוספים יעמדו בעינם, אלא אם תפקיד הנתבעת סך של 70,000 ₪ בקופת בית המשפט.

...

...