בקשה לביטול עיקול והתגובה לה בהתאם להלכת דן מרגליות

לאור ההלכה בעיניין רע"א 8402/96 דן מרגליות נגד משכן בנק הפועלים למשכנתאות, נ"א (3) 789, משמוגשת בקשה לביטול עיקול יש לידון בבקשה לעיקול מלכתחילה, לכן מבקש העיקול, התובע, יכונה להלן: "המבקש" ואילו מי שבקש את ביטול העיקול יכונה: "המשיב". להלן יובאו עקרי טענות המבקש כפי שמשתקפים בכתבי הטענות (הבקשה לעיקול והתגובה לבקשה לביטול העיקול והסיכומים): העיקול התבקש והוטל עד לסכום של 800,000 ₪ וכלל גם שכ"ט והוצאות וזאת במסגרת תביעה שהוגשה ביום 14.2.06 כנגד המשיב לתשלום יתרת סכום ההלוואה שהעמיד לרשותו המבקש באמצעות הרב עצור.

כמו כן, אציין כי היות ולכאורה, הבקשה לביטול העיקול הוגשה 9 שנים לאחר מתן צו העיקול, הרי שלא היה כלל צורך לידון בבקשה בתוך 7 ימים מהגשתה בהתאם לתקסד"א היות ולא הוגשה במועד.

...

המשיב לא החזיר כל סכום שהוא עד לתאריך הנ"ל, ולכן לאחר פניות חוזרות ונשנות נחתם ביום 8.2.04 הסכם הלוואה נוסף, שלפיו, ישלם המשיב למבקש את ההלוואה בתוך 10 חודשים עד ליום 8.12.04.

לפיכך אני דוחה את הבקשה להארכת מועד היות ולא הוצג בפני טעם מיוחד וכפועל יוצא אני דוחה גם את הבקשה לביטול העיקול.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

לפני מונחת בקשה לביטול עיקול, התגובה לה והתשובה לתגובה.

לפי הילכת "דן מרגליות" משמוגשת בקשה לביטול העיקול יש לידון בבקשת העיקול מלכתחילה ולכן התובעות מבקשות העיקול תכוננה להלן: "המבקשות" והנתבעים שהגישו את הבקשה לביטול העיקול יכונו "המשיבים", אך לצרכי נוחות בלבד אחל לבחון את טענות המשיבים בבקשתם לביטול העיקול.

זאת משום שיש לקזז חלק מן הסחורה בהתאם להודעת הקזוז ששלחו המשיבים למבקשות .

...

ראשית החשיפה היא של המבקש ולא של המבקשת, אך גם אם היתה חשיפה של המבקשת, שוכנעתי שחשיפה זו הינה רק בתיאוריה היות והשיקים של חברת תמוז אותם ניכה ולהם חשוף לא חזרו מעולם וגם אם יחזרו הרי שיש במצבת הנכסים שבידי המשיבה 2 כפי שפורטו בפני בנספח מש/1 כדי לשלם גם את החשיפה הזו וגם עוד ישארו מיליונים של שקלים לא מבוטלים לתשלום הסך הנ"ל של 321,638 ₪ לאחר תשלום החשיפה אם ידרש לכך.

לאור כל האמור לעיל ברור שיש לבטל את כל העיקול ואין צורך כלל לדון עוד ביתרת הקיזוז שהעלה המשיב או בכל הטענות האחרות שהעלו הצדדים שהן מתייתרות לאור החלטתי הנ"ל ולפיכך אני מורה על ביטול כל העיקול וגם היתרה של 321,638 ₪ הנ"ל כאמור לעיל וכיוון שלא הוכחה הכבדה בפני.

המזכירות תשיב את כל הפיקדון במלואו למשיבים באמצעות באת כוחם ותשלח החלטתי זו לצדדים.

לפני מונחת בקשה לביטול עיקול שהגיש המשיב [הנתבע] במסגרת היתנגדות לבצוע שיק שהועברה לבית משפט זה. היות ובהתאם להלכה בעיניין דן מרגליות [רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, נ"א(3) 789], כאשר מוגשת בקשה לביטול עיקול יש לידון בבקשה לעיקול מלכתחילה, אכנה את מגיש הבקשה לעיקול, המבקש [התובע] ואת מגיש הבקשה לביטול העיקול אכנה [המשיב].

להלן יובאו עקרי טענות המבקש כפי שהשתקפו בבקשה לעיקול ובתגובתו לבקשה לביטול העיקול שהוגשה בהתאם לתקנה 367(ד) לתקסד"א ובסיכומים מטעמו.

...

[19] לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המשיב לביטול העיקול ומותירה את העיקול על כנו.

המשיב ישלם למבקש את הוצאות שני הדיונים שהתקיימו בבקשה בסך של 10,000 ₪.

[20] המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

לאחר שניתן צו העיקול הגישה הנתבעת בקשה לביטול צו העיקול והנתבעת הגישה תגובה במסגרתה ביקשה לעדכן את סכום העיקול באופן שהעיקול יופחת לסך של 10,675 ₪ בלבד.

דיון בבקשה לביטול עיקול הוא המשך ישיר לדיון בבקשה להטלת העיקול והבקשה לביטול נידונה ומוכרעת כאשר סדרי הדין הם כסדרי הדין בבקשה למתן צו עיקול, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה למתן צו עיקול (רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא (3) 789 (1997).

בהתאם להלכה הפסוקה מימים ימימה, תובע המבקש עיקול במעמד צד אחד חייב לתמוך בתצהיר את בקשתו, ואולם נתבע המבקש את ביטול העיקול אינו חייב לצרף תצהיר בתמיכה לטענותיו (הילכת מרגליות לעיל וכן רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ פ"ד נב (1) 193 (1998).

...

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא שהתובעת נחפזה בפנייתה לבית הדין בהגשת בקשה למתן צו עיקול הנתמכת בתצהיר אודות קיומו של חוב בסכום שאינו מבוטל מצד מעסיק שאינו מעביר כספים לשורה של עובדים לקופת גמל.

משכך, דין הבקשה לביטול העיקול להתקבל ויש להורות על ביטול העיקול.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים כמפורט לעיל, ואף שהבקשה לביטול העיקול התקבלה הגעתי למסקנה כי אין מקום לסטות ממדיניות בית דין זה בכל הנוגע לפסיקת הוצאות מידתיות ולפיכך תשתתף התובעת בהוצאות הנתבעת לבקשה לביטול צו עיקול בסך של 3,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

לאחר שניתן צו העיקול הגישה הנתבעת בקשה לביטול צו העיקול והנתבעת הגישה תגובה במסגרתה ביקשה לעדכן את סכום העיקול באופן שהעיקול יופחת לסך של 10,675 ₪ בלבד.

דיון בבקשה לביטול עיקול הוא המשך ישיר לדיון בבקשה להטלת העיקול והבקשה לביטול נידונה ומוכרעת כאשר סדרי הדין הם כסדרי הדין בבקשה למתן צו עיקול, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה למתן צו עיקול (רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא (3) 789 (1997).

בהתאם להלכה הפסוקה מימים ימימה, תובע המבקש עיקול במעמד צד אחד חייב לתמוך בתצהיר את בקשתו, ואולם נתבע המבקש את ביטול העיקול אינו חייב לצרף תצהיר בתמיכה לטענותיו (הילכת מרגליות לעיל וכן רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ פ"ד נב (1) 193 (1998).

...

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא שהתובעת נחפזה בפנייתה לבית הדין בהגשת בקשה למתן צו עיקול הנתמכת בתצהיר אודות קיומו של חוב בסכום שאינו מבוטל מצד מעסיק שאינו מעביר כספים לשורה של עובדים לקופת גמל.

משכך, דין הבקשה לביטול העיקול להתקבל ויש להורות על ביטול העיקול.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים כמפורט לעיל, ואף שהבקשה לביטול העיקול התקבלה הגעתי למסקנה כי אין מקום לסטות ממדיניות בית דין זה בכל הנוגע לפסיקת הוצאות מידתיות ולפיכך תשתתף התובעת בהוצאות הנתבעת לבקשה לביטול צו עיקול בסך של 3,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.