בקשה לביטול מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט

ביום 22.2.21 הגישה המבקשת בקשה "לביטול מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש ומינוי אחר תחתיו". המבקשת טענה כי המומחה שמונה מזוהה עם אסכולה רפואית הגורסת כי אין להכיר בקשר סיבתי בין פגימות בשורת כף יד, כדוגמת תיסמונת CTS, דלקות בגידים, להקלדה מאומצת או שימוש בעכבר המחשב.

כך לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף נקבע ברע"א 7777/99 גלס נ' יעקב (1999) ע"י כב' השופט א. ריבלין כי: "אכן, לא בכל מקרה בו מתגלות במהלך החקירה הנגדית, פירכות מסוימות בחוות דעתו של המומחה שנתמנה, מתעורר הצורך במינוי מומחה נוסף באותו תחום. אולם, כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת, או משמתברר כי אין בה בסיס ראוי או מספיק להערכת המצב הרפואי, עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, כדי לאפשר לו בירור עובדתי מלא של השאלות במחלוקת. סמכות זו נתונה לבית המשפט אף אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין" כפי שצוין בפסיקה לעיל, מינוי נוסף ייעשה כאשר נפל ספק אצל הערכאה הדיונית המבררת האם ניתן להגיע למסקנה ברורה וראויה נוכח מכלול החומר הניצב לפניו לרבות חוות דעת המומחה שמונה על ידו והכל על פי שיקול דעתה.

...

כידוע, אף מינוי מומחה נוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא אך ורק במקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון (עא 1534/12 - מוחמד זידאן ואח' נ' הראל חברה לבטוח בעמ, (2013); רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, (2002); רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ (2002); וראו החלטתי בעניין תא (מרכז) 40227-01-14 - ת.ל. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2015)).

כך לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף נקבע ברע"א 7777/99 גלס נ' יעקב (1999) ע"י כב' השופט א. ריבלין כי: "אכן, לא בכל מקרה בו מתגלות במהלך החקירה הנגדית, פרכות מסוימות בחוות דעתו של המומחה שנתמנה, מתעורר הצורך במינוי מומחה נוסף באותו תחום. אולם, כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת, או משמתברר כי אין בה בסיס ראוי או מספיק להערכת המצב הרפואי, עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, כדי לאפשר לו בירור עובדתי מלא של השאלות במחלוקת. סמכות זו נתונה לבית המשפט אף אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין" כפי שצוין בפסיקה לעיל, מינוי נוסף ייעשה כאשר נפל ספק אצל הערכאה הדיונית המבררת האם ניתן להגיע למסקנה ברורה וראויה נוכח מכלול החומר הניצב לפניו לרבות חוות דעת המומחה שמונה על ידו והכל על פי שיקול דעתה.

לפיכך אינני מוצא כל פגם בכך שלא אצה דרכו של בית משפט קמא במינוי מומחה נוסף כבר עתה, קודם שהוברר לו מהי האסכולה השלטת כיום וכיוצ"ב. סוף דבר הבקשה נדחית.

לאחר שהתובע התבקש להודיע כיצד הוא מבקש לנהל את ההליך, בשים לב לעובדה כי לא נקבעה לו נכות רפואית, ניתנה על-ידו תגובה ביום 18.8.2020, כי לשיטתו, דרך המלך היא במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לבחינת מצבו הרפואי.

בבקשה גם נכתב, כי לאור עמדת הנתבעת לעניין מחיקת התביעה, מתבקש בית המשפט לבטל את הבקשה למחיקת התביעה.

...

התובע ביקש בנוסף, כי ינומקו הטעמים שעמדו ביסוד החלטתי בה נדחתה בקשתו למינוי מומחה, כדי שיוכל לתקן את בקשתו.

לאור כל האמור לעיל, איני מוצא שמתקיימות נסיבות, בוודאי לא הנסיבות החריגות הדרושות, שבעטיין יש מקום לדון בבקשתו של התובע למינוי מומחים פעם נוספת.

לאור העובדה כי התובע חוזר בו מבקשת המחיקה, יש לקבוע את אופן המשך ניהול ההליך, ואני קובע קדם משפט ליום 18.10.2021 בשעה 10:30.

תמצית טענות המבקשת לטענת המבקשת יש לבטל את החלטת בית משפט קמא משום שהתבססה אך ורק על מסמכים בודדים שאינם מלמדים על רצף טפולי.

כידוע, עת עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים מכוח חוק הפלת"ד, דרכו היחידה של הנפגע להוכחת ניזקו היא ע"י מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ומתוך שכך בית המשפט נוהג במשנה זהירות בדונו בבקשה למינוי מומחה קודם שיבוא לדחותה (רע"א 44072-09-14 חברה לביטוח שומרה נ' איתן סוזנה (2014); ע"א 8513/12 שלמה אברהם נ' עילית חברה לביטוח בע"מ ואח' (2013)).

...

סבורני, כי הנדון אינו נופל לגדר המקרים הרחיגים בהם נדרשת התערבות ערכאת הערעור.

אומנם פערי הזמן בין האבחנות האחרונות למועד התאונה מעלים שאלה של קשר סיבתי ואף אינני מתעלם מהעובדה כי במועד התאונה לא התלוננה המשיבה כלל על כאבים בכתף ואולם די בכאבי הצוואר ובממצאי הCT באשר לפגיעה הצווארית על מנת להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות אשר אפשר והיא קשורה לתאונה, כפי שהובהר לא אחת בפסיקה שאלת הקשר הסיבתי תבוא על דרך הכלל אל פתרונה במינוי מומחה רפואי, שכן עניין זה נמצא בלב ליבה של מומחיותו, לפיכך גם כאשר קיים ספק ואפשר אף ספק ממשי בשאלת הקשר הסיבתי ראוי כי ימונה מומחה לעניין זה. לאור כל המפורט לעיל, אף אני סבור כי יש במסמכים הרפואיים שצורפו כדי להוות ראשית ראיה (גם אם קלושה) לצורך מינוי מומחה בתחום האורתופדי, וכי שאלת קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין התאונה לבין התלונות והאבחנות שפורטו במסמכים הרפואיים תיבחן ע"י המומחה אשר יבדוק את המשיבה, ויבחן את המסמכים הרפואיים המצורפים ויקבע בסופו של יום אם יש או אין קשר סיבתי בינן לבין התאונה.

הבקשה נדחית.

לנוכח האמור הורה בית המשפט על ביטול המינוי, וקבע כי אם בתוך שבעה ימים לא תוגש על ידי הצדדים רשימת מומחים מוסכמים, בית המשפט ימנה מומחה מטעמו (החלטות מיום 17.7.2022 ומיום 29.9.2002).

לגופם של דברים, נטען כי פרופ' אומנסקי יעשה עבודתו נאמנה כמומחה מטעם בית המשפט, ללא משוא פנים; כי מינויו אינו נגוע כלל; וכי אין אפשרות להתייחס לתיקים כאלו ואחרים שהוזכרו על ידי המבקשת בבקשתה, שכן לא הוצגה לגביהם מלוא המסכת העובדתית והרפואית.

...

עמדתה של המבקשת – לפיה אין בנמצא ולו מומחה אחד שאינו מצוי בניגוד עניינים בתחום הנוירוכירורגיה – מוקשית מיסודה, שכן משתמע ממנה כי המומחה מטעמה הוא היחיד בישראל שאינו "נגוע" בניגוד עניינים, מה שכביכול מוביל למסקנה כי הוא היחיד שבית המשפט רשאי לאמץ את חוות דעתו.

בהקשר זה איני רואה להיעתר לסעד החלופי שנתבקש בבקשה דנן, בדמות החזרת הדיון לבית משפט קמא לצורך צירוף חוות הדעת המלאות.

אי לכך, ובכפוף לאמור בפסקה 13 לעיל, הבקשה נדחית.

ביום 28.7.2023 מינה בית המשפט אפוטרופוס לדין לאם (להלן: האפוטרופוס לדין), וביום 18.10.2023 הודיע האחרון לבית המשפט כי לא התאפשר לו להפגש עם האם ביחידות ובקש כי יינתן צו שמורה על קיום פגישה כאמור, על הגשת תסקיר בעיניינה של האם מטעם גורמי הרווחה ועל מינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך בחינת מצבה הקוגניטיבי-מנטאלי.

בהמשך הגישה המערערת בקשות לביטול מינוי המומחה ולביטול ההוראות בעיניין הבדיקות והפגישות עם האם, וביום 6.1.2024 דחה בית המשפט את הבקשות תוך חיוב המערערת בהוצאות בסך 500 ש"ח לטובת אוצר המדינה.

לצד זאת פורטו השגות על החלטות שונות שניתנו לאורך ניהול ההליך – ובפרט על ההוצאות שהוטלו על המערערת, על מינוי האפוטרופוס לדין והמומחה הרפואי מטעם בית המשפט ועל ההחלטה מיום 25.10.2023.

...

לגופם של דברים, לא שוכנעתי כי טענות המערערות מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב.

כמו כן, לאחר עיון בהחלטות הפסלות שוכנעתי כי נכללה בהן התייחסות מספקת לטענותיהן העיקריות של המערערות (השוו: ע"א 7359/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 12 (23.11.2021)), ומכל מקום אין בטענה בדבר הנמקה חסרה כדי להקים עילת פסלות עצמאית (ראו למשל: ע"א 1054/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (25.3.2024)).

שני הערעורים שבכותרת נדחים אפוא.