ב. עת לא ביטל את מינויה של המומחית טל, מינוי אשר לא עמד בהוראות הקבועות בתקנות בכל הקשור להיעדר הצהרתה בדבר העדר ניגוד עניינים, כאמור בתקנות ובטופס 6 בתוספת הראשונה.
במקרה דומה ציין בית המשפט, ב-עמ"צ (ב"ש) 10566-08-16 פלונית נ' היועמ"ש (להלן: "ענין פלונית"), שאוזכר בטיעוני ב"כ המערער בישיבת העירעור, כי:
"...יכול והתנהלותו של בעל-דין, שהסכים למינוי מומחה שאינו ברשימה או שנימנע מלהעלות את טענותיו בזמן אמת בעת מינוי המומחה שאינו ברשימה, תביע לדחיית טענותיו באשר למינוי המומחה, נוכח (ע)קרון תום הלב ודוקטרינת ההשתק השפוטי... עקרונות השהוי מחייבים גם להעלות את הטענה מוקדם ככל שניתן. ככל (שלא נעשה כן – ח"ש) יתקשה בית המשפט לקבל את הטענה שמועלית לאחר שהתקבלה חוות הדעת, לא כל שכן לאחר שאומצה בפסק הדין".
כן אציין את דבריו של כב' השופט דנציגר ב-בע"מ 7867/10 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (29.12.2010), כי:
"זאת ועוד, יש מקום לדחות את טענות המבקשת באשר לכשרותו של המומחה לשמש כמומחה מטעם בית המשפט גם נוכח היתנהלותה, כאשר המבקשת נימנעה מלהעלות את טענותיה שפורטו לעיל בזמן אמת בעת מינוי המומחה. גם לאחר מינויו לא נאותה המבקשת להעלות את טענותיה לעיל במסגרת הבקשה הראשונה שעסקה כאמור במינוי המומחה, ובמקום זאת עתרה כלשונה 'להורות על חקירת צוותה של ד"ר גולומב ולחילופין ביטול מינוים של דר' גולומב וצוותה והעברת מלוא הטיפול למומחה שמונה אשר יטפל במשפחה...'
חוות הדעת המשלימה מיום 27.1.22 נדרשה על פי החלטת בית משפט קמא מיום 30.11.2021, לאחר חקירת המומחית, לפיה, תעיין המומחית בחומר רפואי נוסף, לרבות מסמכים שנערכו עלי ד"ר רבינוביץ שטיפל בנ', ותבחן עמדתה בשנית בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס לרכושה של נ' לאחר עיון בחומר נוסף זה.
אף המומחית ציינה בפתח חוות הדעת המשלימה כי נדרשה לחוות דעת משלימה, בכדי "לעבור על חומר רפואי שהוגש בעיקר ממרפאות פסיכיאטריה רמב"ם..." (ציטוט מעמ' 1 לחוות הדעת המשלימה).
...
סבורני כי טענה זאת של המערער אינה מבוססת כלל ועיקר.
לסיכום ייאמר את שציינתי בפתח דבריי, כי אין בערעור זה ממש.
לאור כל האמור אנו מורים פה אחד על דחיית הערעור וחיוב המערער בהוצאות, כמפורט בסעיף 36 לפסק דינו של כבוד השופט חננאל שרעבי (אב"ד) לעיל.