מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול מינוי מומחה נוירוכירורגי בתאונת דרכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד נקבע, שהנתבעת תשלם את שכר המומחים, אך יהיה זה מימון ביניים ובסופו של ההליך ייקבע על מי מהצדדים לשאת בהוצאה זו. המומחים שמונו הם ד"ר יהודה אופנהיים בתחום הפסיכיאטריה (להלן – המומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר אופנהיים או המומחה), ד"ר מיכל עמית-כהן בתחום האורתופדיה ופרופ' משה הדני בתחום הנוירוכירורגיה (תחילה מונה מומחה אחר בתחום זה, אך מטעמים הקשורים בגובה שכרו ובהתאם להחלטה מיום 28.1.2008, הוא הוחלף בפרופ' הדני).
כעבור למעלה מחודשיים, ביום 21.3.2010 הגישה הנתבעת בקשה לביטול מינויו של המומחה בתחום הנפשי, מהנימוק שנודע לה כי וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי נכותו של התובע בתחום זה היא בשיעור של 10%.
עם זאת וכאמור, קביעת המומחה מתייחסת רק אל הנכות הרפואית בעוד שאת מידת הפגיעה התפקודית, שעניינה במידת ההשלכה שיש לנכות הרפואית על תיפקודו של הנפגע, על בית המשפט לקבוע (ראו: א' ריבלין, תאונות הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, התשע"ב-2012, עמ' 633-632).
...
מכל מקום, משהגענו לכלל מסקנה בדבר היעדר קשר סיבתי בין הנכות הנפשית לבין התאונה, איננו נדרשים עוד אל השאלה השנייה, שעניינה שאלת שיעור נכותו הנפשית של התובע.
עם זאת וכאמור, אילו נדרשנו לכך, לא מן הנמנע כי המסקנה הייתה ששיעור נכותו של התובע נופל באופן משמעותי מזה שקבע המומחה.
סיכום ותוצאה התוצאה היא אפוא, שהתביעה מתקבלת בחלקה המזערי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשה לביטול מינויו של פר' משה הדני, אשר מונה ע"י בית המשפט כמומחה בתחום הנוירוכירורגי ומינוי מומחה חלופי תחתיו לצורך הערכת נכותה של המשיבה בשל פגיעתה מתאונת דרכים מיום 16.7.12 ולחלופין למינוי מומחה נוסף לצידו לצורך מתן חוות דעתו בתחום הנוירוכירורגי.
...
אקדים ואומר כי לא מצאתי בטענות המבקשים כל טיעון המצדיק פסילת חוות דעתו של פר' הדני ואני סבור כי ראוי שזו תוסיף ותעמוד לפני בית המשפט לצורך הכרעתו בתביעה, בצד זה מצאתי לקבל המבוקש לעניין מינוי מומחה נוסף לצורך מתן חוות דעת נוספת בתחום הנוירוכירוגי בצד חוות דעתו של פר' הדני.
אני סבור, אפוא, כי בנדון מתקיימים התנאים המצדיקים מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירוכירורגי לבחינת נכותה של המשיבה בתחום זה כתוצאה מהתאונה.
סוף דבר, בנדון מצאתי למנות מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירוכירורגי לצדו של פר' הדני לצורך בחינת נכותה הנוירוכירורגית של המשיבה כתוצאה מהתאונה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לבקשת המבקשת הורה בית המשפט קמא על מינוי מומחים בתחום הנוירוכירורגי והפסיכיאטרי, והשית את שכרם על המשיבות.
נוסף על הדברים הללו אציין, כי הצוו המדובר לא ביקש לשלול מבעל דין, דוגמאת נפגע בתאונת דרכים, את הזכות לזמן עד, לא כל שכן עד מומחה, ולחוקרו שתי וערב על חוות דעתו.
המבקשת נפגעה בתאונת דרכים, וכבר על פי שתי חוות הדעת, אף בלא שתשתנינה לפי עמדתה של המבקשת, נקבעה לה נכות בשיעור לא מבוטל.
...
סיכומם של דברים, אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית המשפט קמא.
אני מורה כי המשיבות הן שתפקדנה את השכר אותו קבע בית המשפט קמא עבור כל מומחה.
אשר להוצאות הליך שלפניי, המשיבות תשלמנה למבקשת שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו בלוויית תוצאות בדיקות הדמיה (מוח) עדכניות, הוסיף ולהמליץ על מינוי שני מומחים רפואיים נוספים (מעבר לנוירולוג), האחד נוירוכירורג והשני אנדוקרינולוג.
הדבר לא נעלם מעם המערערת ו"ובהמשך לעדותו של" המומחה עתרה לבית משפט קמא בבקשה להתיר לה להפנות אליו שאלת הבהרה "כדי להעמיד דברים על דיוקם מבחינה-רפואית- חישובית- מדעית" – "לאור הערת המומחה כי ניתן לחשב בכלים מדעיים את ההבדל והמשמעות של ההשפעה בין פגיעה ישירה בראש מעמידה לשכיבה אל מול פגיעה מתאונת דרכים – האצה ותאוטה. מתבקש המומחה לערוך את החשיבו המדובר ולקבוע את היחס בינהם". הבקשה נדחתה לאור השלב הדיוני בו הוגשה והמערערת לא מצאה לעתור בכל בקשה נוספת אחרת, לרבות בבקשה להתיר לה להציג חוות דעת מומחה (שאינו רפואי) מטעמה כדי להשלים את החסר.
יש לשכנע כי בנסיבות הקונקרטיות קיימת סבירות לקיומו של קשר כזה, וזאת לא הוכח, לאור היצטברות מכלול נתונים שהצביעו דוקא על מסקנה הפוכה: מצב רפואי קודם [אפילו המומחה ייחס לו 25%]; החבלה במקוה; עדות הבעל ["קיבלה מכה בראש החליקה...חזרנו משם היתה מטושטשת..."] תאונת דרכים קלה ללא פגיעת ראש; חבלה מינורית של הבעל; חלוף השנים בין התאונה לבין הופעת הסימנים הראשונים של הדמנציה; הגשת התביעה [ארבע שנים לאחר קרות התאונה] הנסמכת רק על הנכות הנפשית כפי שנקבעה ע"י המל"ל ללא טענה לנכות בתחום הנורולוגי; חוות דעתו של ד"ר גונן שלא נסתרה; הקביעות החוזרות של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ["...מתן היתר להבאת ראיות לסתור אינו מבטל מכל וכל את הקביעה על פי דין, אלא 'בית המשפט ישקול אותה בגדר שיקוליו, ובכלל זה חוות דעתו של המומחה שנתמנה, כאשר יבוא לקבוע את מסקנתו הסופית", יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה חמישית 2022, עמוד 511]; הבקיעים שנתגלו בעדותו של המומחה שכתב את חוות הדעת מבלי שידע על הארוע במקוה, ולאחר מכן חילק את שיעור האחריות של כל אחד מהגורמים האחראים עת סבר כי האירוע במקוה התבטא בנפילה למים במובחן מהחלקה על הריצפה וחבלת ראש.
...
יונה אטדגי, שופט השופטת י. שבח: לאחר ששבתי ועיינתי בקורות התיק מרגע הגשת התביעה במסלול סעיף 6ב לחוק, לרבות החלטות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי – השתכנעתי, כפי מסקנתה של כבוד השופטת יעקובוביץ, כי דין הערעור להידחות, הגם מנימוקים אחרים.
יש לשכנע כי בנסיבות הקונקרטיות קיימת סבירות לקיומו של קשר כזה, וזאת לא הוכח, לאור הצטברות מכלול נתונים שהצביעו דווקא על מסקנה הפוכה: מצב רפואי קודם [אפילו המומחה ייחס לו 25%]; החבלה במקווה; עדות הבעל ["קיבלה מכה בראש החליקה...חזרנו משם היתה מטושטשת..."] תאונת דרכים קלה ללא פגיעת ראש; חבלה מינורית של הבעל; חלוף השנים בין התאונה לבין הופעת הסימנים הראשונים של הדמנציה; הגשת התביעה [ארבע שנים לאחר קרות התאונה] הנסמכת רק על הנכות הנפשית כפי שנקבעה ע"י המל"ל ללא טענה לנכות בתחום הנוירולוגי; חוות דעתו של ד"ר גונן שלא נסתרה; הקביעות החוזרות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ["...מתן היתר להבאת ראיות לסתור אינו מבטל מכל וכל את הקביעה על פי דין, אלא 'בית המשפט ישקול אותה בגדר שיקוליו, ובכלל זה חוות דעתו של המומחה שנתמנה, כאשר יבוא לקבוע את מסקנתו הסופית", יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה חמישית 2022, עמוד 511]; הבקיעים שנתגלו בעדותו של המומחה שכתב את חוות הדעת מבלי שידע על האירוע במקווה, ולאחר מכן חילק את שיעור האחריות של כל אחד מהגורמים האחראים עת סבר כי הארוע במקווה התבטא בנפילה למים במובחן מהחלקה על הרצפה וחבלת ראש.
יהודית שבח, שופטת, סג"נ התוצאה בדעת רוב השופטות יעקובוביץ ושבח, וכנגד דעתו החולקת של השופט אטדגי – הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני בקשה מטעם המבקשת, הנתבעת בהליך העיקרי, אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן-"המבקשת"), להורות על ביטול מינויה של המומחית הרפואית בתחום הנוירוכירורגיה, דר' ליאנה בני-עדני, וככל שהוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת המומחית-להורות על ביטולה, ולהורות על מינוי מומחה רפואי אחר בתחום הנוירוכירורגיה תחתיה.
אשר לבדיקת המשיבה 1 על-ידי המומחית מבלי שהונחו בפניה המסמכים הרפואיים מטעם המבקשת, הרי שכעולה מהוראת תקנה 8(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן-"תקנות המומחים"), כפי שזו פורשה בהלכה הפסוקה, אין מניעה לבדיקת הנפגע טרם קבלת כל המסמכים הרפואיים, בכפוף להעמדת המסמכים כאמור לעיון המומחה עובר לכתיבת חוות הדעת.
...
הבקשה נדחית.
משנערכה למשיבה 1 בדיקה רפואית על-ידי המומחית ומשהומצאו למומחית המסמכים הרפואיים על-ידי באי-כוח הצדדים, הנני מורה למומחית להגיש חוות הדעת תוך 30 יום.
המבקשת תשלם למשיבות הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו