בקשה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות עקב אי משלוח הזמנה למשפט

אם כי לא נשלחה הזמנה לדין במהלך השנה מאותו מועד, ומכאן דין כתב האישום לביטול מחמת היתיישנות.

עוד עמד על כך כי קיימים שני שעוני זמנים אשר רצים בנפרד "האחד ממועד ביצוע העבירה, לגביו חלה על המישטרה חובה לשלוח הודעה על ביצוע העבירה תוך 4 חודשים; והשני מועד הגשת הבקשה להשפט שם חלה על המאשימה חובה להמציא הזמנה לדין בטרם חלפה שנה. משהוארך המועד להשפט על העבירה, הנאשמת לטעמי נימצאת בנקודת זמן השנייה, כלומר מאותו מועד מתחיל מניין הימים למשלוח ההזמנה למשפט בטרם חלוף שנה". עוד נקבע כי  "הוראה זו הקבועה בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי אינה הוראת היתיישנות אלא הוראה שמטרתה לשים מחסום דיוני למשלוח ההזמנה למשפט, אם חלף המועד של שנה מיום שבקש הנאשם להשפט, מהטעם של חולשת הזכרון ומניעת ענוי דין בעבירה, שהיא עבירה קלה. אם התביעה לא הזדרזה בהגשת כתב אישום תוך פרק הזמן של שנה, אות וסימן הוא שהעבירה אינה נחשבת בעיניה כחשובה לניהול משפט". ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

בתת"ע (תעבורה אי') 8380-03-21 מדינת ישראל נ' מאיר מנחם מאיר מנחם (נבו 25.01.22) המבקש קיבל לידיו הודעת קנס ולכן אינו ניכנס תחת סעיף225א לחסד"פ. עוד נקבע כי לשים לב לסעיף 225א(ב), לאחר שהוגשה בקשה להשפט לא ניתן לטעון להתיישנות העבירה ויש לבחון האם חלה היתיישנות דיונית לפי סעיף 230 לחסד"פ. בית המשפט בחן האם המאשימה עמדה בתנאים הקבועים בסעיף 230 לחסד"פ וקבע כי התקופה למניין היתיישנות דיונית נספרת החל מיום קבלת הבקשה להשפט עד למועד משלוח ההזמנה בדואר רשום.

...

דיון והכרעה לאחר שהקשבתי בקשב רב לטיעוני הצדדים ועיינתי בתגובות בכתב וכן בתיק בית המשפט, החלטתי לקבל את הבקשה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני לקבוע כי המאשימה לא נשאה בנטל ועל כן החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול כתב האישום מחמת התיישנות.

הבקשה וטענות הצדדים לפניי בקשה לביטול כתב אישום מחמת היתיישנות.

עוד עמד על כך כי קיימים שני שעוני זמנים אשר רצים בנפרד "האחד ממועד ביצוע העבירה, לגביו חלה על המישטרה חובה לשלוח הודעה על ביצוע העבירה תוך 4 חודשים; והשני מועד הגשת הבקשה להשפט שם חלה על המאשימה חובה להמציא הזמנה לדין בטרם חלפה שנה. משהוארך המועד להשפט על העבירה, הנאשמת לטעמי נימצאת בנקודת זמן השנייה, כלומר מאותו מועד מתחיל מניין הימים למשלוח ההזמנה למשפט בטרם חלוף שנה". עוד נקבע כי  "הוראה זו הקבועה בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי אינה הוראת היתיישנות אלא הוראה שמטרתה לשים מחסום דיוני למשלוח ההזמנה למשפט, אם חלף המועד של שנה מיום שבקש הנאשם להשפט, מהטעם של חולשת הזכרון ומניעת ענוי דין בעבירה, שהיא עבירה קלה. אם התביעה לא הזדרזה בהגשת כתב אישום תוך פרק הזמן של שנה, אות וסימן הוא שהעבירה אינה נחשבת בעיניה כחשובה לניהול משפט". ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

בתת"ע (תעבורה אי') 8380-03-21 מדינת ישראל נ' מאיר מנחם מאיר מנחם (נבו 25.01.22) המבקש קיבל לידיו הודעת קנס ולכן אינו ניכנס תחת סעיף225א לחסד"פ. עוד נקבע כי לשים לב לסעיף 225א(ב), לאחר שהוגשה בקשה להשפט לא ניתן לטעון להתיישנות העבירה ויש לבחון האם חלה היתיישנות דיונית לפי סעיף 230 לחסד"פ. בית המשפט בחן האם המאשימה עמדה בתנאים הקבועים בסעיף 230 לחסד"פ וקבע כי התקופה למניין היתיישנות דיונית נספרת החל מיום קבלת הבקשה להשפט עד למועד משלוח ההזמנה בדואר רשום.

...

דיון והכרעה לאחר שהקשבתי בקשב רב לטיעוני הצדדים ועיינתי במוצגים ובתיק בית המשפט, החלטתי לדחות את הבקשה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי התביעה נשאה בנטל להוכיח שהזמנה לדין שוגרה במהלך השנה מיום שיגור הבקשה להישפט למפנ"א. ועל כן, החלטתי לדחות את הבקשה.

בפתח דיון ההקראה, ב"כ המבקש טען כי ביום 08.08.21 בית המשפט האריך את המועד להשפט ביחס לדו"ח נשוא האישום, במסגרת המ"ש 13174-06-21 אם כי המבקש לא קיבל הזמנה לדין במהלך השנה מאותו מועד ומכאן, דין כתב האישום לביטול מחמת היתיישנות.

עוד עמד על כך כי קיימים שני שעוני זמנים אשר רצים בנפרד "האחד ממועד ביצוע העבירה, לגביו חלה על המישטרה חובה לשלוח הודעה על ביצוע העבירה תוך 4 חודשים; והשני מועד הגשת הבקשה להשפט שם חלה על המאשימה חובה להמציא הזמנה לדין בטרם חלפה שנה. משהוארך המועד להשפט על העבירה, הנאשמת לטעמי נימצאת בנקודת זמן השנייה, כלומר מאותו מועד מתחיל מניין הימים למשלוח ההזמנה למשפט בטרם חלוף שנה". עוד נקבע כי  "הוראה זו הקבועה בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי אינה הוראת היתיישנות אלא הוראה שמטרתה לשים מחסום דיוני למשלוח ההזמנה למשפט, אם חלף המועד של שנה מיום שבקש הנאשם להשפט, מהטעם של חולשת הזכרון ומניעת ענוי דין בעבירה, שהיא עבירה קלה. אם התביעה לא הזדרזה בהגשת כתב אישום תוך פרק הזמן של שנה, אות וסימן הוא שהעבירה אינה נחשבת בעיניה כחשובה לניהול משפט". ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

בתת"ע (תעבורה אי') 8380-03-21 מדינת ישראל נ' מאיר מנחם מאיר מנחם (נבו 25.01.22) המבקש קיבל לידיו הודעת קנס ולכן אינו ניכנס תחת סעיף225א לחסד"פ. עוד נקבע כי לשים לב לסעיף 225א(ב), לאחר שהוגשה בקשה להשפט לא ניתן לטעון להתיישנות העבירה ויש לבחון האם חלה היתיישנות דיונית לפי סעיף 230 לחסד"פ. בית המשפט בחן האם המאשימה עמדה בתנאים הקבועים בסעיף 230 לחסד"פ וקבע כי התקופה למניין היתיישנות דיונית נספרת החל מיום קבלת הבקשה להשפט עד למועד משלוח ההזמנה בדואר רשום.

...

דיון והכרעה לאחר שהקשבתי בקשב רב לטיעוני הצדדים ועיינתי בתגובות בכתב וכן בתיק בית המשפט, החלטתי לקבל את הבקשה.

כמו כן, כי הוגשה בקשה להישפט ובית המשפט נעתר לבקשה ביום 08.08.21.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני לקבוע כי המאשימה לא נשאה בנטל ועל כן החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול כתב האישום.

ועל כן, ולאור העובדה כי המאשימה שלחה את הזימון למשפט כשנתיים וחצי לאחר ביצוע העבירה ומעל שנה מעל מועד משלוח ההודעה על הארכת המועד להשפט, עתרה לביטול כתב האישום מחמת היתיישנות.

ולהלן הנימוקים: הדין סעיף 225א(א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 קובע: " היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צלום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בעיניינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן: (1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה...." בהתאם לתקנה 44א לתקנות: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן" סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להשפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להשפט באיחור, ובילבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו". בתת"ע (תעבורה י-ם) 5103-02-20 מדינת ישראל נ' אליהו נחום ניהול בע"מ (נבו 02.07.20), כב' השופט מהנא צטט בהחלטתו מתוך ע"פ 3584/98 מדינת ישראל נ' הרצל אביב שם נקבע כי "תקופת ההתיישנות היא אכן בת שנה אחת אולם מניינה הוא מיום הגשת הבקשה להשפט. עד אז- אם התובע לא בחר להאשים בגינה ושלח הודעת תשלום קנס – אין העבירה כלל אינה מצויה "בערוץ" של העמדה לדין ודין ההתיישנות כלל אינו חל עליה.

...

דיון והכרעה לאחר שהקשבתי בקשב רב לטיעוני הצדדים ועיינתי בתגובות בכתב וכן בנספחים, החלטתי לקבל את הבקשה.

יתר המועדים אליהם הפנתה המאשימה, שלא הוכחו, אין בהם להשליך על המועד הרלוונטי לחישוב, הנ"ל. לאור האמור החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול כתב האישום מחמת התיישנות.

לפניי בקשה לביטול כתב אישום מחמת היתיישנות.

ולהלן הנימוקים: הדין סעיף 225א(א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 קובע: " היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צלום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בעיניינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן: (1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה...." בהתאם לתקנה 44א לתקנות: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן" סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: "הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להשפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להשפט באיחור, ובילבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו". בתת"ע (תעבורה י-ם) 5103-02-20 מדינת ישראל נ' אליהו נחום ניהול בע"מ (נבו 02.07.20), כב' השופט מהנא צטט בהחלטתו מתוך ע"פ 3584/98 מדינת ישראל נ' הרצל אביב שם נקבע כי "תקופת ההתיישנות היא אכן בת שנה אחת אולם מניינה הוא מיום הגשת הבקשה להשפט. עד אז- אם התובע לא בחר להאשים בגינה ושלח הודעת תשלום קנס – אין העבירה כלל אינה מצויה "בערוץ" של העמדה לדין ודין ההתיישנות כלל אינו חל עליה.

עוד עמד על כך כי קיימים שני שעוני זמנים אשר רצים בנפרד "האחד ממועד ביצוע העבירה, לגביו חלה על המישטרה חובה לשלוח הודעה על ביצוע העבירה תוך 4 חודשים; והשני מועד הגשת הבקשה להשפט שם חלה על המאשימה חובה להמציא הזמנה לדין בטרם חלפה שנה. משהוארך המועד להשפט על העבירה, הנאשמת לטעמי נימצאת בנקודת זמן השנייה, כלומר מאותו מועד מתחיל מניין הימים למשלוח ההזמנה למשפט בטרם חלוף שנה". עוד נקבע כי  "הוראה זו הקבועה בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי אינה הוראת היתיישנות אלא הוראה שמטרתה לשים מחסום דיוני למשלוח ההזמנה למשפט, אם חלף המועד של שנה מיום שבקש הנאשם להשפט, מהטעם של חולשת הזכרון ומניעת ענוי דין בעבירה, שהיא עבירה קלה. אם התביעה לא הזדרזה בהגשת כתב אישום תוך פרק הזמן של שנה, אות וסימן הוא שהעבירה אינה נחשבת בעיניה כחשובה לניהול משפט". ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובנספחים, החלטתי לדחות את הבקשה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי התביעה נשאה בנטל להוכיח שהזמנה לדין שוגרה במהלך השנה מיום שיגור הבקשה להישפט למפנ"א. ועל כן, החלטתי לדחות את הבקשה.