ביום 8.7.19 הגישו הנאשמים בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, ובהחלטה מיום 17.10.19 נדחתה בקשתם.
אף בעניינינו, מן הראוי להכריע בטענה זו רק לאחר שיונח בפני בית הדין מלוא חומר הראיות, ולא על סמך הראיות החלקיות שהובאו עד כה, ובטרם נשמעו עדויות הנאשמים.
...
טרם נשמעה פרשת ההגנה, הגישו הנאשמים בקשה לקיום משפט זוטא, ובית הדין נעתר לבקשתם.
עם זאת, הובהר בפסיקה כי "לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק", וכי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו" (ע"פ 4855/02 מד"י נ' בורוביץ', פ"ד נט(6) 776 (2005)).
מכל מקום, בשלב זה של ההליך, לא שוכנעתי כי בפניי אחד מאותם ממקרים חריגים המצדיקים ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק.
סוף דבר
הבקשה לביטול כתב האישום – נדחית.
