בקשה לביטול חלקי של פסק דין שניתן במעמד צד אחד

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להיתקבל, ואנמק; על פי הפסיקה, ישנן שתי אפשרויות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

בנסיבות אלו, שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת להראות, ולו לכאורה, שתיצמח לה תועלת מביטול פסה"ד, ושיש סיכוי כי התוצאה של ההליך, ככל שתשמע, תהא שונה בצורה מלאה או חלקית מפסק הדין.

...

בתגובה לבקשה, טען התובע (להלן: "המשיב") שדין הבקשה להידחות וכי הבקשה התגלתה במקרה במערכת "נט-המשפט" כשהמבקשת לא טרחה לשלוח אותה כמתחייב אל המשיב.

בנסיבות אלו, שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת להראות, ולו לכאורה, שתצמח לה תועלת מביטול פסה"ד, ושיש סיכוי כי התוצאה של ההליך, ככל שתישמע, תהא שונה בצורה מלאה או חלקית מפסק הדין.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה, ומורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 19.12.2023, בכפוף לתשלום ההוצאות שנגרמו למשיב, בין היתר כתוצאה מהתייצבות בא כוחו לדיון ביום 19.12.23 והגשת התגובה לבקשה דנן.

אני מורה למבקשת (הנתבעת) להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום 3.3.24, אחרת לא תוכל היא להביא ראיות מטעמה.

ההלכה היא כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות: מהי הסיבה שגרמה למבקש שלא להתייצב ומהם סכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

דוקא דחיית בקשת המבקש עלולה להביא לתוצאה בלתי רצויה לפיה התביעה נגד המבקש מתקבלת במלואה, בעוד שהתביעה נגד הנתבעים שכנגד 1 ו- 4 נדחית או מתקבלת באופן חלקי, באופן המייצר דה פאקטו הכרעות סותרות במחלוקות זהות.

...

דווקא דחיית בקשת המבקש עלולה להביא לתוצאה בלתי רצויה לפיה התביעה נגד המבקש מתקבלת במלואה, בעוד שהתביעה נגד הנתבעים שכנגד 1 ו- 4 נדחית או מתקבלת באופן חלקי, באופן המייצר דה פקטו הכרעות סותרות במחלוקות זהות.

סוף דבר לאור המפורט לעיל, פסק הדין מיום 17.4.2023 מבוטל בזאת.

בשלב זה אני מורה על המשך עיכוב הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש, אך תיק ההוצאה לפועל עצמו לא ייסגר, כך שההוצאות אשר הוצאו על ידי המשיב לא ירדו לטימיון, אם וככל שיינתן פסק דין לזכותו נגד המבקש.

בהחלטה נקבע כי אמנם כתב התביעה הומצא למשיב כדין, והבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה על-ידו באיחור.

בהקשר זה ציינה רשמת בית המשפט המחוזי כי "קשה להותיר על כנו פסק דין בסכום כה משמעותי, כשמעליו מרחפת עננה העולה כדי תחושה ממשית שהוצגה תמונה חלקית". בסיכומו של דבר, נקבע כי אין בפגמים הדיוניים שנפלו מצידו של המשיב כדי למנוע ממנו להשמיע את טענותיו במסגרת בירורו של ההליך.

לבסוף, בית המשפט המחוזי ציין את סכום התביעה הגבוה כטעם נוסף לדחיית העירעור, והדגיש כי הותרת פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ושסכום החיוב בו עולה על שמונה מיליון שקלים מעוררת אי-נחת.

הבקשה אינה מעלה לדיון שאלה עקרונית, ולמעשה נסבה כל כולה על יישום ההלכה בדבר ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה על עניינם הקונקרטי של הצדדים.

...

ביום 19.11.2022, לאחר שהמשיב לא הגיש כתב הגנה במועד, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה וחייב את המשיב לשלם למבקש את מלוא סכום התביעה, בתוספת ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך של 50,000 שקלים.

בתגובתו מיום 28.2.2023 טען המבקש כי יש לדחות את בקשתו של המשיב לביטול פסק הדין, שכן לטענתו כתב התביעה הומצא למשיב כדין.

בהקשר זה ציינה רשמת בית המשפט המחוזי כי "קשה להותיר על כנו פסק דין בסכום כה משמעותי, כשמעליו מרחפת עננה העולה כדי תחושה ממשית שהוצגה תמונה חלקית". בסיכומו של דבר, נקבע כי אין בפגמים הדיוניים שנפלו מצדו של המשיב כדי למנוע ממנו להשמיע את טענותיו במסגרת בירורו של ההליך.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר שזו אינה עומדת באמת המידה המצמצמת לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 5896/22 חפאג'ה נ' כהן, פסקה 10 (13.9.2022)).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המבקשת פנתה אל המשיב לצורך ביצוע החזר כספי חלקי לפנים משורת הדין, אך הוא סרב ובכך הפר את חובתו לצמצם את הנזק.

בבואי לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, יש להבחין בין מקרה שבו נפל פגם בהליך שהוביל למתן פסק הדין, לבין מקרה בו ההליך היתנהל כדין אך מתעורר הצורך להפעיל שיקול דעת שפוטי מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-2018.

...

בנסיבות העניין, סבורני כי סכום זה מאזן כראוי בין הצורך בהרתעה מפני התנהלות רשלנית מצד בעלי דין, לבין מתן אפשרות למבקשת לזכות בהליך הוגן בפני הערכאה הדיונית.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומבטל את פסק הדין מיום 19.2.2024 שניתן בהעדר הגנה.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהחלטה שניתנה ביום 13.2.24 הוריתי על מחיקת הבקשה וזאת לאור מחדלי המבקש- הגשה חלקית, אי צירוף תצהיר ואיחור בקיום ההחלטה.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: במסגרת בחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, נידרש בית המשפט לבחון אם יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק בהעדר המצאה של כתב התביעה.

ככל שכתב התביעה לא הומצא לנתבע, והוא לא זומן לדיון, הרי שדינו של פסק הדין להתבטל, וזאת מבלי להדרש כלל לשאלה אם פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא כשלעצמו צודק לגופו של עניין.

...

לאור כל האמור, ומאחר שלא סברתי כי עלה בידי הנתבע לסתור את האמור באישורי המסירה אני מוצאת לקבוע כי לא זו בלבד שהמבקש כשל בכך שלא הגיש הגנתו במועד הוא איחר איחור משמעותי וניכר בהגשת הבקשה ואף התרשל באופן הגשת הבקשה.

בעניין הרמת מסך במקרה של צריכה שלא כדין של חשמל על ידי חברה, ראוי להזכיר את דברי בית המשפט בת"א (שלום חי') 52510-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ת.מ.ד.ג. אירועים בע"מ (נבו 14.09.2017)‏‏ "במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד," בהביאי בחשבון את כל האמור, ומבלי שיהא בכך לקבוע מסמרות, באתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה של המבקש אינן עוצמתיות מחד, אולם מנגד, אין לומר שמדובר בהגנת סרק.

לאור ההלכה כי ראוי לשאוף לבירורן של המחלוקות לגופן, תוך ריפוי הפגמים והטרחה שנגרמה לצד השני באמצעות הוצאות ותוך הטלת סנקציות, להבטחת זכויות הצד שכנגד (ראה לדוגמא רע"א 5423/06 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.8.2006), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים כדלקמן: הפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 14 ימים מהיום וכן תשלום הוצאות משפט למשיבה בסכום של 5,000 ₪ וזאת בגין המחדלים שפורטו לעיל ובהם אי הגשת כתב הגנה שיהוי ואופן הגשת הבקשה.