בהחלטה נקבע כי אמנם כתב התביעה הומצא למשיב כדין, והבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה על-ידו באיחור.
בהקשר זה ציינה רשמת בית המשפט המחוזי כי "קשה להותיר על כנו פסק דין בסכום כה משמעותי, כשמעליו מרחפת עננה העולה כדי תחושה ממשית שהוצגה תמונה חלקית". בסיכומו של דבר, נקבע כי אין בפגמים הדיוניים שנפלו מצידו של המשיב כדי למנוע ממנו להשמיע את טענותיו במסגרת בירורו של ההליך.
לבסוף, בית המשפט המחוזי ציין את סכום התביעה הגבוה כטעם נוסף לדחיית העירעור, והדגיש כי הותרת פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ושסכום החיוב בו עולה על שמונה מיליון שקלים מעוררת אי-נחת.
הבקשה אינה מעלה לדיון שאלה עקרונית, ולמעשה נסבה כל כולה על יישום ההלכה בדבר ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה על עניינם הקונקרטי של הצדדים.
...
ביום 19.11.2022, לאחר שהמשיב לא הגיש כתב הגנה במועד, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה וחייב את המשיב לשלם למבקש את מלוא סכום התביעה, בתוספת ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך של 50,000 שקלים.
בתגובתו מיום 28.2.2023 טען המבקש כי יש לדחות את בקשתו של המשיב לביטול פסק הדין, שכן לטענתו כתב התביעה הומצא למשיב כדין.
בהקשר זה ציינה רשמת בית המשפט המחוזי כי "קשה להותיר על כנו פסק דין בסכום כה משמעותי, כשמעליו מרחפת עננה העולה כדי תחושה ממשית שהוצגה תמונה חלקית". בסיכומו של דבר, נקבע כי אין בפגמים הדיוניים שנפלו מצדו של המשיב כדי למנוע ממנו להשמיע את טענותיו במסגרת בירורו של ההליך.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר שזו אינה עומדת באמת המידה המצמצמת לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 5896/22 חפאג'ה נ' כהן, פסקה 10 (13.9.2022)).
סוף דבר: הבקשה נדחית.