מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

בקשה לביטול זכויות למהגרי העבודה

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש הודעה במסגרתה ציין כי מועד הדיון חל לאחר המועד שבו הוא עוזב את ישראל, לאחר שלא עלה בידי התובע להקדים את מודע הדיון (באמצעות בקשה שנסרקה לתיק בית הדין ביום הטיסה 26.11.19), הוא ביקש לבטל את הדיון הקבוע לגביית עדות מוקדמת.
יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות שהנה זכות יסוד מהמעלה הראשונה, אשר נתונה כמובן גם למהגרי עבודה ולפליטים, על התנאים המיוחדים שלעיתים נכפים על אוכלוסיה מוחלשת זו, לבין זכותם של בעלי הדין שכנגד לקיום הליך שפוטי תקין והוגן, הכולל במרבית המקרים, מתן אפשרות לחקירה נגדית שהנה כלי חשוב ואפקטיבי בניהול משפט.
...
באשר לטענה כי ייפוי הכוח אינו תקף – אכן סבורים אנו כי נפלו פגמים בייפוי הכוח.
מהטעמים המפורטים יש מקום, בשלב זה, לאפשר לתובע לנסות ולהוכיח את תביעתו בהתאם לאפשרויות העומדות בפניו.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגדם ביום 03.01.20 בגין עבירות לכאורה של העסקה שלא כדין, העסקה ללא היתר והעסקה ללא ביטוח רפואי, כמבצעים במשותף, וזאת בנגוד להוראות חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 וסעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – כתב האישום).
במישור האזרחי, קובעת הסיפא לסעיף 2 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן – "חוק ההתיישנות"), כי בית המשפט לא יזדקק לתובענה שנטען לגביה כי היתיישנה, ואולם, "אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה". לפיכך, והואיל ויש בטענת השהוי כדי לקצר את תקופות ההתיישנות הקבועה בחוק, הרי שבכל הקשור למישור האזרחי, ומתוך רצון לכבד את זכות הגישה לערכאות ואת ציפייתו של בעל דין לפעול במסגרת תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק, טענת שהוי לא תיתקבל בנקל (ראו: ישגב נקדימון, הגנה מן הצדק (מהדורה שנייה), 2009 עמ' 347 (להלן – "נקדימון").
העבירות המיוחסות לנאשמים הינן עבירות שהמחוקק ראה לנכון להחמיר בגינן, והדבר נלמד בין היתר מהקנסות שקבע בצידן; הדבר נלמד גם מפסיקותיהם של בתי הדין האיזוריים לעבודה, של בית הדין הארצי לעבודה ושל בית המשפט העליון, אשר מייחסות לעבירות אלה חומרה יתרה, ולשם דוגמה, בנגוד לעבירות פליליות הנדונות בבתי המשפט הפליליים, שם קיים כדבר שבשיגרה מסלול של המנעות מהרשעה ובטול הרשעה, הרי שביחס לעבירות מושא כתב אישום זה, נקבע כי הן עבירות כלכליות ביסודן, והאפשרות לבימנע מהרשעה או לבטל אותה קיימת במקרים חריגים בלבד.
ברי, כי על רשויות האכיפה, ובכללן על המאשימה בתיק זה - רשות האוכלוסין וההגירה, לעבוד בהתאם להנחיות, ובהקשר זה אני דוחה את טענת המאשימה, כי ההנחיות אינן חלות עליה, כי אם רק על הפרקליטות ומשטרת ישראל.
...
סבורני, כי אין מדובר בשיהוי, ובוודאי שלא בשיהוי המצדיק ביטול כתב אישום, שממילא נעשה ע"י בתי המשפט ביד קפוצה וזאת בהתאם לכך שבתי המשפט אינם נוטים להתערב בשיקול הדעת של התביעה, אלא במקרים שהוכח לפניו כי נפלו פגמים מנהליים חמורים שעומדים בסתירה לתחושת הצדק וההגינות.
ברי, כי על רשויות האכיפה, ובכללן על המאשימה בתיק זה - רשות האוכלוסין וההגירה, לעבוד בהתאם להנחיות, ובהקשר זה אני דוחה את טענת המאשימה, כי ההנחיות אינן חלות עליה, כי אם רק על הפרקליטות ומשטרת ישראל.
מקרה זה אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים שמוצדק בגינם להורות על ביטול כתב האישום, שכן בנוסף לכל האמור לעיל, כתב האישום הוגש בתום 13 חודשים מפעולת החקירה האחרונה בתיק, ואידך זיל גמור.
אחרית דבר הבקשה לביטול כתב האישום – נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי קבע, לאחר שאיזן בין זכות הגישה לערכאות של מהגר עבודה לבין ניהול הליך משפטי הוגן וראוי, כי אין מקום לאפשר למשיב להמשיך ולנהל את התביעה ללא נוכחותו והתייצבותו להליך.
המבקשת חוזרת על טענותיה לפיהן לא נסתרה הרשומה המוסדית ועל זכותה לערוך חקירה נגדית, תוך הדגשה כי "לא ניתן הסבר כלשהוא, שלא לומר מספק, מדוע לא יוכל המשיב להתייצב להמשך ההליכים בעיניינו ומדוע לא יוגש תצהיר מטעמו". בחלק האופרטיבי של בקשת רשות העירעור התבקש בית הדין לבטל את ההחלטה השניה ו"להורות על החזרת התיק לדיון בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, תוך פיצול הדיון בתביעת המשיב, כך שתבורר תחילה סוגיית מקום המצאותו של המשיב – בין היתר ע"י חקירת באת כוחו וגם בהנתן שאכן יתברר שהמשיב מצוי בשוודיה מדוע אין ביכולתו להתייצב להמשך ניהול ההליכים בעיניינו, ורק בהנתן הכרעה כי המשיב מצוי בשוודיה והלה לא מסוגל להתייצב להליכים בהם פתח, תבורר התביעה בפורום זה".
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בהחלטות הראשונה והשניה ובמכלול החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, אף ללא קבלת עמדת המשיב.
סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 28/3/18 הגישה הנתבעת בקשה לביטול הדיון מהטעם כי כרטיס הטיסה שצרף התובע מלמד כי הטיסה קבועה לשעה מוקדמת משעת הדיון.
במקרה שנידון מאוחר יותר, ושאוזכר בבקשת הנתבעת, ע"ע 424/08 נמלי סלאח - פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (ניתן ביום 11/3/09) נקבע כך: "האיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין ובמיוחד עת המדובר במהגר עבודה, לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, מטיל על בא-כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומן של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים.
...
הנה כי כן, לא שוכנעתי כי במקרה זה הונחה ראשית ראייה לחלקה הארי של התביעה.
לסיכום, משלא הראה התובע שמתקיימים התנאים לפטור אותו מהפקדת ערובה, יש לחייבו בהפקדת ערובה.
אני מורה כי התובע יפקיד סך של 1,400 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת בתוך 30 ימים שאם לא כן תימחק התביעה ללא התראה נוספת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרת – עמותה הפועלת להגנה על זכויות עובדים בישראל – מבקשת כי נורה על בטלות ההסדר וטוענת, בין היתר, כי הוא נועד לשמש כערוץ בלתי-מפוקח לגיוס עובדים זרים בכסות של לימודים; כי הוא סותר את דיני הגירת העבודה לישראל; וכי הוא בלתי סביר ובלתי מידתי באופן קצוני.
...
עם זאת, אין להסיק ממסקנה זו כי די בצעדים שננקטו עד כה וכי ניתן לנוח על זרי הדפנה.
סוף דבר הידע שנצבר בישראל בתחום החקלאות הוא מקור לגאווה עבורנו ברמה העולמית, ואחת המטרות שהתכנית נושא העתירה הציבה לעצמה היא כי משתתפיה "יהפכו עם שובם למדינות מוצאם ל'שגרירים של ישראל'" (פסקה 4 להודעת משיבי הממשלה מיום 19.7.2022).
על כן, ואף שבשלב זה לא מצאתי שיש להיעתר לסעד הגורף שנתבקש ולהורות על ביטול התכנית כולה, מן הטעמים שפורטו ראיתי להדגיש כי ראוי שמשיבי הממשלה יתייחסו בכובד ראש ובשימת הלב הנדרשים להערות בדבר הסוגיות הטעונות תיקון, בעיקר בכל הנוגע ליישום הוראות התכנית ולקיום מעקב ופיקוח אפקטיביים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו