בקשה לביטול השבתה מנהלית של רכב לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה

הסמכות לאסור שימוש ברכב נימסרה לקצין מישטרה בסעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה.

בהתאם לאמור בסעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה, "בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השמוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השמוש, בתנאים או ללא תנאים, אם היתקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת". אם כן, בהעדר היתייחסות קצין המישטרה בהחלטתו לטענת הנהג ולטענת המבקשת, לא ניתן לדעת האם בחן טענה זו כאשר החליט להשבית את רכבה של המבקשת לתקופה מאקסימאלית של 30 ימים.

ראו בעיניין זה, למשל, דברי כב' השופט י' ליפשיץ בע"ח (חי') 54029-11-16 מדינת ישראל נ' אפטר ואח' (24.11.2016): "סבורני כי חובתו של קצין המישטרה – אם בהקשר לפסילה מינהלית של רישיון הנהיגה לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה; ואם בהקשר לאיסור מנהלי על שימוש ברכב לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה – לשקול הן באם יש מקום לפסול את הרישיון מינהלית (ולאסור באופן מנהלי שימוש ברכב), אך גם – וזה העיקר לענייננו – לשקול באם יש צורך במלוא התקופה המוקנית לו בחוק". שקלתי את טיעוני הצדדים במקרה זה, והחלטתי כי נוכח העובדה שבמקרה זה הרכב משמש לצרכיה האישיים והרפואיים של המבקשת, לאור טענתו של הנהג כי לא ידע שהנהיגה לאחר נטילת תחליף סם אסורה, ובהיתחשב בשיקולים הנוספים שציינתי לעיל, ניתן במקרה זה לקצר במידת מה מתקופת ההשבתה ולהעמידה על 15 ימים בלבד.

...

ראו בעניין זה, למשל, דברי כב' השופט י' ליפשיץ בע"ח (חי') 54029-11-16 מדינת ישראל נ' אפטר ואח' (24.11.2016): "סבורני כי חובתו של קצין המשטרה – אם בהקשר לפסילה מינהלית של רישיון הנהיגה לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה; ואם בהקשר לאיסור מינהלי על שימוש ברכב לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה – לשקול הן באם יש מקום לפסול את הרישיון מינהלית (ולאסור באופן מינהלי שימוש ברכב), אך גם – וזה העיקר לענייננו – לשקול באם יש צורך במלוא התקופה המוקנית לו בחוק". שקלתי את טיעוני הצדדים במקרה זה, והחלטתי כי נוכח העובדה שבמקרה זה הרכב משמש לצרכיה האישיים והרפואיים של המבקשת, לאור טענתו של הנהג כי לא ידע שהנהיגה לאחר נטילת תחליף סם אסורה, ובהתחשב בשיקולים הנוספים שציינתי לעיל, ניתן במקרה זה לקצר במידת מה מתקופת ההשבתה ולהעמידה על 15 ימים בלבד.

אני סבורה כי, בשלב זה, די בתקופת ההשבתה האמורה כדי להעמיד את המבקשת על חומרת העבירה.

לפיכך, אני קובעת כי הרכב מסוג "יונדאי" בעל לוחית רישוי מס' 85-371-13 יוחזר לבעליו לאחר 15 ימי השבתה, דהיינו ביום 11.4.19.

בפני בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, שעניינה, ביטול איסור השמוש ברכב, שניתן על רכבו של המבקש.

ברע"פ 1286/11 אמברם נגד מדינת ישראל, קבע כבוד הש' סולברג: "נדמה כי דרישה מבעל רכב לעשות ככל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע עבירת הנהיגה בשיכרות היא דרישה ראויה ובעלת חשיבות. זהו צורך השעה. כאשר אדם נוהג ברכב כשהוא שיכור, כלי הרכב משמש כנשק מסוכן. מי שנותן לאחר לנהוג ביודעו שהוא עלול לשתות משקה אלכוהולי, עליו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה ובכך להפחית את הסכנה הנשקפת לציבור. אין זה מובן מאליו שאב חייב באופן אוטומאטי להתרצות לבקשת בנו ולתת לו את מפתחות מכוניתו. לבקשת הבן להשתמש במכוניתו של אביו יש 'תג מחיר' חינוכי ומשפטי. גם סרוב הוא אופציה; גם הסכמה. אבל ההסכמה צריכה להיות מותנית בתנאים על מנת להפחית את המסוכנות". המבקש לא הציג כל נימוק אחר שיש בו כדי להצדיק את ביטול ההשבתה.

מן הסתם, לכל מי שמפקיד את רכבו נגרמות הוצאות כתוצאה מההשבתה ובכל זאת המחוקק קבע את הסנקציה של השבתה מנהלית.

סעיף 1 (א) לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב- מיגרשי איחסנה) תשס"ו 2006 קובע: "רכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש (להלן: "ההודעה"), רשאי שוטר להורות לבעל הרכב או למי שהרכב ברשותו באותה השעה, להעבירו או לגררו למגרש איחסנה שאושר לכך בהתאם לתקנות אלה, בתוך פרק זמן סביר שיינקב בהודעה".

...

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי המקרה שבנדון עומד באחת החלופות המפורטות בסעיף 57ב לפקודת התעבורה המצדיקות ביטול או קיצור ההשבתה.

סיכומו של דבר: רכבו של המבקש נגרר למגרש ההשבתה מבלי שניתנה לו הזדמנות להעביר את הרכב למגרש באמצעות מי מטעמו, ללא כל הצדקה, או לכל הפחות ללא שניתן לכך כל נימוק המצדיק זאת.

בפני בקשה לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א 1961 ולהורות על ביטול השבתה מנהלית של רכבו של המבקש.

בעניינינו, רכבו של המבקש הושבת מכח סעיף 57א(א)(1) לפקודת התעבורה וסעיף 47 לא חל. סוגיית השימוע בכל הנוגע להשבתת רכב בגין עבירות משקל עודף נדונה לא אחת בבתי המשפט ואף הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון.

אולם דין הטענה להדחות גם לגופו של עניין: מפני שהמחוקק לא קבע כי קיימת חובת שימוע טרם החלטת שוטר על איסור שימוש לפי סעיף 57 א(א)(1) לפקודה.

...

בחומר החקירה שהוצג לעיוני אין כלל אינדיקציה לכך שנערך לנהג שימוע, אך כאמור, בהתאם לפסיקה, אין חובה לעשות כן. לאור פסיקת בית המשפט העליון שצוטטה לעיל, אין בידי לקבל את הטענה כי נפל פגם בהליך המנהלי.

סיכומו של דבר – לא מצאתי הצדקה לבטל ההשבתה או לקצרה.

הבקשה נדחית.

בפני בקשה מאוחדת לביטול פסילת רישיון נהיגה של המבקש וכן בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, שעניינה, ביטול איסור השמוש ברכב, שניתן על הרכב בו נהג המבקש.

ביום 26.4.23 נפסל רישיונו של המבקש וכן הוצאה כנגד מכוניתו של המבקש הודעת איסור שימוש ברכב, ל-30 יום, לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה.

אשר על כן, לאחר עיון בחומר החקירה, מצאתי כי קיימות ראיות מספיקות לשלב זה. באשר לטענת ב"כ המבקש, כי העובדה שהקצין אשר היה מעורב בארוע הוא גם הקצין שערך את השימועים לפסילה המנהלית ולהשבתה המנהלית, זאת בנגוד לנוהל המשטרתי, עובדה זו מהוה עילה לבטלות אוטומאטית של הפסילת רישיון וההשבתה המנהלית.

...

לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי, כי החלטות קצין המשטרה ניתנו כדין ובסמכות, ואני דוחה את הבקשה על שתי חלופותיה.

ביום 17.11.2022, בשעה 10:02, נעצר המבקש ע"י שוטר תנועה, כאשר הוא נוהג בצומת השבעה והמכתש, בעיר חולון, מכיוון מערב, ברכב מסוג פיאט איטליה, מ.ר. 8729163, (להלן: "רכב המבקש"), ובשל ליקויים שנמצאו ברכבו, הוצאה כנגד רכבו של המבקש הודעת איסור שימוש ברכב, ל-30 ימים, לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה.

ואולם, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, התרשמתי כי המקרה שבנידון עומד באחת החלופות של סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

לעניין הפגיעה ביכולתו של המבקש להיתפרנס, יפים דבריו של כב' השופט סולברג בפסק דינו ב- רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל, ‏‏ בדבר האיזון הראוי בין הצורך באכיפה אפקטיבית ובין הפגיעה בקניינו של הפרט: "המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להלחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. האיזון בא לידי ביטוי בארבעה מישורים מרכזיים: הראשון, הגבלת התקופה של איסור השמוש ברכב ל-30 יום ובמצבים מסויימים ל-60 יום. השני, הגבלת הסמכות לאסור את השמוש ברכב לרשימת העבירות המנויות בחוק. השלישי, מתן שיקול דעת למישטרה ולבתי המשפט לבטל את צו איסור השמוש ברכב בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השמוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלוֹ, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה.." השבתת רכב שאינו תקין, מטרתה, הרחקת הסכנה מהכביש ואמצעי הרתעה.

יחד עם זאת, מקום בו הרכב תוקן, ולא נימצאו בו ליקויים נוספים, המצדיקים השבתה מחודשת, הרי שלטעמי, ניתן להסתפק ב-35 הימים בהם הרכב היה מושבת עד כה. לאור האמור לעיל, הנני מורה על קבלת הבקשה וקיצור ההשבתה המנהלית באופן רכב מ.ר 87-29-163 יושב למבקש, ביום 9.5.23.

...

ואולם, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, התרשמתי כי המקרה שבנדון עומד באחת החלופות של סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

יחד עם זאת, מקום בו הרכב תוקן, ולא נמצאו בו ליקויים נוספים, המצדיקים השבתה מחודשת, הרי שלטעמי, ניתן להסתפק ב-35 הימים בהם הרכב היה מושבת עד כה. לאור האמור לעיל, הנני מורה על קבלת הבקשה וקיצור ההשבתה המנהלית באופן רכב מ.ר 87-29-163 יושב למבקש, ביום 9.5.23.