בקשה לביטול הרשעה בעבירת העסקת עובדת זרה שלא כדין

בנוסף, המאשימה ביקשה כי הנאשמים יחתמו על התחייבות כספית לתשלום בגובה הקנס המאקסימאלי הקבוע בחוק במקרה שיעברו עבירות על חוק עובדים זרים במהלך 3 שנים מיום מתן גזר הדין.

לחומרא יש לזקוף את תקופת העסקתה הבלתי מבוטלת של העובדת הזרה ללא אשרה כדין על אף מודעותה של הנאשמת לכך.

בעיניין דגימים הורשע נושא משרה בעבירות של העסקת שני עובדים זרים שלא כדין, נקבע מיתחם ענישה הנע בין 10,000 ל- 30,000 ₪ ונגזר על נושא המשרה קנס בסך 12,000 ₪.

...

דיון והכרעה בעת מתן גזר הדין על בית הדין לפעול בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין), כפי שאלה סוכמו בע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל (5.8.13): "בשלב הראשון - המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים (קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40 יג(א) לחוק העונשין)). לעומת זאת, במידה ובית המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן)." בענייננו מדובר בעבירה אחת שבוצעה על ידי כל אחד מהנאשמים.

בנסיבות המקרה כאן, ובהתייחס לעבירה בה הורשעה הנאשמת, מצאנו לקבוע את מתחם הענישה בין 10,000 ₪ (כפל קנס המנהלי) ל30,000 ₪.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות המפורטות לעיל הגעתי למסקנה כי יש להשית על הנאשמת קנס כספי ברף התחתון של מתחם הענישה בסך 14,000 ₪.

הנאשמת 1 הורשעה בשתי עבירות: האחת, העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין בחנות שבבעלותה בנגוד לסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 והשנייה, העסקת העובדת הזרה מבלי שהסדירה עבורה ביטוח רפואי בנגוד לסעיף 2(ב)(3) חוק עובדים זרים (להלן: הנאשמת והחוק בהתאמה).

אין חולק כי הנאשמים הם אנשים נורמאטיביים ללא עבר פלילי אולם כפי שנקבע בעיניין זלקינד מרבית הנאשמים בתיקים של העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי הם אנשים נורמאטיביים וללא עבר פלילי ואין בעובדות אלה כדי להוביל לביטול הרשעתם.

אוסיף, כי מדברי הנאשם בדיון עולה כי כלל לא הפנים את חומרת העבירה שבה הורשע, כי לא נטל אחריות על מעשיו וכי הוא ממשיך להטיל את האחריות למעשיו על אחרים, דבר המצדיק אף הוא את דחיית הבקשה.

...

באשר למתחם הענישה אני סבורה כי בהתחשב באמור לעיל, במדיניות הענישה כפי העולה מגזרי הדין שניתנו על ידי בתי הדין האזוריים ובית הדין הארצי[footnoteRef:10] ובעובדה שמדובר באירוע אחד, מתחם העונש ההולם בגין כל אחת מהעבירות שביצעה הנאשמת - עבירה של העסקה ללא היתר כדין ועבירה של אי הסדרת ביטוח רפואי - הוא בין כפל הקנס המנהלי לבין 30% מהקנס הפלילי המקסימלי, דהיינו בין סכום של 15,000 ₪ לבין סכום של 35,040 ₪ (116,800 x 30%).

] כמו כן, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לנושא משרה בגין הפרת החובה למנוע את ביצוע של כל אחת מהעבירות לפי סעיף 5 לחוק הוא בין סכום של 5,000 ₪ לבין 10,000 ₪.

בהתחשב במכלול השיקולים ומתוך ראיית העיקרון המנחה של הלימה, שוכנעתי כי מוצדק במקרה זה להטיל על הנאשמים עונשים הנמצאים במתחם הענישה שנקבע, כפי שיפורט להלן.

בתיק זה הורשעו הנאשמים בעבירה של העסקת עובדים זרים שלא כדין, עבירה על סעיפים 2(א)(2) ו- 1 יג לחוק עובדים זרים תשנ"א-1991 וכן עבירה על הוראות סעיף 2(א)(1) לחוק.

הנאשמים ביקשו להורות על קבלת תסקיר קצין מבחן, לצורך בחינת אפשרות לביטול הרשעה בהתאם להוראות סעיף 192 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982.

ביטול הרשעה סעיף 192 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 קובע: "הרשיע בית משפט את הנאשם, ולפני מן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להמנע מעבירה, כאמור בסעיף 72 (ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור". בהתאם להוראות הנ"ל, בית הדין אינו רשאי ליתן צו מבחן או צו שירות במקום הרשעה, לפני קבלת תסקיר קצין מבחן.

...

בעניין ע"פ (ארצי) 33112-09-15 מדינת ישראל נ' זלקינד מיום 18/7/17, שעניינו הרשעה באותן עבירות בהן הורשעו הנאשמים כאן, נקבע: "מטבע הדברים הרשעה נושאת עימה תוצאות המשליכות על תחומי חיים שונים. בעצם קיומה של השלכה כלכלית כנטען, שאף כלל אינה ודאית, אין כדי לבסס טענה בדבר מצב חריג במחייב ביטול הרשעה". וכן: "בהיעדר עדות מפיו או ראיות אחרות בנושא, אין לפנינו תמונת מצב כלכלית אודות עסקיו ועיסוקיו של המשיב, וכלל "מארג חייו". במצב דברים זה, ככל שיש פגיעת מה באיזה משני העיסוקים עליהם הצביע המשיב, ואותם הדגיש, ואין אנו קובעים כי פגיעה כזו אכן הוכחה, לא ברור עד כמה הפגיעה היא חריגה וקיצונית באופן שהיא גוברת על האינטרס הציבורי שבהרשעה, לרבות שיקולים של גמול, הרתעה ואחידות הענישה".

לאור האמור, בקשת הנאשמים לביטול הרשעה, נדחית.

בשים לב לכל אלה, אני קובעת כי כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך 16,000 ₪.

המשיבה הגישה כתב אישום נגד המבקשים בבית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב, בו הואשמו באישומים אלה: שתים עשרה עבירות של העסקת עובד זר שלא כדין בנגוד להוראת סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים); שתים עשרה עבירות של העסקת עובד זר ללא היתר בנגוד להוראת סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים; שמונה עבירות של העסקת עובד זר ללא ביטוח רפואי כדין בנגוד להוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

עוד נקבע בהכרעת הדין, כי "בקשת הנאשמים לביטול/המנעות מהרשעה תדון בנפרד במסגרת גזר הדין או החלטה אחרת שתנתן, לאחר הגשת אסמכתות בדבר מצבם הכלכלי בהתאם לבקשתם בדיון מיום 20.9.2022 בו טענו הצדדים לעונש... כפוף להוראות סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 והפסיקה שדנה בבטול הרשעה". בגזר דינו מיום 2.10.2022, אשר ניתן בהיעדר הצדדים, דחה בית הדין האיזורי את "בקשת הנאשמים להמנע מהרשעה/ביטול הרשעתם", והשית על כל אחד מהמבקשים קנס בשיעור 100,000 ש"ח. בנוסף, חויב כל אחד מהמבקשים לחתום על התחייבות להמנע מבצוע העבירות בהן הורשע למשך שלוש שנים, "בגובה הקנס המאקסימאלי הקבוע לצידן של העבירות בהן הורשעו הנאשמים: 116,800 ש"ח". ביום 7.11.2022, הגישו המבקשים לבית דין זה בקשה להארכת מועד להגשת "ערעור על גזר הדין", היא הבקשה שלפני.

...

המבקשים הוסיפו, כי יש להיעתר לבקשת הארכה על מנת לאפשר להם "להוכיח את חפותם ולנקות את שמם". המשיבה התנגדה לבקשה, תוך שטענה, כי הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של "כ-10 ימים". לטענת המשיבה, ימי החג שחלו בתקופה הרלוונטית להגשת הערעור אינם עוצרים את מניין הימים להגשת ערעור בהליך פלילי.

מצד שני, ככל שהיינו מכריעים שאין לראות בדיוור אלקטרוני משום המצאה כדין בהליך פלילי, נראה שלא ניתן היה לקבוע שהערעור הוגש באיחור, שלא על יסוד טענתם של המבקשים בעניין מועד קבלת פסק הדין לידיהם.

בין כך ובין כך, איננו נדרשים להכריע במסגרת החלטה זו בשאלת תוקפו של דיוור אלקטרוני בהליך פלילי, שכן גם אם נסבור שהערעור הוגש באיחור, ממילא שוכנענו, שיש להיעתר לבקשה החלופית להארכת מועד להגשת הערעור, כפי שנבאר.

חרף האמור שוכנעתי, שמתקיימים בענייננו טעמים אחרים אשר משקלם המצטבר מצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד.

לעניין סיווג האירועים ראו: ע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל - חדוות הורים (8.11.14); ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); יניב ואקי, יורם רבין "הבניית שיקול הדעת השפוטי הענישה: תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" הפרקליט נב 413, תשע"ג. הנאשמת 1 הנאשמת 1 הורשעה בעבירות של העסקת עובד זר שלא כדין וללא היתר.

השיקולים שיש לשקול בבקשה לביטול הרשעה פורטו בע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל - חדוות הורים בע"מ (08.02.2014), כדלקמן: "הסמכות לבטל הרשעה מופעלת על ידי בתי המשפט במשורה, תוך שמירת נקודת המוצא כי אדם אשר הוכחה אשמתו בהליך פלילי – יש להרשיעו בדין. ההרשעה מהוה פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית ומסייעת למיצוי ההליך הפלילי ותכליותיו. יישום נקודה המוצא מאפשר הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני. בנוסף, הקפדה על עצם ההרשעה נידרשת לצורך העברת המסר ההרתעתי הרצוי... משכך, הסמכות להורות על ביטול הרשעה אמורה להיות מופעלת במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת (ר"ע 432/85 רומנו נ. מדינת ישראל, מיום 21.8.85; להלן – עניין רומנו; ע"פ 2083/96 כתב נ. מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997); להלן – עניין כתב; ע"פ 9893/06 לאופר נ. מדינת ישראל, מיום 31.12.07; עניין קליין). נסיבות יוצאות דופן כאמור עשויות להיות נסיבות בהן "אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה" (עניין רומנו; ע"פ 3301/06 ביטי נ. מדינת ישראל, מיום 31.10.06), היינו נסיבות בהן עלול להווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתיצמח לחברה ולאנטרס הצבורי מקיומה של הרשעה" (עניין קליין).

לאור כל האמור, שוכנעתי כי בנסיבות יוצאות הדופן יש לבטל את הרשעת הנאשם, כפוף לכך שיחתום אף הוא על התחייבות בסך 30,000 ₪ להמנע מבצוע עבירות לפי חוק עובדים זרים למשך 3 שנים מיום מתן פסק הדין.

...

לאחר שקילת טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי בנסיבות המקרה קיימת הצדקה חריגה להיעתר לבקשה לביטול הרשעה, לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, ואנמק.

לאור כל האמור, שוכנעתי כי בנסיבות יוצאות הדופן יש לבטל את הרשעת הנאשם, כפוף לכך שיחתום אף הוא על התחייבות בסך 30,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות לפי חוק עובדים זרים למשך 3 שנים מיום מתן פסק הדין.

סוף דבר הנאשמת 1 תשלם קנס בסך 18,000 ₪, ותחתום על התחייבות בסך 70,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות לפי חוק עובדים זרים למשך 3 שנים מיום מתן פסק הדין.