בקשה לביטול הענקת נכסים לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל

לפניי בקשת הנאמן לביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

בהתאם לכך, כפי שכותבים המלומדים לוין וגרוניס: "הענקת נכסים "בטלה" אם המעניק "נעשה פושט-רגל" אחרי שעברו שנתיים או עשר שנים, לפי העניין, מעת ההענקה; פירוש הדבר הוא שהמועד הקובע נימנה אחורה, שנתיים או עשר שנים, לפי הילכת היחוס לאחור; לאמור, מהזמן שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל שבגללו ניתן צו הכנוס, או אם עשה החייב כמה מעשים של פשיטת רגל – מהזמן שעשה את המעשה הראשון בשלושת החודשים שקדמו ליום בו הוגשה הבקשה לצוו כנוס" (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 319 (מהדורה שלישית, 2010)).

...

"הסיכום כי המשיב ישלם כ-200,000 ₪ בגין הדירה. יתרת הסכום לתשלום רכישת הדירה, תקוזז מחוב שנשאר פתוח בין השניים – בגין עסק השווארמה שפתח החייב ע"ש המשיב" (סעיף 11 לתצהיר).

אין מקום, אפוא, למתן החלטה בנושא זה, במסגרת החלטתי זו. ניתן היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

במסגרת הליך פשיטת הרגל התבקש מימוש נכס מסחרי בכפר יאסיף שהמשיב בעליו של 2/5 מתוכו (1,977 מ"ר מתוך שטח של 5,000 מ"ר) (להלן: הנכס המסחרי או הנכס).

ביום 20.10.2017 הוגשה על ידי הנאמן בקשה לביטול הענקה האמורה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ומשלא הוגשה תגובה מטעם המשיב, ביום 1.1.2018 הבקשה התקבלה וההענקה בוטלה.

עוד צוין כי העובדה שטענה זו לא הועלתה על ידי בני הזוג או על ידי בניהם בשלב שבו הוגשה הבקשה לביטול הענקת הנכס, לגביה כאמור לא הוגשה כלל תגובה, אף היא מלמדת כי יש לדחותה.

...

בנסיבות העניין אפוא, בהתחשב בתמונה בכללותה, כמו גם בהתנהלות המשיב לאורך ההליך, באופיו של הנכס (משאין מדובר בדירת מגורים), באינטרס ההסתמכות של המערער ובשיקול שעניינו אמון הציבור בהליכי מימוש נכסים בהליכי חדלות פירעון, סבורני כי לא היה מקום להביא לבטלות הסכם המכר.

זאת בהיותו הנפגע הפוטנציאלי העיקרי בהליך זה. לפיכך הערעור מתקבל.

בית המשפט המחוזי בנצרת פש"ר51240-09-14 זרעיני נ' עו"ד שלומית נשר - הנאמנת לפני כבוד השופט אסף זגורי בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 הפקודה ובעניין: עימאד זרעיני ת.ז. 033267675 החייב ובעניין: 1. תגריד סלאח זרעיני ת.ז 024735383 2. מחמוד סלאח זרעיני ת.ז 059985713 המשיבים ובעניין: עו"ד שלומית נשר הנאמנת ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונ"ר <#1#> החלטה בעיניין בקשת ביטול הענקה למשיב 2(בקשה מס' 17)

על הפרק: האם יש להורות על ביטול עסקת מתנה בין החייב לבין אחותו היא המשיבה 1 בהיותה "הענקה בטלה" לפי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל? הבקשה: לפניי בקשת ביטול הענקה שהגישה הנאמנת ביחס להסכם מתנה שנערך בין החייב לבין אחותו מיום 18/2/11 ביחס למקרקעין הידועים כגוש: 16580 חלקה 5 מיגרש 59 בנצרת.

הרעיון ביסוד הוראה זו, כך נכתב, הוא בתמצית כי בגדר התקופה הקובעת הקודמת לתחילת פשיטת הרגל, הענקת נכס על ידי חייב ללא תמורה או בתמורה מופחתת פוגעת בכושר הפירעון שלו כלפי נושיו ומצדיקה את ביטולה כדי לקדם את אינטרס הציבור בהגנה על הנושים בכפוף לנסיבות מיוחדות שבאותו סעיף (עמ' 938-939 להילכת שילר).

...

ב"כ הנאמנת המלומד הפנה לפסיקה שלפיה יש לראות בהתנהלות זו של המשיבה (ושל החייב) התנהלות בחוסר תם לב המקימה "השתק שיפוטי" ואין לי אלא להביא דברי בית המשפט העליון בהקשר זה בע"א 8430/06 אמנון שבתאי נ' משה ספני (נבו, 3/11/2008)  "          יתר על כן, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא כי שבתאי איננו יכול לאחוז את המקל משני קצותיו ולטעון מחד גיסא כלפי רשויות המס כי מימן את בניית הבית בעצמו, ומשכך זכאי הוא לפטור ממס שבח לפי סעיף 49א' לחוק מס שבח; ומאידך גיסא לטעון בפני בית משפט זה כי הלכה למעשה, לא מימן את בניית הבית מכיסו, אלא נטל את ההלוואות בשמו של ספני.

משכך, סבור אני כי אין מנוס מדחיית טענותיו של שבתאי בעניין זה [ראו גם: ע"א 8301/04 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ ([פורסם בנבו], 28.10.2007), פסק דינו של כבוד השופט א' רובינשטיין].

מאחר ובבקשה של הנאמנת לא הייתה התייחסות לעובדה שהמשיבה ערכה עסקה עם סאמיה והדבר עלה רק במהלך הדיון וכאשר סאמיה לא הייתה צד להליך שלפניי, וכאשר גם לאחר הגשת התגובה של המשיבה בה הועלתה טענת העסקה עם סאמיה לא תוקנה בקשת הנאמנת כך שתתייחס לעקיבה אחר הכספים שלכאורה המשיבה קיבלה מסאמיה אם קיבלה וכאשר בטיעוניה לפניי ביקש ב"כ הנאמנת לקבוע כי המשיבה מושתקת מלטעון ששילמה תמורה בגין הנכס, אני מורה בשלב זה על ביטול ההענקה בין החייב לבין המשיבה כמבוקש על ידי הנאמנת.

מבוא לפניי בקשה מטעם עו"ד אביחי ורדי, הנאמן על נכסי פושט הרגל יצחק יפה (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו-"החייב"), להורות על ביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").

וראו גם ע"א 3853/98 עמי סדן, עו"ד נ' אבירם רוזנטל, פ"ד נז(4) 699, בפיסקה 9 (2003) (להלן: "סדן"): "המטרה העומדת ביסוד הליך ביטול ההענקות על-פי סעיף 96 היא להביא לביטול הגריעה ממצבת נכסי פושט הרגל אשר ארעה עקב הענקת נכס בלא תמורה בעת שהחייב היה חדל-פרעון, ובטרם נעשה פושט רגל. תכלית הליך זה היא להחזיר את החסר לקופת פשיטת הרגל במסגרת ההגנה על ציבור הנושים ... הטעם הערכי העומד ביסוד פעולת הביטול הוא כי כאשר אדם מודע למצבו הכלכלי הרעוע, דרישת ההגינות היא כי יעמיד את מלוא מצבת נכסיו לפרעון חובותיו לנושיו, ולא יגרע מהם על דרך הענקות בלא תמורה לאחרים." ההגדרה של המונח "נכס" לצורך סעיף 96 לפקודה זכתה לפרשנות רחבה בפסיקה, ונמנית עליה כל העברה של טובת הנאה כלכלית על ידי החייב למקבל ההענקה אשר ניתן להעריכה בכסף, כמו גם ויתור על זכות לקבלת נכס (סעיף 1 לפקודה; לוין, בפיסקה 16; ע"א 6323/19 רודי עמר נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 13 (נבו 25.10.2022)).

...

נוכח המסקנה כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בקבלת הזכויות בדירה, מתייתר הצורך לדון בקיומו של התנאי המצטבר הנוסף הנדרש לשם החלת החריג לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה- מתן תמורה בת ערך.

סיכומו של דבר, העברת זכויותיו של החייב בדירה למשיבה ולילדים היתה הענקה אסורה לכל דבר וענין, ומשכך יש להורות על ביטולה כמבוקש על ידי הנאמן.

סוף דבר אשר על כן, בקשת הנאמן מתקבלת.

על הפרק: האם יש לדחות בקשת נאמן לביטול הענקה מאחר שחלפה תקופה של מעל 10 שנים בין מועד מעשה פשיטת הרגל לבין מועד ההענקה? לפניי בקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96(ב) לפקודה.

(1) בישראל או במקום אחר – (א) נתן נכס מנכסיו מתנת מירמה או העבירו העברת מירמה; (ב) העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שיעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מירמה לפי כל דין תקף אותה שעה; (2) בכוונה להיתחמק מנושיו או לדחותם הוא עשה אחת מאלה: (א) יצא את הארץ, או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם; (ב) עזב את בית מגוריו, או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל, או היתחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה; (ג) התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להיתקשר עמו; (3) עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו בית משפט; (4) הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו; (5) הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו; (6) לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין; לענין זה, "חוב פסוק" – לרבות סכום שניתן צו חלוט לשלמו, ו"תובענה" – לרבות הליכים שבהם ניתן הצוו.

...

סבורני, כי העובדה שהתנהל הליך פש"ר קודם בעניינו של החייב ומונה בעל תפקיד רק אמורה לחזק הזהירות שיש לנקוט ביחס לבקשת ביטול הענקה בהליך פשיטת הרגל הנוכחי, המאוחר יותר ביחס להעברת זכויות שנעשתה לפני למעלה מעשור.

לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל קביעה ומסקנה כי הוראת סעיף 96(ב) לפקודה לא יכולה לחול על ההענקה שבוצעה בלוח זמנים של מעל 10 שנים מאז מעשה פשיטת הרגל ועל כן דין בקשתו להידחות מהטעם האמור.

בקשה 30 נדחית בזה לפיכך ואני מחייב הנאמן לשלם למשיב הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך 5000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.