בקשה לביטול הענקות שניתנו לאחר צו כינוס

על הפרק : האם יש להורות על ביטול עסקת המכר שנערכה בין החייב לבין המשיב בהיותה ״הענקה בטלה״ וזאת לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל? רקע עובדתי לפניי בקשת ביטול הענקה שהגיש הנאמן ביחס להסכם שנערך בין החייב מונדר לבין המשיב איהאב, וזאת ביחס למקרקעין הידועים כגוש: 17527 חלקה: 23 בשטח של 431 מ״ר (להלן:"המקרקעין") שהחייב העביר אותם למשיב בסמוך להגשת בקשת פשיטת הרגל.

והינה חקירות הנאמן העלו שהחייב ערך הסכם מכר מקרקעין עם המשיב ביום 21/4/2017 (פחות משנה לאחר צו הכנוס) והיא הושלמה ביום 3/8/2018 לאחר שניתן צו כנוס.

" בע"א 4619/15 עו"ד יניב אינסל – נאמן על נכסי שמואל ינקוביץ נ' שמואל ינקוביץ (נבו 14.8.17) (להלן: "פס"ד ינקוביץ"), תוארה תכליתו של סעיף 96 לפקודה בזו הלשון: "תכליתו של סעיף 96 לפקודה היא הגנה על נושי החייב באמצעות הפקעה, בתנאים מסוימים, של נכסים שהעניק ללא תמורה או בתמורה מופחתת לפני תחילת פשיטת הרגל, וזאת משום שהענקות אלה גורעות ממצבת נכסיו של החייב על חשבון נושיו (ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' גיצלטר, פסקה 20 (8.11.2015) [פורסם בנבו] (להלן: עניין גרנות); ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל 317 (מהדורה שלישית, 2010; להלן: לוין וגרוניס)). ב-ע"א 3853/98 סדן נ' רוזנטל ואח' , פ"ד נז (4) 699, 706 (2003) (להלן: עניין סדן), נקבע כך: "הטעם הערכי העומד ביסוד פעולת הביטול הוא כי כאשר אדם מודע למצבו הכלכלי הרעוע, דרישת ההגינות היא כי יעמיד את מלוא מצבת נכסיו לפרעון חובותיו לנושיו, ולא יגרע מהם על דרך הענקה ללא תמורה לאחרים"" (ראה גם פש"ר (חי') 26501-12-18 יעקב אמסלם נ' הכונס הרישמי מחוז חיפה (נבו 3.4.22)).

...

כאמור בסופו של דבר המשיב הגיש תגובתו באיחור ובית המשפט במותבו הקודם אפשר לו להגיש התגובה ולהתגונן.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות, שמיעת הצדדים ועיון במסמכים השונים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיענות בחיוב.

על כן ונוכח כל המפורט לעיל ומשלא הוצגה בפני אסמכתא על העברה כספית כלשהי על פי ההסכם מהמשיב לחייב ובשים לב למכלול סימני השאלה המתעוררים סביב מועד ותנאי הסכם המכר אני באה לכדי קביעה כי לא מתקיים החריג האמור בסעיף 96(ג)(2) לפקודה בדבר תמורה בת ערך או כי מדובר בעסקה בתום לב. לאור כל האמור לעיל אני מקבל בזה את טענות הנאמן ובקשתו ומורה כי ההסכם מיום 21/4/2017 ביחס למקרקעין בטל כלפי הנאמן.

הנאמן טען עוד, כי המדובר במישכון שנירשם לאחר שניתן צו כנוס כנגד החייב ומשום כך יש לבטלו.

עוד סבור הנאמן כי בכל מקרה לא השתכללה זכותו של הנושה, שכן בטרם החתימה על כל הסכם מול הנושה העביר החייב את זכויותיו לגרושתו, ולכן במועד החתימה על הסכם המישכון או הערת האזהרה לא היו לו זכויות במקרקעין ולמעשה הנושה מבקשת להיבנות מהבקשה לביטול הענקה שהוגשה על ידי הנאמן.

בעיניינו, המישכון מושא הבקשה נרשם לאחר שהחייב היה מצוי בהליכי חידלות פרעון, וניתן כנגדו צו כנוס נכסים.

...

לסיכום: הבקשה למימוש משכון נדחית.

אני מורה על מחיקת המשכון שנרשם שלא כדין.

אני מורה לנאמן להגיש בקשה בהתאם לשיקול דעתו בתוך 30 יום בנושא הערת האזהרה.

לאחר מתן צו הכנוס ובטרם הוכרז החייב כפושט רגל הגיש המנהל המיוחד שתי בקשות לביטול הענקה כדלקמן: בתאריך 6/3/20, הגיש המנהל המיוחד דו"ח מטעמו ובגדרו ביקש לבטל הענקה על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

...

התוצאה היא שדינה של הבקשה להידחות.

בעניין חלוקת הכספים מקובלת עלי ככלל עמדת המנהל המיוחד ואולם טרם מתן החלטה בעניין זה, יש צורך במתן החלטה בבקשה 7 במסגרת עש"א 70961-10-21, לפיכך ההחלטה תינתן לאחר הכרעה שם. כמובן שטרם חלוקת הכספים יש לפסוק את שכר טרחת המנהל המיוחד והוצאות ההליך, בהקשר זה תלויה ועומדת בקשה מס' 34 שממתינה לתגובת כונס הנכסים הרשמי.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

לאחר מתן צו הכנוס ובטרם הוכרז החייב כפושט רגל הגיש המנהל המיוחד, בתאריך 6/3/20, דו"ח מטעמו ובגדרו ביקש לבטל הענקה על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

...

התוצאה היא שדינה של הבקשה להידחות.

בעניין חלוקת הכספים ושכר טרחת המנהל המיוחד מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר כפי שהובעו במסגרת ההליך העיקרי, לרבות ההסכמה על תוספת מאמץ של 25% למנהל המיוחד בגין פעולותיו בהליך.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

לאחר מתן צו הכנוס נגד החייב, פעלו החייב והאב להעברת מניות שהיו לחייב בחברה אחרת בשם Tera Building הרשומה בבולגריה (להלן: "החברה האחרת"), ובעקבות כך הגיש בעל התפקיד בקשה לביטול הענקה הדומה במהותה לבקשה כאן (בקשה 124), אשר הסתיימה בהסכם פשרה על פיו הושבו המניות בחברה האחרת לחייב והפכו חלק מנכסי קופת הכנוס.

...

לפיכך אני מורה על בטלות הענקה, ומורה לרשם החברות לרשום 50% ממניות החברה על שם החייב, באמצעות הנאמן.

עוד אני מורה לחברה לשלם לקופת הכינוס מחצית מהרווחים המגיעים לחייב כבעל מניות, בגין זכאות החייב לחלקו במניות החברה החל ממועד צו הכינוס ועד התשלום בפועל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

כמו כן אני מורה לאב להשיב כספים לקופת הכינוס, אם שולמו לו כאלה מתוך הנחה שהאב הוא הבעלים של כל מניות החברה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקיים ממועד כל תשלום שבוצע לאב ועד ההשבה בפועל.