בקשה לביטול הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה

פסקי הדין אליהם הפניתי לעיל עוסקים בבטול הסכם פשרה או הסכמה אשר קיבלו תוקף של פסק-דין אך גם באופן ספציפי לעניין ביטול החלטה שאינה פסק-דין הנותנת תוקף להסכמה, כבדידן, הורה כבר בית המשפט העליון ברע"א 7609/22 מסורת התורה בני ברק נ' ישיבת פוניבז' בע"מ (23.4.2023) פסקות 18-17 וההפניות שם) כך – "17. ... בקשה לביטול החלטה או פסק דין מחמת פגם שנפל בהסכמת בעל דין, תבחן במשנה זהירות ורק טעמים כבדי משקל יצדיקו ביטולה של ההחלטה. הטעם המרכזי לכך נעוץ בתכליתו העיקרית של מוסד הפשרה – ציפייתם של הצדדים כי באמצעות הוויתורים ההדדיים שנעשו בגדר הפשרה, תסתיים המחלוקת ביניהם, אם לא באופן סופי, למצער ביחס לעניין העומד על הפרק. ביטול בדיעבד של החלטה שיפוטית שניתנה בהסכמה, ופתיחת העניין לדיון מחדש – חותרים תחת ציפייה זו, ופוגעים בתמריץ להגיע להסכמות מלכתחילה. בכך, יוצא נפסד האנטרס הצבורי בדבר קדומן ועידודן של פשרות בהליכים משפטיים ...

...

לפיכך גם דינה של הטענה בעניין העדר גמירות דעת בעת חתימת הסכם הפשרה להידחות.

לאור מכלול האמור אני סבור כי התובעים לא הוכיחו כי נפל פגם בכריתת ההסכם שבעטיו יש לבטלו.

סוף דבר בהינתן המסקנות דלעיל התביעה נדחית.

עניינה של התובענה שלפנינו הנה בקשה לביטול הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 25.11.2020, בטענה כי ההסכם הושג בתרמית והטעייה.

ביום 21.12.2020, נתתי החלטתי הדוחה את בקשת המשיב היות ובסיס הטענות שהעלה בבקשתו נוגעות לדיני החוזים, ובכלל זה טעות והטעיה בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, והורתי כי תקיפת פסק הדין מן הפאן החוזי, דינה להעשות באמצעות הגשת תביעה עצמאית המבוססת על אחת העילות מדיני החוזים ובכלל זה תביעה לביטול ההסכם ולא בקשת ביטול פסק הדין כפי שהוגשה.

...

רקע עובדתי ביום 17.9.20, הגיש התובע תובענה כנגד המבקש, בתיק סע"ש 41404-09-20, לתשלום סעדים כספיים, כאשר בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 25.11.2020.

מכל האמור לעיל עולה, כי בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לאשורן ולפסוק על פיהן.

מטעם זה, אין בית הדין ממהר להיעתר לבקשת סילוק על הסף, מבלי ליתן לבעל הדין הזדמנות להוכיח טענותיו.

על כן, אין מקום לדחיית התביעה על הסף בשלב זה. אשר על כן, דין הבקשה לסילוק על הסף – להידחות.

   לפניי תביעה כספית שבה מבוקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,716,700 ₪ בתוספת מע"מ, זאת מכוח התחייבות שנטלה על עצמה, כך נטען, במסגרת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה.

יתרה מכך, ההיתחייבות הישירה שנטלה על עצמה הנתבעת כלפי התובעת – כנגד מחיקת הבקשה לעיקולים זמניים – ניתנה במסגרת הסכם פשרה שקבל תוקף שלהחלטה; הנתבעת מעולם לא הגישה תובענה עצמאית לביטול הסכם הפשרה וממילא ההסכם (וההתחייבות הכלולה בו) ממשיך ולחייב אותה.

...

דין טענה זו להידחות.

בחיוב חוזי זה נכרכה דרישת שיתוף הפעולה, ובהיעדר עדות אחרת לגבי כוונת הצדדים אני סבור כי יש לראות בדרישה זו משום תנאי להתגבשות החיוב שקיבלה על עצמה הנתבעת במסגרת החוזה.

סוף דבר לאור המקובץ מצאתי כי יש לדחות את התביעה.

כמו כן, הנתבעת ניהלה מו"מ עם הנאמנים שמונו לניהול ענייניה של חב' אורתם ובעקבות זאת הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה מיום 18.01.2017, כ-3 חודשים לאחר מתן צו הקפאת ההליכים, לפיו שוחרר הפרויקט מצו המניעה והותר לנתבעת להיתקשר עם קבלן אחר לצורך השלמתו.

בנידון, הנתבעת מפנה לכך כי בהתאם להסכמי המכר, התובעים אישרו אפשרות הקמת חדר הטרנספורמציה אף בבניין שלהם, הם לא עתרו לביטול ההסכמים הנ''ל עם הנתבעת ולא ביקשו למכור את הדירות, ותחת זאת הם השכירו אותם מבלי ליידע את השוכרים על קיום חדר הטרנספורמציה.

...

סיכום: לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, עד ליום 27.11.2022 את הסכומים כמפורט להלן: בת"א 24439-03-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 70,828 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).

בת"א 8995-07-18, הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 67,953 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).

בת"א 30085-10-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 77,639 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).

תמיכה למסקנה זו באה גם מסעיף 10 לבקשת המערער אשר בנספח 23 לבקשת רשות העירעור, שם נכתב כי: "...ביום 2.11.2015 הגיעו הצדדים להסכמות שמטרתן הייתה לסיים את ההליך שבכותרת ואת יתר המחלוקות שביניהם ביחס למקרקעין". בדומה, בפסק הדין בת"א 5438-10-18, שבו התבקש סעד הצהרתי לפיו הסכם הפשרה בטל או אין לאכפו, נכתב במפורש כי: "ביום 2.11.15, הגיעו הצדדים להסכמות במסגרת ההליך הקודם, אשר קיבלו תוקף של החלטה שהביאה לסיום ההיתדיינות בהליך הקודם" (פסקה 6 לפסק הדין; ההדגשה הוּספה).

...

מסקנה דומה מתבקשת גם אם ייקבע כי ההחלטה שנתנה תוקף להסכם הפשרה אינה פסק דין אלא החלטה בלבד.

משכך, אני מורה על מחיקת ע"א 6716/22 והמזכירות מתבקשת לסגור את התיק.

המערער ישלם למשיבים הוצאות בסך של 1,500 ש"ח. ניתנה היום, ‏י"ד באדר התשפ"ג (‏7.3.2023).