בקשה לביטול הליכי חדלות פירעון בשל אי סילוק מחדלים

עוד פורט בבקשה כי בשל אי המצאת הדו"חות החסרים נשלחה ביום 7.5.18 לחייבים, מטעם המנהל המיוחד, הודעה על ביטול החקירה שנקבעה בעיניינם ליום 7.5.18 וכן התראה לסילוק מחדלים עד ליום 21.5.18 ומועד החקירה נדחה ליום 5.6.18.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שניתנו לחייבים כל ההתראות הנדרשות ומשעסקינן בבקשה מחודשת לביטול ההליך, בין היתר, בגין אי הגשת דו"חות שבגינם הוגשה הבקשה הקודמת של המנהל המיוחד והחייבים ממשיכים ליצבור מחדלים בהליך על אף מחיקת הבקשה הקודמת בכפוף להמצאת הדו"ח החסר ולא התייצבו לחקירה בשני מועדים שזומנו אליהם על ידי המנהל המיוחד כאשר המועד השלישי נדחה בשל מחדליהם האמורים, אין לי אלא לראות את החייבים כמי שויתרו על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייבים כפושטי רגל.

בעיניין החשיבות של הגשת דו"חות דו חודשיים ומשמעות הפרת חובה זו כבר נפסק כי: " הגשת דו"חות אודות הכנסותיה והוצאותיה משמשים ככלי פקוח בידי בית משפט של חידלות פרעון על היתנהלותה הכלכלית של החייבת וזכאותה לחסות תחת הגנת הפקודה. הגשת דו"חות חודשיים הנה חובה אשר לא טמונה בצידה כל עלות כלכלית, ולכן הגם ונבצר מהחייבת לעמוד בצו התשלומים החודשי; עליה להקפיד על הגשת הדו"חות הכלכליים בעתם וכסדרם. " עוד נפסק כי: "הגשת דוחו"ת היא חובה וחיוב משמעותי. ביצוע חיוב זה באופן תקין ( דוחו"ת מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת( הוא שמאפשר לכנ"ר להיתחקות אחר מצבו של חייב. ככל שחייב אינו מקיים את החיוב האמור, דין ההליך להתבטל גם אם הוא משלם באופן תקין וסדור". למעלה מכך אף נפסק כי " מושכלות יסוד בדין הישראלי היא כי אי הגשת דיווחים מסודרים במסגרת הליך פשיטת הרגל, מהוה היתנהלות בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל ואף חמור מכך, הפרה של צו בית המשפט הנכבד"".

...

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שניתנו לחייבים כל ההתראות הנדרשות ומשעסקינן בבקשה מחודשת לביטול ההליך, בין היתר, בגין אי הגשת דו"חות שבגינם הוגשה הבקשה הקודמת של המנהל המיוחד והחייבים ממשיכים לצבור מחדלים בהליך על אף מחיקת הבקשה הקודמת בכפוף להמצאת הדו"ח החסר ולא התייצבו לחקירה בשני מועדים שזומנו אליהם על ידי המנהל המיוחד כאשר המועד השלישי נדחה בשל מחדליהם האמורים, אין לי אלא לראות את החייבים כמי שוויתרו על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייבים כפושטי רגל.

לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

ככל שהחייבים לא יגישו בקשה לביטול פסק הדין ויבקשו להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל, אני מורה כי הם לא יהיו רשאים לעשות כן אלא בחלוף 14 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליהם של החייבים והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייבים, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14).

בפסק הדין צוין כי הוגשו כנגד היחידה בקשות לביטול ההליך בשל הטענה ליצירת החובות בחוסר תום לב ואולם נוכח מחדלי היחידה בניהול הליך חידלות הפרעון, אין צורך להדרש בשלב זה לטענות אלה ודי במחדלים אלה כדי להוות עילה לביטול ההליך.

זאת ועוד, במסגרת פסק הדין נקבע כי תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הנו: "צירוף אישור הנאמן, בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחידה ותוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד". אין מחלוקת כי היחידה לא הגישה את אישור הנאמן בדבר הסרת מלוא מחדליה בהליך תוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין.

היחידה צברה מחדלים במהלך ההליך, לרבות בשל אי הגשת דוחות בגין הכנסותיה והוצאותיה החודשיות, אי שתוף פעולה עם הנאמן בהמצאת מסמכים ואי תשלום צו התשלומים השוטף באופן סדיר ורציף, תוך כדי צבירת פיגורים.

סעיף 183 (א) לחוק חידלות פרעון קובע כי: "מצא בית המשפט להליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163 (ג) (1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים. הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163 (ג) (1) לחוק חידלות פרעון, אליו מפנה סעיף 183(א), קובע כי: "בהליכי חידלות פרעון, היחיד עשה אחד מאלה:

העדר הדיווח המלא אודות מלוא הכנסותיה והוצאותיה של היחידה, לא רק מונע פקוח על היתנהלותה הכלכלית של היחידה כפי שנידרש במהלך הליך חידלות פרעון, אלא מאפשר ליחידה לעשות שימוש בכספים לצורך הוצאות שהנן בגדר מותרות ו/או להבריח כספים מקופת הנשייה.

...

בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, יחיד אשר הגיש את בקשתו שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ו/או יצר את חובותיו בחוסר תום לב, לא היה מוכרז כפושט רגל ובקשתו הייתה נדחית (ראה סעיף 18 ה (2) לפקודת פשיטת הרגל, נוסח חדש, תש"מ – 1980, וכן ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (10/11/08)).

סעיף 183 (א) לחוק חדלות פירעון קובע כי: "מצא בית המשפט להליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163 (ג) (1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים. הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163 (ג) (1) לחוק חדלות פירעון, אליו מפנה סעיף 183(א), קובע כי: "בהליכי חדלות פירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

לא נעלם מעיני בית המשפט כי חרף ניסיונה של היחידה להציג עצמה כקורבן של נושיה אשר היו מעורבים בהלוואות אותם היא נטלה או נתנה, הרי שבפועל היחידה הודתה בעמוד הפייסבוק שלה לכל מי שהלווה לה כספים וציינה כי בזכותם זכתה לבנות את ביתה וכלשונה: "הו תראו... אני מודה מאוד לכל אלו שהלוו לי...". צא ולמד כי עסקינן ביחידה הפועלת באופן שיטתי בחוסר תום לב, הן לפני כניסתה להליך והן במהלך ניהול ההליך ומשכך ניתן לקבוע באופן מובהק כי אין מקומה באכסניה של הליך חדלות הפירעון וכי מתקיימים בעניינה התנאים המפורטים בסעיף 183 (א) לחוק חדלות פירעון וסעיף 163 (ג) (1) לחוק זה. מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובעת כי פסק הדין שניתן ביום ה-16/03/2021 ימשיך לעמוד על כנו.

ביום 26.07.2021 הגישה הנאמנה לבית משפט קמא בקשה למתן הוראות בה ביקשה להורות על ביטול ההליך לאור מחדלי המערער, כאשר ממועד מתן צו פתיחת ההליכים לא שילם המערער כל תלשום לקופת החדל"פ וחוב פיגוריו עומד על 7,200 ₪, וכן בגין אי הגשת דוחות דו-חודשיים.

לטענת הנאמנה היתנהלות המערער אשר לא שילם את התשלום העתי למרות שהכנסותיו אפשרו זאת, וחלף זאת תיעדף הוצאות אחרות מיותרות, מעידה על העידר יסוד השקום שהוא אחד מאדני החוק ומכאן יש להורות על דחיית עירעורו.

סעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון מקנה לבית משפט של חידלות פרעון סמכות לביטול צו פיתחת ההליכים בקובעו כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים...". סעיף 163(ג)(1) לחוק חידלות פרעון, אשר אליו מפנה סעיף 183(א) הנ"ל, מונה נסיבות המצדיקות ביטול ההליך ואלה הן: היחיד "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים"; "לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה"; "הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". בעניינינו, כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא המערער לא שילם כל תשלום לקופת הנשייה מיום מתן צו פתיחת ההליכים, ועל כן קבע בית משפט קמא כי חוסר שתוף פעולה מצד המערער ויצירת המחדלים בנגוד להורות צו פתיחת ההליכים, כמוהה כזניחת ההליך ומהוה היתנהגות בחוסר תום לב. בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הנו צירוף אישור המעיד על סילוק מלוא המחדלים בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,000 ₪.

...

סעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון מקנה לבית משפט של חדלות פירעון סמכות לביטול צו פיתחת ההליכים בקובעו כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים...". סעיף 163(ג)(1) לחוק חדלות פירעון, אשר אליו מפנה סעיף 183(א) הנ"ל, מונה נסיבות המצדיקות ביטול ההליך ואלה הן: היחיד "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים"; "לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה"; "הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". בענייננו, כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא המערער לא שילם כל תשלום לקופת הנשייה מיום מתן צו פתיחת ההליכים, ועל כן קבע בית משפט קמא כי חוסר שיתוף פעולה מצד המערער ויצירת המחדלים בניגוד להורות צו פתיחת ההליכים, כמוהה כזניחת ההליך ומהווה התנהגות בחוסר תום לב. בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הינו צירוף אישור המעיד על סילוק מלוא המחדלים בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,000 ₪.

נוכח האמור, משלא מצאתי כל עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, דין הערעור להידחות.

יחד עם האמור, לפנים משורת הדין ולאור מצבו הרפואי של המערער הנני קובע כי ככל והמערער ישלם את יתרת מלוא החוב בפיגור (כולל סכום ההוצאות שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא) וזאת תוך 20 ימים מהיום, יהיה רשאי להגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין.

הנאמן ציין כי אין בידיו נתונים עדכניים אודות היתנהלותו הכלכלית של היחיד וכי בשל אי שתוף פעולה מטעמו לא ניתן לבצע את מלוא הבדיקות הנדרשות.

עוד צוין באותה החלטה כך: "יובהר ליחיד כי ככל שלא יפעל להסרת מחדליו, לא יהיה מנוס כי אם להדרש לבקשת הנאמן". בהחלטות מיום 7.9.23 ו- 22.9.23 ניתנו ליחיד ארכות נוספות לצורך השלמת פעולותיו לסילוק המחדלים שצבר.

בהחלטה מאותו היום נקבע כך: "על אף שניתן היה להורות על ביטול ההליכים בשים לב למצב הבטחוני אני מורה על ארכה ליחיד לפעול להסדרת מחדליו ולהגשת תגובתו וזאת עד ליום 6.12.23". היחיד לא מצא לנכון להתייחס לבקשת הנאמן לפי החלטות בית המשפט בעיניין זה על אף שהובהר כי המנעות מתגובה תיחשב זניחת ההליך.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

...

בהחלטה מאותו היום נקבע כך: "על אף שניתן היה להורות על ביטול ההליכים בשים לב למצב הביטחוני אני מורה על ארכה ליחיד לפעול להסדרת מחדליו ולהגשת תגובתו וזאת עד ליום 6.12.23". היחיד לא מצא לנכון להתייחס לבקשת הנאמן לפי החלטות בית המשפט בעניין זה על אף שהובהר כי הימנעות מתגובה תיחשב זניחת ההליך.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 11196-10-22 ג'ודיה נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 368995_4 לפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון יחיד רמי פואד ג'ודיה, ת"ז 026164681 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד דוד הרשקוביץ 3. ספאא קדור 4. הראל פנסיה וגמל בע"מ (נושה) פסק דין

עוד נטען כי לא ידוע האם היחיד נושא במלוא תשלום דמי מזונות ילדיו, שכן הוא לא המציא אסמכתות לכך והזכאית למזונות הגישה בחודש 8/23 בקשה לביטול ההליך בשל אי תשלום דמי המזונות.

נוכח כל המפורט, סברה ב"כ הממונה כי היה מקום להמליץ על ביטול ההליך בעיניין היחיד, אך בשל התועלת הצפויה לנושים ממימוש פוטנציאל הישתכרות, הומלץ על מתן צו לשקום כלכלי בכפוף לסילוק המחדלים.

...

לאחר שעיינתי בהצעות הצדדים ותגובת היחיד ואף שמעתי הצדדים לפני, בכלל זאת הזכאית למזונות שהתייצבה לדיון, נחה דעתי כי ניתן לתן צו שיקום כלכלי ליחיד בהתבסס על הנתונים אשר נאספו ופורטו עד כה. אשר לתשלום החודשי - פוטנציאל השתכרות היחיד עומד על לפחות סך של 5,500 ₪, אשת היחיד השתכרה בעבר סך של כ 12,500 ₪ ועל כן יחושב פוטנציאל ההשתכרות שלה כך. העובדה כי היחידה טוען שהיא עובדת כשכירה כעת, אינה מעלה ואינה מורידה לצורך חישוב זה , אלא מחושב פוטנציאל ההשתכרות שלה.

על כן אני קובעת את הסכום החודשי לתשלום ליחיד, ע"ס 3500 ₪.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.