ביום 15.03.21 דחה בימ"ש השלום (כב' השו' חביב) את הבקשה לפסלות שופט, ביום 18.05.21 היתקבל ערעור הנאשם ובית המשפט העליון הורה על העברת התיק למותב אחר.
לגישת ב"כ הנאשם, משהוחזר הדיון לצורך גזירת הדין בבית משפט השלום ובית המשפט העליון הורה על החלפת מותב, למעשה עומדת לנאשם שוב זכות העירעור, צפוי כי ההליכים ימשכו עוד זמן רב ונטען להגשת בקשות שונות שיוגשו לרבות בנוגע לביטול הכרעת הדין שניתנה בבית משפט השלום כאשר מנגד עומדת הפגיעה הכלכלית בנאשם שככל וחלוף הזמן צפויה להיות קשה ומשמעותית, בעיניין זה הפנה לאיזון שערך כב' השו' פרידלנדר בהחלטתו מיום 25.02.20 ובקש להורות בהתאם לרוח החלטה זו.
עוד נטען כי החשש להמלטות הנאשם הנו חשש ערטילאי, שאינו עומד מול היתנהלות הנאשם עד כה לאורך כל ניהול המשפט ויש בערבויות שנקבעו על ידי כב' השופט פרידלנדר לתת מענה להפגת חשש זה.
לטענת המאשימה, קיים צו עיכוב יציאה מן הארץ, אין כל החלטה המבטלת את הצוו.
...
במסגרת הערעור הגיש הנאשם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן הכרעה בערעור, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת העיכוב והורה כי עיכוב ביצוע עונש המאסר יהא בתנאים שהוטלו על ידי בימ"ש השלום (ראה החלטת כב' השופט שלו מיום 27.01.20).
בחינת הנימוקים בהחלטת כבוד השו' פרידלנדר מיום 7.1.2020 ולאחר מכן מיום 25.2.2020 מביאה למסקנה כי נקודת האיזון לאור הרשעת הנאשם בכל האישומים על ידי ערכאת הערעור, השתנתה לחומרה.
מכל האמור, באתי למסקנה כי בשלב זה אין מקום להתיר יציאתו של הנאשם מן הארץ.
לא מצאתי לנכון להורות, כבקשת המאשימה, על איסור יציאה מן הארץ עד לתום ההליכים אולם ככל שוודאות ההליך המשפטי בעניינו יתחזק, הכף תהיה נוטה לקבלת בקשה זו.
לאור דחיית הבקשה ונוכח החשש להימלטות והפגיעה באמון הציבור, אני מורה לנאשם להפקיד דרכונו במשרדי המאשימה.