בקשה לביטול הכרזת סכסוך עבודה

לפנינו בקשת צד בסכסוך קבוצי שהוגשה ביום 3.12.17 על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (להלן: "רפאל" או "המעסיק") למתן סעדים זמניים וקבועים לביטול הכרזה על סיכסוך עבודה ושביתה שנמסרה לרפאל ביום 14.9.17 על ידי ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה (להלן: "ארגון העובדים").

...

נוכח כל האמור לעיל בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה רפאל מתקבלת במלואה כך שאנו מורים לארגון סגל המחקר לבטל את ההכרזה על סכסוך עבודה והודעה על שביתה מיום 14.9.17 ואוסרים עליו לנקוט בצעדים ארגוניים כלשהם, כך שעליו לשמור על שקט תעשייתי מוחלט כאמור בהסכם 2016.

שוכנענו, כי יש כאן ארגון עובדים המנצל כוחו לרעה שלא לצורך ובחוסר הגינות.

בנסיבות חריגות אלו אנו מחייבים את ארגון סגל המחקר לשלם לרפאל תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

מנגד עיון בתגובת המבקשת שהוגשה ביום 27.3.19 מעלה כי בכל הנוגע לעילת "החשמול והמינהור" נטען כמצוטט:"פרוייקט החישמול והמינהור נועד להקל משמעותית על עובדי הרכבת וליצור סביבת עבודה נקייה ופחות רועשת כפי שנעשה במדינות מערביות אחרות. המערכות החדשות בחלקן שונות מהמערכות הקודמות, אך הן מתקדמות וטובות יותר ופשוטות יותר לתפעול ואף פוגעות פחות בסביבה. למרות זאת, נערכו בנושא ישיבות רבות עם נציגות העובדים אשר במסגרתן לא הציגה נציגות העובדים השלכות משמעותיות צפויות על תנאי עבודתם של העובדים. למרות זאת, הציגה נציגות העובדים דרישות כספיות מופרזות וחסרות כל הצדקה בנסיבות העניין, הם בהיתחשב בכך שהשינוי הצפוי הנו זניח בהשפעתו על עבודת העובדים, והן בהיתחשב במצבה הכספי של החברה. ההשלכה היחידה שהעלו העובדים בהקשר זו ואשר רלוואנטית לנושא, הנה כסוי בטוחי של העובדים מחשש לשריפות ואירועים נדירים. בהקשר זה נציין , כי הרכבת התחייבה לבחון את הנושא וככל שיעלה שיש צורך בביטוח נוסף- תבטח את העובדים. נוכח האמור מתבקשת המסקנה הברורה הבאה- סיכסוך פברואר 2018 דינו להתבטל בהיותו מבוסס על מסכת עובדתית המנותקת מהמציאות ואין בו ולא עילה אחת המצדיקה הכרזה על סיכסוך עבודה. קל וחומר שבשלב זה נוכח כלל ההסכמות שתוארו לעיל, אין עוד כל הצדקה לקיומו ו/או להפעלת הפרעה כל שהיא לעבודה מכוחו ולא הקלה ביותר, בודאי שלא שבושם כה חמורים כדוגמת אילו הננקטים בימים אלו על ידי העובדים, המסכנים את בטיחות הנסיעה ופוגעים בשירות". עיון בחקירתו הנגדית של מר אדרי במהלך הדיון מיום 27.3.19 שנשאל על ידי בית הדין בנוגע להודעת סיכסוך מיום 25.2.28 היתייחס בעיקר לפריט הראשון של ההודעה ואף ציין כי טרם הסתיים המו"מ בנושא: "ש: לגבי הסיכסוך של 25.2.18 שם אנו מדברים על נושא לוגיסטי, נושא בעייתי ואמרנו במשא ומתן. לדעת נציגות העובדים מדובר במיקור חוץ לכל דבר ועניין ופגיעה בעבודה מאורגנת ופגיעה בעתידם המקצועי של העובדים הרלוונטים ולכן הנושא הזה היה נושא שבגינו לא הצלחנו לגדר את הנושאים של המשא ומתן". ר' עמ' 36 שורות 14-17.

...

לעת הזו אנו סבורים כי מן הנכון הוא כי הצדדים ימצו את זכויותיהם בכל הנוגע לפרויקט החישמול והמינהור על דרך ההידברות והמשא ומתן ולא על דרך צעד ארגוני נוסף, שאינו מידתי.

משכך הבקשה מתקבלת.

ניתן בזאת סעד זמני, במעמד צד אחד , האוסר נקיטת שביתה בקו האומה ממוצאי שבת הקרוב, 30.3.19 ועד למתן החלטה בשתי הבקשות האחרות המונחות בפנינו בתיק זה. משבית הדין שמע את הצדדים בנושא הנדון בישיבה מיום 27.3.19 , לא שוכנענו כי נדרש דיון נוסף בנדון.

משכך לטענת המבקשת סיכסוך זה דינו להתבטל שעה שאין בו עילה המצדיקה הכרזה על סיכסוך עבודה ואין כל הצדקה להפעלת הפרעה כלשהיא לעבודה ולו הקלה ביותר ובודאי שלא שבושם כה חמורים המסכנים את בטיחות הנסיעה ופוגעים בשירות.

...

לא שוכנענו כי יש להורות על ביטול הסכסוכים הפתוחים בשלב זה. מנגד, לעת הזו שוכנענו כי יש להקפיא את כלל הצעדים הארגוניים הננקטים על ידי המשיבים וזאת עד למתן החלטה בתיק העיקרי, זאת כדי למצות את המשא ומתן בין הצדדים בכלל הנושאים שיפורטו.

כמו כן מנגד שוכנענו כי בתקופת המו"מ, כצעדים בוני אמון, המבקשת לא תיצור התקשרות חדשה עם חברת סטדלר וחברת אקרשטיין וכן לא תבצע ניודים נוספים ולא תקנוס את העובדים הרלוונטיים בנוגע לניודים שבנדון.

לאור כלל האמור לעיל, ולאחר שנתנו דעתנו, כמבואר לעיל לכלל החומר שהובא לפנינו ולטיעוני הצדדים הגענו לכלל מסקנה, כי לעת הזו מן הנכון הוא כי הצדדים ימצו זכויותיהם על דרך ההידברות והמשא ומתן, ויפעלו על פי המתווה שלהלן: הצדדים יקיימו הידברות אמיתית, תוך מתן מידע הדדי נדרש, לרבות משא ומתן אינטנסיבי, תכוף, ענייני, בתום לב ובמטרה לקדם את יישוב חילוקי הדעות ביניהם בכל הנוגע לסכסוכים הפתוחים בהתאם להחלטתנו המפורטת לעיל, קרי בנוגע לנושאים הבאים: סכסוך עבודה מיום 25.2.18 בחטיבת הנייד – הסכמים טכנולוגסטיים וחשמול ככל שהמבקשת תבקש להמשיך את ההתקשרות מול חברת סטדלר וכן בנוגע לפרויקט החשמול והמנהור, תוך מתן מידע על ידי המבקשת לצורך בחינת ההשלכות של פרויקט זו על העובדים הרלוונטיים.

בתיק היתקיימו ארבעה דיונים והליכים שונים שאין זה המקום להרחיב לגביהם עד שביום 25.5.2018 הודיעו הצדדים לבית הדין כי זבחי צדק מכירה בכח לעובדים כארגון היציג של עובדיה וכי הם ממשיכים במו"מ במטרה לחתום על הסכם קבוצי, תוך התחייבות מצד המבקשים "לשמור על שקט תעשייתי, לרבות אי ביצוע פרובוקציות במהלך העבודה או מחוצה לה, בקשר למו"מ או להתאגדות". ביום 16.6.2019 הודיע ב"כ המבקשים לבית הדין כי המו"מ בין הצדדים עלה על שרטון ועל כן בכוונת המבקשים להכריז על סיכסוך קבוצי תוך כוונה להפעיל כל אמצעי העומד לרשותם לרבות השבתת העבודה.

בהודעה צוין כי השביתה נקבעה ל "15 ימים ממועד הודעה זו ובכל מועד נדחה אחריו". רקע רלבאנטי לגבי מר דיין: מאחר וכאמור הבקשה לפנינו עניינה ביטול פיטורי מר דיין והשבתו לעבודה בבית המטבחיים, נפרט את ההיסטוריה של מר דיין בכל הנוגע למערכת היחסים שלו עם המשיבות כאשר מהראיות שלפנינו בשלב לכאורי זה עולים הדברים הבאים: ביום 6.8.2017, עובר להתארגנות העובדים, היתקיימה למר דיין שיחת בירור עקב אי שביעות של זבחי צדק מעבודתו כאשר בהמשך זומן מר דיין לשימוע שבוטל לאחר שיחה שקיים עם מנכ"לית זבחי צדק.

...

כן יש לקחת בחשבון כי בתקופה בה הושעה מר דיין מעבודתו המשיכה זבחי צדק לשלם לו את שכרו למשך כשנה כאשר בהמשך הוחזר מר דיין לעבודה סדירה בבית המטבחיים ואולם לא שוכנענו כי הוא באמת פתח "דף חדש" כפי שסוכם עימו.

בנסיבות אלה, כאשר למר דיין ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות על ידי זבחי צדק אשר לא נוצלו על ידו, אנו סבורים כי החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין נבעה משיקולים עניינים ומכאן שאין בכוונתו להתערב אף בהחלטה זו. חשוב להדגיש, כי איננו סבורים שפיטורי מר דיין פוגעים במו"מ בין זבחי צדק לכח לעובדים ולראייה במהלך תקופה של כשנה בה הושעה מר דיין מעבודתו המו"מ הקיבוצי המשיך להתקדם.

סוף דבר: הבקשה לצו מניעה זמני להחזרת מר דיין לעבודה נדחית.

לפי הנטען, ההסכם בוטל עקב הכרזת סיכסוך עבודה על ידי הנתבעת שבעטיו נגרמו שבושם קשים בפעילותו של מערך המיחשוב.

לטענתה, סיכסוך העבודה היה אותנטי, הצעדים האירגוניים היו מידתיים והדרישה להעסקה ישירה הייתה דרישה מאוחרת שנבעה מהתנהלותן של התובעת ובית החולים שביקשו לפגוע בהתארגנות העובדים ולשבור את שביתתם.

...

קיימת גישה נוספת, שלפיה אין לאפשר הגשת תביעה בעילת רשלנות נגד עובדים או ארגון עובדים בקשר לסכסוך עבודה מהטעם שהתיקון לחוק יצר הסדר ממצה וכולל לגבי העילות שבגינן ניתן לתבוע בתביעות נזיקין בקשר לסכסוך עבודה.

מתן אפשרות להגיש תביעה נזיקית בקשר לסכסוך עבודה שעילתה רשלנות אשר תידון בפני ערכאה אזרחית עומדת בסתירה לתכלית זו. התוצאה נוכח כל האמור לעיל, אין מקום לדון בתביעה במסגרת ערכאה אזרחית בעילה של רשלנות.

לאור האמור אני מורה על מחיקת התובענה כך שהתובעת תוכל להגישה בבית הדין לעבודה (ככול שהיא סבורה כי קיימת לכך עילה).