בקשה לביטול היתר המצאה להמצאת כתב תביעה בקפריסין

ההיתר ניתן, במעמד צד אחד, להמצאת כתב התביעה למקום מושבו של הנתבע בקפריסין.

על בעל דין המבקש לעשות שימוש בהיתר המצאה מחוץ לתחום, להראות כי מתקיימים בעיניינו שלושה תנאים מצטברים: האחד- עילת תביעה; השני - עילת המצאה; השלישי – להראות כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לידון בתביעה בהשוואה לפורום חלופי אחר.

בעניינינו, כתב התביעה והתצהירים התומכים בבקשה למתן היתר ובתשובת התובע לבקשה לביטולו, מעלים שאלה רצינית שיש לידון בה. מדובר במחלוקת אשר יש להדרש לה לגופה ועל פניו, לא מדובר בתביעת סרק.

...

לאור האמור, אני קובעת כי מתקיימות עילות המצאה על פי תקנות 500(5) ו- 500(7).

בהפנותו לזיקות שונות ובכללן, שהייתו דרך קבע בקפריסין, ניהול עסקיו בה, אישור האזרחות הקבוע אשר עתיד להינתן לו עם תום תוקפו של האישור הזמני ורשימת העדים מטעמו, טען הנתבע כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה ואולם אין בידי לקבל טענה זו של הנתבע.

התוצאה: בקשת הנתבע לביטול היתר ההמצאה נדחית.

מונחת לפני בקשת הנתבעת להורות על סילוק התביעה כנגדה על הסף בהיות בית המשפט הישראלי "פורום לא נאות". עסקינן בתביעה חוזית - כספית שהגישה התובעת, חברה המאוגדת בקפריסין, כנגד הנתבעת, המחזיקה באזרחות ישראלית ומאז שנת 1987 מתגוררת בארץ וברומניה לסירוגין.

האחד – במסגרת בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, עת יידרש בית המשפט לידון בתחולתה של הוראת תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

השני - מקום בו הומצא כתב התביעה לנתבע בישראל כדין ומכוחה של ההמצאה קנה בית המשפט סמכות לידון בתביעה.

...

אם הוא בחר לנהל ענייניו באירופה, זה הפורום לנהל עניינו מבחינה משפטית" (ע"א (חיפה) 4717/07 לזניק נ' גוטמן – ב"כ מריו לזניק ז"ל בדיון מיום 29.1.2008) "שיקולים ציבוריים ומערכתיים" 14.1 בהינתן כל האמור לעיל ומשהקשר לפורום הישראלי מתמצה בהיות הנתבעת אזרחית ותושבת הארץ, סבורה אני כי לבית המשפט הישראלי אין "עניין אמיתי" בבירור הסכסוך שבין הצדדים וראוי כי משאביה של המערכת המשפטית הציבורית יופנו להליכים הנוגעים לסכסוכים הקשורים בקשר אמיץ למקום- "יש ליתן משקל לשיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי הישראלי לדון בתביעה מסוג זה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, משהזיקה היחידה הקושרת את הסכסוך/התביעה לישראל היא היות הנתבעת אזרחית ותושבת הארץ (זיקה בה לא די שאחרת טענת "פורום לא נאות" היתה יכולה להישמע מפי נתבע שהינו אזרח ותושב ישראל ולא היא) ומשדומה כי "הפורום הטבעי" להתדיינות בין הצדדים הוא ברומניה, הן לאור ציפייתם הסבירה של הצדדים והן ולאור שיקולים מערכתיים של בתי המשפט בארץ, מוצאת אני לקבל את טענת הנתבעת ולקבוע כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה.

עם זאת, כמבואר לעיל, מורה אני על עיכוב הדיון בתביעה שלפני, כאשר הסעדים הזמניים שניתנו במסגרתה, יעמדו על כנם עד למתן הכרעה בתביעה אזרחית אשר תוגש ברומניה ובלבד שתוגש בתוך 90 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי התובעת.

בעקבות הנ"ל נגרמו לתובע עגמת נפש קשה, מועקה בליבו עקב חשש לפגיעה בשמו הטוב ובעבודתו והוצאות, כולל עלות בקשות לביטול פסק הדין ובטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, עלויות כרטיסי טיסה והשכרת דירה בקפריסין, הפסד יום עבודה, שכר בטלה והוצאות נסיעה לירושלים 3 פעמים.

על פי אישור מסירה ותצהיר מוסר, כתב התביעה בתביעת הפח הומצא לתובע ביום 11/6/18, בביתו בתרשיחא, והוא סירב לחתום עליו.

זאת ועוד, עולה ממסמכים שהוצגו בפני, כי בטרם נתבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, בוצעו נגד התובע הליכי גבייה קודמים כולל עיקולים בחשבון הבנק, עיקול רכב והוא אף זומן לחקירת יכולת בהוצל"פ. התובע הפנה לכך שפסק הדין שניתן נגדו בהיעדר התייצבות, ניתן לפני חלוף 45 יום מהמצאת כתב התביעה (זאת נוכח אי מניית ימי פגרה).

...

נוכח הנ"ל, אני קובע כי סך כל הנזקים שהוכחו ע"י התובעים עומדים על סך של 6,560 ₪.

לסיכום אשר על כן – אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 1 ומחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים סך של 3,280 ₪ בתוספת החזר הוצאות משפט בסך 500 ₪, ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪.

הטענה כי כתב התביעה הומצא בישראל בהתאם לתנה 489 לתקנות הישנות הועלתה בשיהוי כבד של שנתיים רק במסגרת הסיכומים בבקשה לביטול היתר וכטענה חילופית במטרה לחמוק מדרישות תקנה 500.

מנספח 6 לכתב התביעה, טופס הכרת הלקוח של הנתבעת 4 בסניף הקפריסאי של התובע, עולה כי ה- Beneficial owner של הנתבעת 4 הוא הנתבע 5, מר קרטשוב אשר בכתב הגנתו שהוגש תוך כדי ההיתדיינות בבקשה זו, מעבר לטענות על העדר עילה ופירוט עובדות לביסוס התביעה, טען כי לא נטען שהוא מילא את הטופס, לא נטען כי ידע או אישר את ציון שמו בטופס, לא נטען כי מסר את הפרטים להכנת הטופס או את צלום הדרכון שצורף לכתב התביעה כחלק ממילוי הטופס, לא נטען כי קיבל טובת הנאה כלשהיא או כי היה אחראי להעברות הכספים (ראו סעיף 28 לכתב ההגנה).

...

לסיכומו של פרק זה, נוכח כל השיקולים שפורטו לעיל, אני קובעת כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בסכסוך שבין התובע לנתבעים 1-2.

התיישנות; סבורני כי טענת ההתיישנות נדונה לא מעט במסגרת החלטות קודמות הן בבקשה לסילוק על הסף והן בהחלטת בית המשפט העליון בערעור, כך שטענה זו לא עומדת לנתבעים במסגרת בקשה מקדמית עוד יותר מבקשה להיתר המצאה.

סוף דבר; לאור האמור אני קובעת: המסירה לנתבעים בישראל – אינה מסירה בהתאם לתקנות ולפיכך לא יכולה להיחשב כמסירה כדין.

משיבה 1 הנה חברה פרטית, המאוגדת בקפריסין ושם גם מקום מושבה.

בדיקת טענות המשיבות באשר להפרת תנאי החוזה, מחייבת נגישות למקום ביצוע החוזה בפולין, כולל היקף המכירות בפרויקט והתקבולים שהתקבלו עד כה. מבקשת 2 מצטרפת לטענות מבקשת 1 ומוסיפה כי בכל מקרה יש לבטל את היתר ההמצאה ככל שהוא נוגע לה. מבקשת 2 לא חתמה על הסכם בוררות נפרד ואילו תניית הבוררות החוזית (סעיף 9), אינה מחייבת אותה.

(א)לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה.

אין ספק כי הבקשה מצביעה על עילת תביעה טובה שכן לכאורה הפרו המבקשות את החוזה ועודן מתחמקות ממינוי הבורר, על אף תניות מפורשות בחוזה שצורף כנספח ג' לבקשה להיתר המצאה (השוו: בש"א (מחוזי י-ם) 4033/07 Career Works Ltd נ' Stateside Nursing Limited (לא פורסם, 8.1.07); בש"א (מחוזי ת"א) 15283/01 Bartex Group Inc נ' פק-סיל 1988 בע"מ, ס' 5 להחלטה (לא פורסם, 20.3.02)).

...

תובנה זו, מחזקת אף היא את המסקנה כי הצדדים חזו את קיומה של בוררות פוטנציאלית ביניהם-בישראל.

ברי כי על רקע האמור, בית המשפט ייטה להעניק משקל רב מאוד להסכמות הצדדים באשר למיקום הבוררות, לזהות הבורר ולפורום לו מוקנית סמכות שיפוט ייחודית.

סוף דבר, מתקיימים התנאים להמצאת הבקשה למינוי בורר מחוץ לתחום השיפוט (עילת תביעה, עילת המצאה, פורום נאות), ביחס לשתי המבקשות דכאן.