מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול החלטת מחיקת הליך בשל אי תשלום אגרה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ביום 25.4.22 הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה בשל אי הגשת ראיות מטעם התובע, ולחילופין למחיקתה מחמת אי המצאת המסמכים כאמור בהחלטה שניתנה בתום דיון קדם המשפט.
מכל מקום, הדיון הקבוע ליום 1.5.22 בודאי מתייתר לנוכח אי הגשת התצהירים, קיומו רק יכביד הוצאות על הצדדים, ואני מורה בזאת על ביטולו" ביום 9.5.22 הגיש ב"כ התובע תגובה שבהתאם לה, לאחר שהסביר את מצב הדברים לתובע "החליט התובע בכ"ז להמשיך ולנהל את התובענה". כמו כן, התבקש שבית המשפט יתחשב במצב הנתון וישקול את עניין ההוצאות בסיום ההליך.
משמעותם הברורה של הדברים הנה שאם התובע יבקש לדחות את התביעה, אפשר שלא ייפסקו הוצאות לחובתו כלל, או שהן תיפסקנה על הצד הנמוך, מאחר שהסכסוך יסתיים באופן סופי; ואילו אם יבקש התובע למחוק את התביעה, הוא יזכה בהזדמנות להוכיח את תביעתו בהליך חדש מאחר שמחיקה לא יוצרת מעשה בית דין, ומן העבר השני הוא יחויב בהוצאות רגילות כפי שנידרש לפסוק בנסיבות המקרה (יוער כי בכך אין כל רבותא, שכן גם אם הייתה ניתנת אורכה להגשת התצהירים, הדבר היה בכפוף לתשלום הוצאות בגין המחדל הדיוני, ואפשר שגם חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל הדיון שבוטל).
כל האפשרויות היו פרושות בפני התובע, כולל כאמור אפשרות של מחיקת ההליך, באופן שלא היה יוצר מעשה בית דין, אלא רק היא מחזירו לסוף התור ומחייבו לשלם אגרה פעם נוספת, בהתאם לדין ולרוחן של התקנות החדשות.
...
לאחר מכן הגיש את התביעה באמצעות עורך דין אחר, ובסופו של דבר ניתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בסך הנזק שאמד מומחה בית המשפט.
סוף דבר: בקשת הנתבע לדחיית התביעה מחמת אי הגשת ראיות התובע מתקבלת בזאת.
התביעה נדחית.
לפנים משורת הדין, מאחר שהתביעה נדחית (הגם שלא בהתאם להמלצת בית המשפט, דבר שהיה מביא ככל הנראה לאיון ההוצאות במקרה זה) יישא התובע בהוצאות הנתבע בשיעור מופחת מהשיעור הקבוע בתעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, בסך של 2,500 ₪.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

משכך, ביום 22.5.2022 ניתנה החלטתי לפיה "העירעור אינו מתקבל לרישום בשל אי תשלום אגרה". בקשת המערער לביטול ההחלטה וטענות הצדדים כבר באותו יום הגיש עו"ד מיור תצהיר מטעמו "כבקשה לביטול מחיקת ערעור בתיק זה בשל אי תשלום אגרה", במסגרתו העלה מספר טענות: ביום 17.5.2022 ערך עו"ד מיור שיחה יזומה עם מזכירות בית דין זה, במהלכה הבהיר ל"סגנית" כי אין בידיו שובר לתשלום האגרה על אף שקבל לידיו את הודעת המזכירות הראשונה, היות וזה לא צורף להודעה בפועל.
נפסק, כי יש מקום לביטול החלטה בדבר מחיקת הליך בשל אי תשלום אגרה, ככל שבעל הדין שנימנע מהתשלום מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו, וכן יש לתת את הדעת ל"סכויי ההליך, חומרת הפגיעה ביוזם ההליך כתוצאה מהמחיקה וכן שאלת הסתמכותו של בעל הדין שכנגד על מחיקת ההליך" (עניין אל הייב).
...
השופטת לאה גליקסמן לפניי בקשת המערער לביטול החלטתי מיום 22.5.2022 במסגרתה נמחק ההליך שבכותרת, נוכח מחדלו של המערער מלשלם את האגרה כנדרש עם פתיחת ההליך חרף התראות שניתנו לו בעניין זה (להלן – הבקשה ו-ההחלטה בהתאמה).
אין בידי לקבל את טענת המשיבים שלפיה השובר לתשלום האגרה הועבר למערער אף בפקס', שכן על פי התיעוד של מזכירות בית הדין במערכת נט המשפט השיגור לא צלח.
גם אם ניתן היה לפעול אחרת, כגון פשוט לבקש מהמזכירות שהשובר יישלח אליו שנית, אני סבורה כי משלא נוצרה למשיבים הסתמכות על סופיות ההתדיינות, יש להעדיף את זכות הגישה לערכאות של המערער ולאפשר לו לתקן את מחדלו.
סוף דבר החלטתי מיום 22.5.2022 בדבר אי קבלתו של הערעור לרישום מבוטלת, ומזכירות בית הדין תפתח את התיק מחדש.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

על ההחלטה לביטול הפטור הוגשה לבית משפט קמא בקשה מטעם המבקשת לביטול ההחלטה, וזאת לאחר מספר ארכות שנתבקשו, ובמקביל הוגשה בקשה מטעם המשיבים למחיקת התובענה בשל אי תשלום האגרה על ידי המבקשת.
ביום 19.10.2020, עם חלוף המועד לתשלום האגרה, הגישו המשיבים בקשה למחיקת ההליך בשל אי תשלום אגרה, בקשה שהועברה לתגובה ותשובה בהתאם לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, בכתב הערעור, בהחלטת בית המשפט המחוזי ובפסק דינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
המשיבים התנגדו לבקשות להארכת מועד, ובהחלטת הרשם נקבע כי אין הצדקה להיעתר לבקשת הארכה, שכן זו הוגשה בחלוף המועד להגשת הסיכומים ולא נתמכה בתצהיר, אך תינתן למערערת ארכה קצרה עד ליום 14.7.201.
על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

יצוין, כי גם ערעור שהגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטתי (ע"א 27454-11-16) נדחה ביום 11.7.19 מבלי שנידון לגופו של עניין, וזאת בשל כך שהתובעים לא שילמו את אגרת בית המשפט גם בהליך העירעור (ר' החלטת כב' הר' (בתוארה אז) תמר בר-אשר מיום 11.7.19).
ביני וביני, ביום 11.11.21 בית המשפט העליון הוציא נגד התובעים צו חוסם (להלן: הצוו החוסם) וזו לשונו, כמנוסח בפס' 52 לפסק דינו של הש' סולברג: "אשר על כן, לוּ תישמע דעתי, אציע לחברַי כי נקבל את ערעור המדינה באופן חלקי, במובן זה שנוציא תחת ידינו צו חוסם, המורה כי יֵאסר על סימון (הם התובעים, ד.פ.), יחד ולחוד, או לצד בעלי דין נוספים, להגיש בכל ערכאה משפטית תביעות או הליכים משפטיים בבקשה לבטל החלטות חלוטות, או להגיש תביעות או לנקוט בהליכים משפטיים בגין הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או כאלה שהסתיימו. הצוו לא יחול על שימוש בזכות ערעור המעוגנת בדין, ותחולתו תהא מיום מתן פסק דין זה, ועד ליום 1.1.2027. למען הסר ספק, צו זה אין כוחו יפה כלפי הליכים שניפתחו זה מכבר; באותם עניינים, יכריעו בתי המשפט כחכמתם." נוסף על כך, ביום 6.9.23 הגישו התובעים את כתב התביעה בשנית במסגרת הליך חדש (ת"א 17702-09-23 לפני כב' הש' פרסקי.
לאור אלה טענו, כי בקשתם אינה מנוגדת לצוו החוסם משום שלא הוגשה במסגרת הליך חלוט משההחלטה למחיקתו אינה מהוה מעשה בית דין ומבוססת על תרמית.
בנוסף, טענו כי העדר תגובה של רוב המשיבים מלמד על הסכמתם לביטול פסק הדין, ועל כן ביקשו כי למצער יותר להם לחזור להליך ביחס לכל הנתבעים שלא הגיבו לבקשתם.
...
מכאן שגם טענה זו נדחית.
הבקשה נדחית.
על כן אני קובעת, כי כתנאי להגשת כל בקשה נוספת בתיק ישלמו התובעים לנתבעים שהגיבו לבקשה סכום של 1,500 ₪ כל אחד על חשבון הוצאות משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעיון בבקשה לתיקון כתב התביעה עולה כי התובעת למעשה עותרת לביטול הסעדים הכספיים, בדרך של הפיכת התביעה מתביעה כספית לתביעה לפס"ד הצהרתי, תוך עתירה להורות על פיצול סעדים.
דברים דומים הנוגעים לפיצול סעדים כשמדובר בבקשה לפס"ד הצהרתי ולאחר מכן תביעה כספית, בבש"א (מחוזי חיפה) 15115/02 אוריאון נגד פריצקר ושות' בע"מ (פורסם במאגרים 20/05/04), נקבע: "בענין שלפני מדובר במקרה שבו המבקש (התובע) הוא הטוען, במסגרת הסעד ההצהרתי, כי ההסכם הופר באופן יסודי על ידי הנתבעים, והוא הטוען שמגיעים לו כספים בגין הפרת ההסכם. כאן אין הצדקה להפריד בין הסעדים ואין מניעה ששני הסעדים, ההצהרתי והכספי, יידונו בצוותא חדא, אלא אם יצביע המבקש על נימוק המצדיק לעשות כן". ולענייננו; כאמור אציין כפי שכבר כתבתי בהחלטות בתיק כי אדון רק בנושאים המצויים בסמכותי והנוגעים לנושא מחיקת ההליך בשל אי תשלום האגרה והבקשה לתיקון כתב התביעה, ולכן כל הדברים הנאמרים ביחס לנושא פיצול הסעדים נאמר רק בהקשר של ההחלטות בנוגע לנושאים אלה בלבד.
...
בהתייחס לפיצול סעדים נקבע בע"א 512/08 שופרסל בע"מ נגד מוחמד עבד אל קאדר ושות' בע"מ (16/05/11 פורסם במאגרים) בפיסקה 12 לפסק הדין: "הכלל לפיו אין לאפשר פיצול סעדים מבוסס, בין היתר, על השאיפה שלא להטריד את הנתבע מספר פעמים באותו עניין, כמו גם הרצון להימנע מלהעמיס על המערכת שלא לצורך. פיצול הדיון באותו עניין גורם בדרך כלל לבזבוז משאבים וזמן, הן של הצדדים הן של המערכת השיפוטית, ועל-כן אין לעודדו ... היתר לפיצול סעדים מצריך, לפיכך, הצדקה מיוחדת, כגון אינטרס לגיטימי של המבקש בפיצול הדיון" (וראה גם ע"א 466/89 צברי נגד מסוארי פד"י מ"ה (1), 17 (1990)).
בנסיבות אלה, אני סבורה כי אין מקום לאפשר את התיקון של כתב התביעה שרק על מנת לאפשר לתובעת שלא לשלם את האגרה בשלב זה ולדחותה להליך הבא.
הבקשה לתיקון כתב תביעה נדחית.
החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו