כתב הקובלנה סיפר שהקובל היה "בהלם" מהחלופות שהוצעו לו, והוא "פסל את האופציה הראשונה, המהוה איומים ואף סחיטה באיומים... ובחר להופיע בפני הועד המרכזי של הלישכה כדי שהוועד המרכזי ידון בדוח הבדיקה ובכדי להשמיע את טענותיו". הקובל הוסיף כי "דעתו היתה ועודנה", כי - "אסור לגנוז דוח בדיקה בעיניינו של איש ציבור".
הקובל המשיך ותיאר בכתב הקובלנה כי "האיומים היתממשו" ודבר הדוח פורסם "בכלי תיקשורת רבים", ו- "הובא לידיעה בתפוצה רחבה בקרב 24 חברי הוועד המרכזי של לישכת רואי החשבון בישראל וכן בפני מנכ"לית לישכת רואי החשבון בשמת כרמון ועוזר הנשיא מר אייל זשצקי ובפני עובדי הלישכה...".
כך סיכם הקובל: "הצעתה של הנאשמת באותה הפגישה, שהקובל יעזוב את הלישכה תמורת גניזת הדוח והתממשותו של האיום 'אבל אם מישהי ירצה לראות אותו...' מהוה איומים מפורשים ואף סחיטה באיומים, תוך עשיית מעשה שיש בו עבירה לפי חוק הבחירות לגופים צבוריים".
הקובל לא פרט את רשימת העדים עליהם נסמכה הקובלנה (מלבד הוא עצמו), והוסיף כי הוא "שומר לעצמו את הזכות להביא לאחר שמיעת ההגנה ובהתאם להוראות הדין ראיות ועדים נוספים ככל שיהיו רלוואנטיים".
ביום 6.7.2021 הגישה הנקבלת בקשה לקבלת חומרי חקירה, במסגרתה ביקשה לעיין בהקלטה אשר תיעדה את הפגישה, לעיין בדוח הבודקת, ובכתבי בי-דין בהליכים משפטיים אחרים שהתנהלו ביחס לדוח.
כאמור, נסיבות מתן האמרה, כפי שעלו מהקובלנה, לימדו כי הנקבלת פעלה, לכאורה, על פי הדין, או לכל הפחות – ברוח החוק (מבלי להכנס לשאלה, קל וחומר בשלב זה, האם לישכת רואי החשבון היא "מעסיק", ועוד שאלות עובדתיות שאין זה המקום לידון בהן במסגרת החלטה זו).
ובהמשך:
"עודני כותב שורות אלה, נמצאתי למד כי אך לאחרונה הוגשה הצעת חוק פרטית לביטול מוסד הקובלנה הפלילית (הצעת חוק לביטול קובלנה (תקוני חקיקה), התשפ"ב-2022 שהוגשה על ידי ח"כ צבי האוזר). אך כל עוד מוסד הקובלנה הפלילית עומד על תילו, ולנוכח הבעיות העקרוניות שהעתירה מעלה, האמור להלן נועד להנחות את הערכאות הדיוניות".
אף הצעת החוק לביטול קובלנה (תקוני חקיקה), התשפ"ב-2022 עמדה על הקשיים במוסד זה, והצורך לבטלו, כדלקמן:
"הניסיון שהצטבר בעשרות השנים בהן קיים מוסד הקובלנה הפלילית עורר את הצורך לבחון מחדש את ההצדקה לקיומו של מוסד זה..."
ובהמשך:
"... שמיעת קובלנות מבזבזת מאות ימי שיפוט בכל שנה, והאנטרס הצבורי לא מצדיק זאת. מדובר בהליכים שלרוב מוגשים בשל עניינים של מה בכך, תיקים המבטאים אינטרס פרטי של קובל, אשר הרשויות לא מצאו לנכון לפתוח בחקירה או להגיש בגינם כתב אישום, ובמקרים רבים מנוהלים בצורה לא עניינית, שגוררת ביזבוז זמן רב. לא אחת ההליך אינו מנוהל כראוי באופן העלול לגרום לפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן. יש שעושים בו אף שימוש להלך אימים על הנאשם ויש מצבים בהם נידרש הנאשם לנהל הליך פלילי מלא כאשר גורמים בכירים בפרקליטות סברו שאין סיכוי סביר להרשעה (החלטה שכמובן אינה מחייבת את הקובל הפרטי)".
השאיפה לביטול מוסד הקובלנה הפלילית באה לידי ביטוי עוד בהצעת חוק קודמת בעיניין זה, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 67) (ביטול קובלנה), התשע"א-2011; וראו קביעת בית המשפט העליון, מפי כבוד המשנה לנשיא (כתוארה אז) השופטת נאור, ברע"פ 1955/12 שאול נמרי נ' משה בנימיני (9.5.2013):
" נדגיש: כשמוגש כתב אישום על ידי המדינה נשקלות כל נסיבות העניין. מותר למדינה להביא בחשבון בהחלטתה גם שיקולים כמו מידת אשמו של המתלונן, והאם הוא עצמו פגע במי שהוא מבקש שיוגש נגדו כתב אישום. אחד מחסרונותיה הרבים של הקובלנה הפלילית הפרטית הוא העדר שיקול דעת כזה. לאחרונה הוגשה הצעת חוק לבטל את מוסד הקובלנה הפרטית (ראו הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 67) (ביטול קובלנה), התשע"א-2011, ה"ח 615). דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים היטב את הרקע להצעה. על יסוד ניסיוני – ובעיקר ניסיוני השפוטי כשופטת שלום – אני רואה בברכה את הצעת החוק האמורה. בין כך ובין כך – אין בחוק איסור לשון הרע פטור המוענק לנפגע עבירה. את תרופותיו בגין העבירה שפגעה בו עליו להשיג אך ורק במסגרת הדין".
האמור לעיל ביחס למוסד הקובלנה עלול להיות יפה, ולו בחלקו (ומבלי לפגוע, לקבוע או לירמוז על מניעי הקובל הספציפי דנא) – גם לענייננו.
...
ברם, לטעמי, גם אם לא אקבע מסמרות ורק על פני הדברים עצמם – הרי שהיצמדות לנטען בכתב הקובלנה מקשה על מסקנה מפלילה לכאורית.
אשר לעבירה לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים: בהינתן העובדה הבלתי שנויה במחלוקת שנושא הבחירות לא עלה, ולו ברמז, בשיחה המתוארת בקובלנה, השערתו של הקובל כי המדובר בקנוניה על מנת להרחיקו מהלשכה על רקע הבחירות, היא לכאורה מסקנה ללא אחיזה בעובדה כלשהי (להבדיל מטענה או מסקנה).
אשר על כן, לאור עמדת המחוקק ובית המשפט העליון גם יחד ביחס לטיבה, מהותה ואי-חיוניותה של הקובלנה הפלילית, סבורני כי בעידן היום, רגע לפני הכחדת דינוזאור משפטי זה מעל פני האדמה, הרי יש לבחון אם יש מקום לחייב את יוזם הקובלנה הפלילית בהפקדת ערובה לשיפוי בר הפלוגתא שלו, שעל כורחו קם בוקר אחד והנה לראשו מצנפת של "נאשם בפלילים", רק מפאת שחברו פשוט גמר אומר לעטות על עצמו את גלימת הקטיגור.
