בקשה לביטול החלטת אוניברסיטה לסגור מחלקה ולפטר מורים

הצדדים אף הסכימו כי הדיון בבקשה הראשונה יבוטל וכי לאחר שהמנכ"לית תחליט בענין, תישלח לביה"ד הודעת עדכון.

ב"כ המדינה הבהיר כי בנגוד לטענת התובע, לא מדובר בפיטוריו אלא בהחלטה שלא ליתן לו אישור העסקה או שלא לאשר העסקתו בלי אישור שכזה וכן טען שיש ענין של סמכות עניינית שיתכן ויהיה מקום להכריע בה. בסופו של דבר, ניתנה לצדדים שהות בת 45 יום כדי לאפשר לתובע למצות את ההליכים וכדי לאפשר למדינה להגיש בקשה בנוגע לטענת הסמכות העניינית.

בתאריך 18/11/13, היינו לאחר תחילת שנת הלימודים הנ"ל, הודיעה אקדמיית אלקאסמי, לתובע, על כך שעמד בהצלחה בכל הבחינות וכי הוא זכאי לקבל את תעודת ההוראה "מורה מוסמך בכיר" בהתמחות של "לימודי דת ואיסלם". לתובע אישור שקילות, ממשרד החינוך, מתאריך 13/8/12, (לצורך דרוג שכר בלבד) בדבר התואר השני שקבל מהאוניברסיטה הירדנית כאשר תחום התמחותו - "לימודי אסלאם" כעבור חודשיים מתחילת עבודתו, הודיעה המדינה למועצה, כי לתובע אין אישור העסקה, בשל מידע שהיתקבל, בעיניינו, משירות הבטחון הכללי, ועל כן ועל פי חוק הפיקוח, על המועצה להפסיק את העסקתו לאלתר.

בעקבות פניה של בא כח התובע למשרד החינוך ובשל קיומו של רישום פלילי כנגד התובע, נדון עניינו בפני הוועדה המייעצת למנכ"לית משרד החינוך שהמליצה שלא ליתן לו אישור העסקה למרות שהתיק הפלילי שלו ניסגר מחוסר ראיות.

בשל המידע הנ"ל, הסכים משרד החינוך שעניין אישור העסקתו של התובע, יידון, פעם נוספת, על ידי המנכ"לית ולשם כך הוחלט להזמינו לשימוע וזאת נעשה במכתב מסודר שהוצא לו. בתאריך 12/8/14, היתקיים השימוע, הנ"ל, בו נכחו: גב' מיכל כהן, היא מנכ"לית משרד החינוך (להלן:"המנכ"לית"); עו"ד איריס שלו מהמחלקה המשפטית, מר אריה מור - סמנכ"ל בטחון ובטיחות; מר אייל פרידמן -מנהל תחום בטחון; גב' יערה שוורץ - יועצת המנכ"לית, התובע ובא כוחו - הוא עו"ד יהושע רובין.

...

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שקלנו לחייב את התובע לשלם למדינה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכומים גבוהים מהסכומים עליהם החלטנו, בסופו של דבר, כאשר הסיבה בשלה החלטנו להפחית את הסכומים עליהם חשבנו מלכתחילה הינה העובדה שההחלטה הראשונה שניתנה בעניינו של התובע ניתנה בטרם נערך לו שימוע.

סיכומו של דבר, הרינו מחייבים את התובע לשלם למדינה את הסכומים הבאים: א. סכום של 2,500 ₪ בגין הוצאות משפט.

בכל הקשור להוצאות המועצה ולשכ"ט עורך דינה - בהתחשב בתפקיד המינורי שמילאה המועצה בהליך זה (עובדה עליה מעידה גם בסיכומיה) החלטנו לנהוג עם התובע, בקשר אליה, לפנים משורת הדין ולא לחייבו בהוצאותיה.

נתבע פיצוי בסך 52,500 ₪ - בטענה להפרת "כתב התחייבות", ע"י הנתבעת; ועוד פיצוי בסך 43,750 ₪ - בגין פיטורים "שלא כדין". בבסיס המחלוקת בין הצדדים, עומדת הפרשנות הראויה לשני מסמכים: האחד - מיסמך מיום 17.3.12, שנושאו "בטחון תעסוקתי", בחתימת יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), פרופ' רבקה כרמי [תצהיר התובעת - ת/1, נספח 2 (להלן: מיסמך הבטחון התעסוקתי)]; והשני - "כתב התחייבות", שנימסר לתובעת ביום 11.10.12, במסגרתו הודע לה על כוונה להעסיקה כעמית הוראה ב' בחוג למערכות מידע באוניברסיטה (להלן: החוג), בשנות הלימודים תשע"ג-תשע"ד, בכפוף לתנאים המנויים שם [תצהירה של גב' שרה גורן-פרידמן, מנהלת המחלקה לסגל אקדמי באגף משאבי אנוש באוניברסיטה (להלן: שרה) - נ/2, נספח 2 (להלן: כתב ההיתחייבות)].

על אף האמור בתקופה הראשונה ו/או בהתחייבות לטווח ארוך, האוניברסיטה תוכל להפסיק מינוי של עמית הוראה ב' גם במהלך תקופת כתב התחייבות רק בתנאים המוגדרים להלן [ההדגשה הוספה]: (1) ביטול הקורס בקוריקולום או אי קיומו; (2) אי פתיחת קורס בגין מספר נמוך ממספר סף של תלמידים בהתאם להחלטת כל מוסד (כל מוסד יעביר לאירגון מעת לעת את מדיניות המוסד ביחס למינימום מספר התלמידים לתואר ראשון ושני); (3) הוחלט שחבר סגל אקדמי בכיר ילמד את הקורס לטווח של שנתיים לפחות [ההדגשה הוספה]; (4) ירידה משמעותית באיכות ההוראה ו/או איכות הוראה נמוכה ובילבד שניתנה אזהרה לפני סיום התחייבות ואפשרות וזמן מספיק לשפור ההוראה; (5) בעיות משמעת חמורות בהתאם לתקנון המשמעת באוניברסיטה; מעבר עמית ההוראה לדירוג אחר; (6) צימצום הנובע מאיחוד מופעים מרובים של קורס/תרגול (תנתן עדיפות לאי סיום המינוי לפי קריטריון וותק והתחייבות).

באותו מועד, שהתה חברת הסגל האקדמי הבכיר בחו"ל. באותה תקופה החל גם התיכנון הראשוני של הצע הקורסים, שיועברו בחוג בשנת הלימודים תשע"ד. תיכנון כאמור מושפע מגורמים שונים, אקדמיים ותקציביים, ונסגר סופית בסביבות חודש ספטמבר, לקראת פתיחת שנה"ל. למרות כלל המדיניות דלעיל, עד לקליטתה של חברת הסגל האקדמי הבכיר בחוג, מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר בו היה קטן ולא אפשר להם ללמד את כלל קורסי הליבה בחוג (ובכלל זה את הקורס אותו לימדה התובעת), ללא הסתייעות בחברי סגל אקדמי זוטר, בעלי ידע מקצועי מתאים.

כמתחייב מהוראות הסכם 2008, סעיף 4, ולצורך קביעת דרוג העסקת התובעת בשנה"ל תשע"ד - כעמית הוראה, או לחלופין, כמורה מן החוץ - התבקשה התובעת, ביום 7.7.13, למלא הצהרה בדבר הכנסותיה [ת/1, נספח 4 (להלן: טופס ההצהרה)].

האוניברסיטה אף סבורה, שהיא נהגה עם התובעת לפנים משורת הדין, שכן, ביקשה תחילה רק לצמצמם את העסקתה בחוג ולא לסיימה ורק בשנה שלאחר מכן, בלית ברירה, ביקשה שלא לחדש את העסקת התובעת בחוג, והתובעת היא אשר פועלת בחוסר תום לב בהליך דנא.

...

עובדות ועיקר טענות הצדדים אחרי ששמענו את הצדדים, עיינו בכל החומר שהוגש לתיק בית-הדין, חזרנו ועברנו על טענותיהם, בתצהירים ובסיכומים, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן, אנו קובעים עובדות רלוונטיות, כדלקמן: התובעת הועסקה באוניברסיטה משנת 2003 במספר צורות העסקה ובהיקפי משרה שונים, בתקופות שונות; העסקתה נמשכה גם בעת ניהול המשפט.

אשר לגובה הפיצוי - בהתחשב בעובדה, שלא נסתרה, כי בסופו של יום המשיכה חברת הסגל הבכיר ללמד את הקורס משך שנתיים ויותר, הגם שלא היתה התחייבות מוקדמת לכך, ומאחר שכאשר הפסקת ההתחייבות היא לפי סעיף 2ב'(3) למסמך הביטחון התעסוקתי נאמר בו "יעשה המוסד מאמץ לשבץ בקורס חליפי", אך, זאת לפי שיקול דעת האוניברסיטה, כאמור גם בכתב ההתחייבות [סע' 2, סיפא] - אנו סבורים, שאין לפצות את התובעת במלוא הסכום שתבעה.

לאור המקובץ - אנו מחייבים את האוניברסיטה לשלם לתובעת פיצוי, בגין האופן בו צומצמה העסקתה, בסך 22,000 ₪.

לאור המקובץ - חייבנו את האוניברסיטה לשלם לתובעת פיצוי, בגין האופן בו צומצמה העסקתה, בסך 22,000 ₪; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כללי עניינה של הבקשה שבפנינו בשאלת תקינות פעולת המשיבה (להלן גם: "האוניברסיטה") בסגירתה את המחלקה לשפות זרות, העברת ורכוז לימודי האנגלית כשפה זרה, הנדרשים לצורך קבלת הפטור כתנאי לקבלת התואר האקדמי, למסגרת המכינה הקדם אקדמית שבאוניברסיטה והחלטתה על פיטורי ו/או העברת 10 מורים לאנגלית, חברי המבקש שהועסקו במחלקה, לעבוד ביחידה ללימודי אנגלית שהוקמה בחסות המכינה האוניברסיטאית, תוך שינוי תנאי שכרם.

בבקשת הצד עתר המבקש (להלן גם "האירגון") למתן צוים קבועים כדלקמן: סעד הצהרתי המורה על ביטול החלטת האוניברסיטה בדבר סגירת המחלקה לשפות זרות הואיל וההחלטה התקבלה בחוסר סמכות ובנגוד להוראות התקנון האקדמי הנהוג באוניברסיטה.

...

" לנוכח קביעותינו לעיל, ומשהארגון אינו הארגון היציג של המורים לאנגלית במכינה במועד הגשת התביעה ונכון לעת הזו, דין טענותיו באשר להחלת הסכמים כאלו או אחרים על המורים לאנגלית במכינה- סילוק על הסף.

סוף דבר בקשת הצד מתקבלת בחלקה.

יחד עם זאת, אנו קובעים כי ההחלטה על פיטורי המורים לאנגלית שהועברו לעבוד במכינה או שינוי תנאי העסקתם לעומת תקופת עבודתם במחלקה לשפות זרות הינה שלא כדין.

התגלה לתובעת, כי הוספו אמירות לפרוטוקולים לאחר שאלה נחתמו; (10) לתובעת לא ניתנה תקופת ניסיון בהתאם להחלטת הביניים של ועדת המשמעת והאוניברסיטה עשתה כל שלאל ידה על מנת להיפטר ממנה; האוניברסיטה אף נימנעה במתכוון להביא לעדות את הגב' פנינה מנור, מי שהיתה הממונה הישירה עליה, אשר היתנכלה אליה; (11) התמשכות הליכי ועדת המשמעת בעיניינה של התובעת נעשתה בנגוד להוראות התקנון, הקובעות כי החלטת ועדת המשמעת תנתן בתוך חודש ימים ממועד פתיחת התיק; זאת ועוד, ביום 22.03.10 הגישה התובעת ערעור על החלטת ועדת המשמעת לנשיא האוניברסיטה, במסגרתו דרשה להשיבה לתפקידה במחלקה לכלכלה, תוך מיצוי תקופת הניסיון שהובטחה לה. דא עקא, בנגוד להוראות התקנון הקובעות כי נשיא האוניברסיטה יכריע בעירעור בתוך שבועיים ממועד הגשת העירעור, התובעת נתבקשה להעביר מסמכים עליהם היא מתבססת רק ביום 25.05.10, קרי, חודשיים לאחר מועד הגשת העירעור, והחלטה בעירעור עצמו התקבלה ביום 31.01.2012, היינו, כעבור שנתיים ימים ממועד הגשת העירעור, וזאת מבלי שניתן הסבר לסיבת העיכוב; (12) בהליך העירעור, שקבע כי יש לבטל את החלטת ההרשעה בעבירת משמעת, נפלו פגמים.

ביום 22.05.18 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן (להלן: כתב התביעה המתוקן), במסגרתו הגדילה את סכום התביעה המקורי בסך 118,362 ₪ ל- 724,132.50 ₪ ותבעה בנוסף להשבתה לעבודה במחלקה לכלכלה, תשלום שכר שלטענתה נימנע ממנה, לרבות קבלת דרגות באופן רטרואקטיבי, השוואת תוספות והשתתפות אחזקת רכב ושעות גלובליות בסך 287,084.50 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש בגובה 50,000 ₪, תשלום 24 משכורות כפצוי בגין פיטוריה שלא כדין בסך 271,686 ₪, טענות האוניברסיטה האוניברסיטה הקדימה וטענה, כי תיקה האישי של התובעת עמוס לעייפה בעדויות ובתלונות על תיפקודה הלקוי במשך השנים שקדמו להחלטה לפטרה, לרבות תלונות על אודות יחסי האנוש הלקויים שלה, שכללו התפרצויות זעם, ובקשות הממונים עליה שלא להמשיך ולעבוד במחיצתה; בנוסף, תפוקתה של התובעת ירדה במשך השנים והניסיונות להטיל עליה משימות חדשות במסגרת תפקידה, נתקלו בסרוב עיקש ובדרישה לקבל תוספות כספיות; האוניברסיטה טענה כי רבים מראשי המחלקות בחרו במהלך השנים שלא להתעמת עם התובעת, ואלו שכן, כגון פרופ' לוי, אשר כתב אמת בחוות הדעת שלו והמליץ שלא להעלות את התובעת בדרגה, זכו להיתנהגות קשה מצדה, שכללה "שתיקות רועמות, אי מענה למיילים ולפניות ועד לצעקות והתפרצויות" (סעיף 5 לסיכומי האוניברסיטה); פרופ' לוי, שהחליט שלא להסכין עם היתנהגות התובעת, הגיש ביום 18.03.09 תלונה כנגדה לראש מנהל הפקולטה למדעי החברה, מר שמואל עמרני, אשר פנה למחלקת משאבי אנוש בתלונה, לפיה התובעת פוגעת באופן חמור במנהל התקין של העבודה, מפרה סדר, אינה ממלאת את תפקידה, מעליבה את הממונים עליה, מסרבת לשתף עימם פעולה ואינה מצייתת להוראותיהם.

התובעת טענה בהקשר זה, כי פנתה אל סמנכ"ל מנהל ומשאבי אנוש באוניברסיטה, מר יעקב מילר, וביקשה כי מר אברהם ייצג אותה בועדה כנציג ארגונה היציג, וזאת שעה שההסתדרות ומר אברהם נעדרו סמכות לעשות כן. ההסתדרות כלל אינה צד להסכם העבודה אשר נחתם בעיניינם של העובדים המינהליים באוניברסיטה והסכם העבודה קובע רשימה סגורה של מי שיכולים לשמש כחברים בועדת המשמעת.

דרישתה של התובעת, כי בית הדין יוציא צו המורה לאוניברסיטה לשבץ אותה לעבודה במחלקה לכלכלה בלבד, אינה סבירה לאור חוסר שביעות הרצון ואיבוד האמון בתובעת מצד מינהלי המחלקה.

...

אלו הן השאלות העומדות להכרעה בתיק זה. אקדים אחרית לראשית ואציין, כי החלטתי לדחות את התביעה מכל הנימוקים המפורטים להלן.

בהליך השימוע האחרון בשנת 2017, אז הוחלט סופית על פיטוריה של התובעת, הוכח, כי היא כלל לא פנתה אל הארגון היציג ואל חברי הוועד ולכן אין להלום את טענתה בדבר ייצוג בלתי הולם ודין דרישותיה הכספיות מהנתבעים 2 ו- 3 להידחות.

לפיכך, החלטתי לפסוק לנתבעים הוצאות על הצד הגבוה באופן שישקף, ולו באופן חלקי, את העובדה שביה"ד מכיר בכך שנגרמו להם נזקים שניתן וצריך היה למנוע.

התובעת תשלם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ( 2,500 ₪ לנתבעת 1 ו- 2,500 ₪ לנתבעים 2 ו-3 יחדיו).

(ב) במקרה של סגירת יחידה, האוניברסיטה תעדכן את האירגון חצי שנה לפני ביצוע ההחלטה, ותקיים עמו מו"מ על השלכותיה על חברי הסגל הזוטר בלבד.

ביום 5.2.2020 היתקיימה פגישה בין הצדדים, אשר נסבה על עניין אחר, בה ביקש האירגון לידון עם האוניברסיטה על פיטורי הצמצום.

בבירורים שקיימה התברר לאוניברסיטה, כי בשל טעות אנוש, לא נשלחו אל האירגון העתקי הזימונים לשימועים שנשלחו אל חברי הסגל האקדמי הזוטר באותן מחלקות, אם כי בגוף הזימונים לשימוע נכתב "העתק: ארגון הסגל האקדמי הזוטר – "yo1zutar.bgu.ac.il". ההליכים בבית הדין ביום 6.2.2020 פנה האירגון לבית הדין בבקשה בהולה למתן סעדים אירעיים וזמניים בסכסוך קבוצי, במסגרת הבקשה עתר האירגון להורות במעמד צד אחד על ביטול כל הליכי השימוע לחברי סגל זוטר שעילתם קיצוץ תקציבי, לרבות במחלקה לביוטכנולוגיה, וזאת לכל הפחות עד לקיום הליך הוועצות כדין עם המבקש.

ביום 8.9.2020 היתקיים דיון בבקשה השנייה לסעדים זמניים, במסגרתו המבקש הודיע על מחיקת הבקשה השנייה לסעדים זמניים, וניתנה החלטה המורה על מחיקת הבקשה השנייה לסעדים אירעיים.

דיון והכרעה האוניברסיטה חזרה וטענה לאורך כל ניהול ההליך כי הנסיבות שעליהן נסב ההליך דנן – מוצו והפכו תיאורטיות שכן, בקשת האירגון לקיים הוועצות טרם הליכי השימוע לחברי הסגל האקדמי הזוטר שעילתם קיצוץ תקציבי, אינה רלוואנטית עוד, מקום בו בפועל, היתקיימה הוועצות בין הצדדים ביום 26.2.2020, והליכי השימוע שבוצעו בעקבותיה הסתיימו אף הם ואף ההחלטות שהתקבלו כבר בוצעו.

...

סוף דבר – ההליך התייתר ומשום כך הוא נמחק בזה.