בקשה לביטול החלטה מנהלית על השבתת רכב בשל נהיגה בשכרות

בפני בקשה לביטול הודעת איסור מינהלי על שימוש ברכב משא סגור מ.ר. 1387264 (להלן: "הרכב") למשך 30 ימים שניתנה ביום 5.4.22.

על פי הוראת סעיף 57א(א)(2) ניתן להורות על איסור מינהלי על שימוש ברכב למשך 30 יום, לאחר שימוע, אם היה לקצין מישטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג בגין עבירות המפורטות בתוספת השביעית לפקודה, שסעיף 67 לפקודת התעבורה כלול בה. נקבע, כי " בדרך זו משמשת האפשרות להורות על השבתת רכב כלי חשוב לאכיפת חוקי התנועה ולהרתעת עברייני תנועה פוטנציאלים" ((בש"פ 3434/21 יוסף אלנאשף נ' מדינת ישראל (נבו 15.06.2021().

מדוח הזמנה לדין וכתב אישום, מזכרים נלווים, טופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית מתאריך 7.3.22, הודעות עדים-נוסעים ברכב, והודעת נהג תחת אזהרה - עולה, כי שוטר בניידת סמויה הבחין ברכב אשר נוסע בנתיב לפניה שמאלה ויש עוד תור מכוניות ומסיט את הרכב לנתיב פניה ימינה תוך כדי הפרעה לתנועה; השוטר עצר את הרכב תוך שמירה על קשר עין; המבקש ישב ברכב מאחור; לא היה ברשות הנהג רישיון נהיגה; ובבדיקה התברר שהנהג פסול על ידי קצין מישטרה; והנהג עוכב; ומדובר בפסילה שהוטלה ביום 7.3.22 בנוכחות הנהג לתקופה של 30 ימים בגין חשד לנהיגה בשיכרות, ורישיון הנהיגה הופקד.

...

אני סבורה כי די בראיות אלה כדי לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי חומר הראיות בתיק מצביע על רף מספיק שהיה בפני הקצין בדבר קיומן של ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל לקשור את הנהג החשוד לעבירה של נהיגה בפסילה המיוחסת לו, בשלב ראשוני לכאורי זה של השבתה מנהלית.

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין.

וראו דברי בית המשפט בע"ח (מחוזי חיפה) 31129-08-19 כבהא נ' מדינת ישראל, 15.8.19: "דומה כי התערבות של בתי משפט בהחלטות מנהליות של קציני משטרה צריכה להיות מידתית ולא על דרך השגרה ורק אם נפל פגם מהותי ומשמעותי בהחלטת קצין המשטרה. בתי המשפט אינם אמורים לשים עצמם במקום הרשות המנהלית." וראו גם ע"ח (מחוזי ב"ש) 37984-06-20 מדינת ישראל נ' ליאל כהן (פורסם בנבו, 18.06.2020): "יאמר, כי לא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של קצין המשטרה שהורה על הגבלת השימוש ברכב ורק במקרים בהם הפעיל באופן בלתי סביר את שיקול דעתו, נכון להתערב." על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

עניינה של החלטה זו הוא בבקשה לביטול הודעת איסור שימוש, שהוטלה על רכב הרשום על שמו של המבקש, ואשר היה נהוג על ידי בתו בגין עבירה של נהיגה בשיכרות.

מבוא ביום 08.04.22 ניתנה הודעה בדבר איסור שימוש מינהלי לגבי רכב שמספרו 11299302 על ידי קצין מישטרה, בגין עבירה של נהיגה בשיכרות.

לאחר שימוע שנערך לנהגת הורה קצין המישטרה על איסור מינהלי על שימוש ברכב למשך 30 ימים.

בדברי ההסבר להצעת החוק הודגש הצורך באכיפה אפקטיבית, תוך שליחת מסר לפיו על בעלי הרכב ובכללם הורים להקפיד על האופן שבו ילדיהם נוהגים בו "רכב הנו כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמאטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או שיכרות וכדומה....השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נימסר הרכב, נוהגים ברכבים" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, ה"ח תשס"ד 63).

...

כללו של דבר במכלול האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע בפ"מ 338-05-23 גנון נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 30251787229 בפני כבוד השופטת אושרת חנה בר מבקשים אביחי ישראל גנון משיבים מדינת ישראל החלטה

מעיון בתיק המישטרה עולה, כי ביום 26.4.23 בשעה 07:02 נעצר המבקש בעת שנהג ברכב, כשהוא שיכור, לכאורה וזאת על פי בדיקה במכשיר "ינשוף", לפיה נימצאו בגופו של הנהג, 277 מקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף – אוכלוסיה מיוחדת.

אשר על כן, לאחר עיון בחומר החקירה, מצאתי כי קיימות ראיות מספיקות לשלב זה. באשר לטענת ב"כ המבקש, כי העובדה שהקצין אשר היה מעורב בארוע הוא גם הקצין שערך את השימועים לפסילה המנהלית ולהשבתה המנהלית, זאת בנגוד לנוהל המשטרתי, עובדה זו מהוה עילה לבטלות אוטומאטית של הפסילת רישיון וההשבתה המנהלית.

הנוהל המשטרתי שהוגש אינו מדבר על השבתה מנהלית של רכב.

במקרה שכזה בודאי שאין כל נימוק לביטול השבתה המנהלית, שעה שהמחזיק ברכב נמצא עם נהג שיכור ביחד ברכב.

...

לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי, כי החלטות קצין המשטרה ניתנו כדין ובסמכות, ואני דוחה את הבקשה על שתי חלופותיה.

עובדות המקרה ביום 12.9.23, החליט קצין המישטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש למשך 60 יום, בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה המיוחסת לנהג במועד העבירה, מחמד עוויסאת, שנפסל מנהיגה, על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים, ביום 23.5.23, למשך 6 חודשים בנכוי 30 ימי פסילה מנהלית ומועד הפקדת הרישיון נקבע ליום 3.9.23 ובשים לב לכך שהרכב עצמו הושבת כבר בשנת 2022, בגין עבירה של נהיגה בשיכרות ולכן, ההשבתה הייתה ל-60 יום ולא 30 יום, כאמור בסעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה.

"  על פי ס' 57ב(ג), רשאי בית המשפט לבטל את הודעת איסור השמוש או לקצרה, :" אם היתקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב..".   לא מצאתי בטיעוני המבקש, כי הוא עומד באחד מהקריטריונים המצדיקים את היתערבות בית המשפט בהליך המינהלי, שכן, לא נטען שהנהג נטל את הרכב שלא בידיעת המבקש ולא הוכח, כי המבקש עשה " כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה", כנדרש.

באשר לטענה כי היה היתר לנהוג ברכב לצורך תיקונים וכך עשה הנהג, ברי כי אין כל סיבה שהנהג המתגורר בירושלים, יימצא עם רכב שהורד מהכביש, במרחק של קילומטרים רבים, כשלצידו נוסע.

...

לעניין זה יפים גם דבריו של כב' השופט סולברג, ברע"פ 1286/11 אמברם נ' מדינת ישראל " במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. עיון בפסיקה של הערכאות הדיוניות מלמד כי אכן נעשה שימוש בסמכות זו. האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים". אני סבורה כי במכלול הנסיבות, הפגיעה במבקש ובזכות הקניין שלו, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירות ונסיבותיהן.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי את החלטת הקצין סבירה, ואני דוחה את הבקשה.

לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש, שהוטלה על רכב הרשום על שמה של המבקשת, ואשר היה נהוג על ידי נכדתה בגין עבירה של נהיגה בשיכרות אוכלוסיה מיוחדת (הנהגת מתחת לגיל 24) .

רקע וטענות הצדדים: הודעה בדבר איסור שימוש מינהלי ברכב (שמספרו 17637601) בת 30 יום הוטלה על ידי קצין מישטרה, בגין עבירה של נהיגה בשיכרות אוכלוסיה מיוחדת, בנגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א1), 64ד(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

בתגובת הנהגת לדו"ח היא הודתה כי "שתיתי חצי ליטר בירה ולא סיימתי". לנהגת נערך שימוע לגבי ההחלטה בדבר פסילה מנהלית ואיסור מינהלי על שימוש ברכב, אשר בסופו הורה קצין המישטרה על איסור מינהלי על שימוש ברכב למשך 30 ימים ופסילה מנהלית בת 30 יום.

בדברי ההסבר להצעת החוק הודגש הצורך באכיפה אפקטיבית, תוך שליחת מסר לפיו על בעלי הרכב ובכללם הורים להקפיד על האופן שבו ילדיהם נוהגים בו "רכב הנו כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמאטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או שיכרות וכדומה....השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נימסר הרכב, נוהגים ברכבים" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, ה"ח תשס"ד 63).

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי המבקשת לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה.

בנסיבות אלה ולאור הנימוקים שמניתי לעיל לא מצאתי נסיבות המצדיקות ביטול איסור השימוש לפיכך הנני מורה על דחיית הבקשה.