בקשה לביטול החלטה בדבר שכר טרחת כונס נכסים

עוד נפסק כי, ככלל, הבחירה במסלול שכר כזה או אחר מבין שלושת המסלולים הקבועים בתקנות השכר (שכר ניהול לפי תקנה 7, שכר מימוש לפי תקנה 8(הנקבע באחוזים מסכומי הכספים שעלה בידי הנאמן לממש לקופת הכנוס) ושכר חלוקה לפי תקנה 8א' לתקנות השכר ) מסורה לבעל התפקיד, עם זאת, נפסק, מובן כי ההחלטה בדבר מסלול שכר הטירחה המתאים לנסיבות העניין מסורה בסופו של דבר לבית המשפט, ועל בית המשפט לבחון האם המסלול שבעל התפקיד מבקש לפסוע בו בבקשתו הנו המסלול המתאים לנסיבות המקרה הקונקרטי והאם שכר הטירחה המבוקש הנו הוגן וצודק בנסיבות העניין [ראו ע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר בר טוב יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ ואח' (24.6.15) (להלן-"עניין חברת נידר") בפסקות 14-15 לפסק הדין].

ככל שהחייב לא יעמוד בתשלום הנידרש עד למועד האמור לעיל, הליך הפש"ר לא יבוטל ,חובם של הנושה והנושה הנוסף לא יוחרג, הנאמן יהיה רשאי לפעול למימוש כלל נכסי החייב, מלוא יתרת כספי ההמחאה הבנקאית יועברו לקופת הכנוס, יאושר שכ"ט ביניים לנאמן , והנאמן ימשיך ויפעל למימוש נכסי החייב, ושכרו יקבע בסיומו של ההליך.

...

בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שבקשת פשיטת הרגל המוגשת על ידי חייב הינה בקשה רצונית של החייב, כאשר מוכח בפניי כי החייב אינו מעוניין בהמשך ההליך, ומשמוכח בפניי שכלל נושי החייב המוצהרים או מסכימים לבקשה, או לא יפגעו ממנה, אין מקום לכפות על החייב את המשך ההליכים ובהתאם אני מקבל את בקשת החייב לביטול הליך פשיטת הרגל, זאת על אף העובדה שלא הוצג בפני ההסדר שנקבע בין החייב לנושה והנושה הנוסף.

בענין זה אני סבור כי בשים לב לכך שההצדקה לחילוט כספי ההמחאה הבנקאית מבוססת על החלטתי שניתנה בעת שהנושה טרם החריג את חובו מההליך , אזי יש לבחון גם את שאלת השימוש בכספי ההמחאה הבנקאית בהתאם למצב העובדתי שהיה בזמן החלטתי , ומאחר והחוב לנושה הווה כאמור אז 97% ממצבת הנשייה המאושרת הרי ש-97% מסכום כספי ההמחאה הבנקאית שהיו מועברים לקופת הכינוס והיו מיועדים לתשלום דיבידנד לנושי החייב היו ממילא מוחזרים לידי הנושה.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל , אני מורה לנאמן להעביר מכספי ההמחאה הבנקאית המוחזקים בידיו בנאמנות , לקופת הכינוס את הסך הנדרש לצורך השלמת קופת הכינוס לסך הנדרש לתשלום הוצאות ההליך דהיינו סך של 98,989 ₪ ואת יתרת סכום ההמחאה הבנקאית הנאמן ימשיך ויחזיק בידיו .

במקביל אני מורה לחייב להעביר לקופת הכינוס לא יאוחר מיום 15.11.2020 סך של 21,647 ₪ לצורך כיסוי התשלום הנדרש למוסד לביטוח לאומי ולמרכז לגביית קנסות.

בבקשה 174 עותרת המבקשת לבטל החלטה שאישרה מתוה מתוקן בין כונס הנכסים ובין עו"ד בן-יעקב.

בכל הנוגע למנגנון תשלום שכר הטירחה לעו"ד בן יעקב (להלן: "המנגנון"), נקבע בהוראות סעיף 9.1.6.5 (שהיה לפני התיקונים סע' 9.1.6.2) כלהלן: "מכלי לגרוע מהאמור לעיל, ביחס לבעל זכויות אשר מסר לכונס הנכסים ולעו"ד בן יעקב ו/או הגיש לבית המשפט, בתוך 14 ימים מהיום בו תוגש לבית המשפט בקשה לאישור תשלום החוק לעו"ד בן יעקב, הודעה בכתב מנומקת כולל אסמכתות לביסוסה של הטעם לפיו – הוא אינו חייב בתשלום יתרת חובותיו כלפי עו"ד בן יעקב, אזי סכום חובותיו של אותו בעל זכויות כלפי עו"ד בן יעקב (לשיטת עו"ד בן יעקב) השנויה במחלוקת כאמור, תוחזק בנאמנות בקופת הכנוס עד לקבלת החלטה שיפוטית סופים שתתקבל בעיניין." טענות המבקש המבקש – מר אמנון מאיר, בעל זכויות במקרקעין, טוען כי ביום 12.10.2021 קיבל מעו"ד בן יעקב הודעת דואר אלקטרוני אליה צורף חשבון בגין חוב שכר טירחה בסכום של 475,854 ש"ח. ביום 13.10.2021 שלח בא כוח המבקש לעו"ד בן יעקב מכתב בו ביקש ממנו לצרף אסמכתות המצדיקות את חישוב החוב הנטען, אך לא התקבלה תשובה למכתבו.

בקשה מספר 174 בתאריך 11.1.2022 הוגשה בקשה מטעם כונס הנכסים שעניינה "מתן הוראות בהסכמה" ובה מתוה הנוגע לתשלום שכר טירחתו של עו"ד עמי בן יעקב, הקובע כדלקמן: ביחס לבעלי זכויות שהביאו הסכמה מפורשת או בכתב ו/או לא הביעו כל היתנגדות בכתב לדרישות תשלום שכר הטירחה שנשלחו על ידי עו"ד בן יעקב, ואסמכתאות בדבר דרישות התשלום הומצאו לכונס הנכסים – שכר הטירחה ישולם לעו"ד בן יעקב לאלתר.

...

אשר על כן, ובהתאם לנוסחו של סעיף 9.1.6.2 להסכם המכר, אשר אושר לאחר שניתנה לכל הצדדים הזדמנות להביע את עמדתם, אני מורה כדלקמן: עו"ד בן-יעקב יהיה רשאי לשלוח לבעלי הזכויות דרישת תשלום לא יאוחר מיום 15.3.2022.

בקשות נוספות של המערערת, לבטל את ההחלטה בדבר אישור הסכם המכר, נדחו על ידי כב' הרשמת.

בהשוותה את סוגיית שכר טירחת כונסים להליכי פירוק שתוף קבעה : "החייב שילם, רעיונית, את מלא התמורה". עוד הוסיפה כב' הרשמת וציינה כי הגם שאין סעיף 14 ג להסכם המכר בין הכונס למשיב 1 המחייב את האחרון לשאת בשכר הטירחה לכונס ,כנגזר משווי הנכס כולו, יכול לחול על המבקשת, הרי הייתה מיודעת לו ולא העלתה טענה במסגרת הליכי ערעור שהגישה.

[ראה :רע"א 2999/05 גולדבלט נ בנק אוצר החייל בע"מ (4.2.09)] ככלל ,ערכאת העירעור אינה נוטה להתערב בהחלטות רשם ההוצאה לפועל בעיניין קביעת שכרו של כונס הנכסים ,במיוחד כשאין המדובר בהפעלת החריג מכח שיקול דעתו של הרשם.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים לרבות טיעוניהם בע"פ בדיון במעמד הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הרשות לערער ולדון בה כאילו נתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

על כן לא ברור הכיצד ניתן להטיל חיוב על האחרונה החורג מהוראת התקנה הנ"ל, ושלא בא לעולם אלא מכח הסכמה חוזית, שלא היתה צד לה. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור וקובעת כי שיעור שכה"ט יגזר מהתמורה שהתקבלה בפועל בלבד.

לפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בחדרה אפרת אידר ינון מיום 1.2.22, בה נדחתה בקשת המערער לפסיקת שכר טירחתו ככונס נכסים, תוך הפניה להחלטה קודמת בה לא נפסק שכרו, מנימוקיה, ולהחלטות קודמות שניתנו.

המשיבים פנו ביום 24.11.21 בבקשה בתיק ההוצל"פ לביטול מינוי כונס הנכסים שמונה חלף המערער על יסוד ביטול כנוס הנכסים על ידי בימ"ש, ולסגירת תיק ההוצל"פ. החלטה מיום 25.11.21 כב' הרשמת ביטלה את מינוי כונס הכנסים עו"ד .

לא מצאתי לדחות את קביעות כב' הרשמת בהחלטה מיום 25.11.21 ובהחלטות שקדמו לה, ואת הממצאים העובדתיים שנקבעו בהן, ולפיהם: · המערער לא היתייחס לסוגיית השמאות ולא המציא את מלוא המסמכים לשמאי להערכת שווי; · המערער לא המציא חוות דעת שמאי משלימה לאחר שיוצגו לשמאי כלל המסמכים שנדרשו באשר למצב המשפטי של הנכס; · המערער לא היתייחס לחובות הרובצים על הנכס תקופה ארוכה לאחר שנידרש לעשות כן; · המערער לא הגיש דו"ח מעודכן כנדרש; · המערער לא צרף אישור זכויות עדכני, לא צרף עמדת הגורם הרלוואנטי להעברת הזכויות בנכס; · המערער לא צרף אישורי מסירה בדבר המצאת צו המינוי למשעבדים/מעקלים; · המערער לא צרף דו"ח עיון מקוון מירשם המשכונות; · המערער לא צרף העתק כתב התביעה לגבי מיסי ועד ולא פרט אם הוגש כתב הגנה או נעשתה פעולה בעיניין; · משך שנתיים (!) המערער לא הבהיר אם פעל לרישום צו הירושה ולא פרט הפעולות הנדרשות לצורך רישום צו הירושה; · המערער לא הבהיר מי הגיש הצעה ומה הופקד; · המערער לא הגיש תגובה לבקשות לביטול מינויו.

...

דיון והכרעה לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים בכתב, בהודעת הערעור ובתשובה, להחלטות שניתנו במסגרת תיק ההוצל"פ ולאחר ששמעתי בהרחבה השלמת טענות הצדדים בדיון - דין הערעור להידחות.

אמנם, אני סבורה כי היה על כב' הרשמת לבקש את תגובת המערער טרם בחינת פסיקת שכר טרחתו בהחלטה מיום 25.11.21.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בפניי בקשה ב"כ התובעת, שהתמנה ככונס נכסים בתיק זה, שכותרתה: "בקשה לביטול החלטה מיום 29.11.2022, למתן הוראות לשיחרור כונס הנכסים מתפקידו ופסיקת שכר טירחתו". א – ההליך והרקע לבקשה בפסק הדין החלקי מיום 26.9.2021 הוריתי, בין היתר, על מתן צו לפירוק השתוף בחלק מחלקה 11 בגוש 17132 באדמות עוספיא (תת חלקה 11/1 בתכנית המודד ח'ורי אליאס, להלן: "חלקת מטר"), וקבעתי שפירוק השתוף בחלקה יהיה על דרך של מכירתה על-ידי כונס נכסים וחלוקת התמורה בין הצדדים בהתאם לחלקיהם.

לטענתם, בקשתו זו של כונס הנכסים מצביעה על כשלונו המוחלט במילוי תפקידו, ועל הבנתו כי אין הוא ראוי לשמש בתפקיד זה. הנתבעים 6-4 מציינים, כי כונס הנכסים לא הגיש דו"ח לסיכום פעולותיו, כמתחייב מכל בעל תפקיד המבקש להשתחרר מתפקידו, והוא גם לא קיים את ההחלטה באשר להצגת ראיה בדבר תשלום חלקה של התובעת בשכר טירחת השמאי.

...

אני מורה לב"כ התובעת להעביר את חוות דעת השמאי מוטי זייד, לאחר הסדרת מלוא התשלום לשמאי, לכונסי הנכסים שמונו בהתאם להחלטה זו. ד – סוף דבר נוכח המפורט לעיל: אני משחררת את ב"כ התובעת מתפקידו ככונס נכסים.

אני דוחה את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 29.11.2022.

אני ממנה ככונסי נכסים (במקום ב"כ התובעת ששוחרר מתפקידו) את עו"ד נביל עספור ואת עו"ד נאהל עספור, כפי שפירטתי בפִסקה 25 דלעיל.