בקשה לביטול החלטה בדבר הגשת כתב תביעה מתוקן

בדיון שהתקיים בפני חברתי כב' השופטת דרוקר ביום 3/3/22 הודיעו התובע והנתבעת 1 כי הגיעו להסכמה בדבר צירוף הנתבעת 2 לתיק, ומחוץ לכתלי בית הדין נחתם בין התובע לבין הנתבעת 1 הסכם פשרה אותו התחייבו לשמור בסודיות ותוכנו כדלקמן: ובהמשך הדברים הוגש כתב תביעה מתוקן, בו פורטו עילת התביעה כנגד הנתבעת 2, ותוקנו הסעדים באופן שסכום התביעה הועמד על סך למעלה מ 60,000 ש"ח. לאחר שהוגשו כתבי הגנה מטעם שתי הנתבעות, ביום 27/4/22 בדיון בו נכחו נציגי כל הצדדים הובא דבר הסכם הפשרה שנחתם בין התובע לבין הנתבעת 1 לידיעת בית הדין והנתבעת 2 והדיון נדחה על מנת לאפשר לצדדים לבוא ביניהם בדברים.

משלא הוגשה כל הודעה ביום 16/8/22 ניתנה החלטת כב' השופטת דרוקר בדבר מחיקת התביעה כנגד עירית כפ"ס, ואולם כבר ביום 21/8/22 הוגשה בקשה לביטול מחיקת התביעה.

...

לטענת הנתבעת 2 במהלך חודש אוגוסט 2022 התובע ביקש להצטרף כנושה בתיק חדלות הפירעון שנפתח כנגד הנתבעת 1 ולפיכך, מאחר שלטענת התובע העירייה נכנסת בנעליה של הנתבעת 1, הרי שיש לדחות את התביעה כנגד העיריה על הסף.

בית הדין מצא כי העובדה שפסק הדין הראשון ניתן על דרך של פשרה איננו מונע קיומו של מעשה בי דין, וכי גם העובדה לפיה התביעה השניה אינה תואמת במדויק את התביעה הראשונה, כך שנוספו לה רכיבים נוספים, וסכומה גבוה יותר, איננה מונעת הכרה בפסקי הדין בעקבות התביעה הראשונה כמעשה בי דין.

לנוכח האמור לעיל אני מורה כי תצהיר הנתבעת 2 יוגש עד ליום 15/9/23.

בנסיבות העניין אני מורה כי עניין ההוצאות יתברר בסיום ההליך.

עוד קבעתי כי ככל "שלא תוגש בקשה כדבעי לתיקון כתב תביעה בשים לב להוראות החלטה זו, תימחק התביעה". אזכיר כי לאור מורכבות הדברים אף הצעתי לתובע (ולא בפעם הראשונה), ליטול ייצוג משפטי.

לאחר ההחלטה מיום 14.3.2023 ביום 21.3.23 הגיש התובע בקשה למתן הבהרות שבה למעשה ביקש לבטל את החלטתי הנ"ל, ובקש "לצרף" את הצדדים החסרים כאמור כעדים, ולא כתובעים או נתבעים.

...

נחיצותם של צדדים אלה להליך בנסיבות העניין, ברורה אפוא מכל המקובץ; וכפי שציינה כבוד סגנית הנשיא השופטת שבח, קשה להעלות על הדעת ניהולו של הליך משפטי שבו מבקש התובע להצהיר על זכותו בדירה, כשהגב' אשכנזי ויורשי אדג'נסקי אינם צד לו. בנוסף, התובע בכתב התביעה המתוקן החדש תובע לחלופין סעד כספי מבלי שציין מהו סכום הסעד הכספי ומטבע הדברים גם לא שילם אגרה בגינו.

על פניו אפוא, במצב דברים זה אילו התקבלה הבקשה והתביעה הייתה נדונה על פי כתב התביעה המתוקן החדש, לא ניתן היה להיעתר לסעד של פיצוי כספי.

סוף דבר התוצאה היא שאיני נעתרת לתיקון כתב התביעה, ומורה על מחיקת התביעה.

משכך, עתר כי אורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקשת 1 וליתן ארכה נוספת להגשת כתב הגנה מתוקן עד ליום 14.5.23 , בשל אותן נסיבות רפואיות הקשורות בב"כ. ביום 11.5.23 ניתנה על ידי החלטה במסגרתה הוריתי כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך כולל של 750 ₪.

עוד נטען, כי אין מקום לביטול מחובת הצדק, שעה שאין חולק שבוצעה המצאה של כתב התביעה הראשון ואף של כתב התביעה המתוקן לב"כ המבקשים.

סוף דבר אשר על כן ולנוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטולו של פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך 5000 ₪.

...

סוף דבר אשר על כן ולנוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטולו של פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך 5000 ₪.

ביום 26.1.2022 הורה בית הדין האיזורי (הרשמת סימה קרמר) לעותר להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל את כתר כנתבעת נוספת, וביום 28.2.2022, לאחר קיומו של דיון שעסק בסוגיה, וחרף היתנגדותו של העותר לצרוף האמור, ניתנה החלטה נוספת שהותירה את צירופה של כתר כנתבעת על כנה (להלן: החלטת בית הדין האיזורי).

בית הדין הארצי דחה את בקשת רשות העירעור ביום 22.10.2023, תוך שהוא סומך את ידיו על ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין, ותוך דחיית טענות העותר בדבר התקיימות הנסיבות המצדיקות את קיומו של "משפט חוזר אזרחי". בית הדין הארצי הוסיף והבהיר כי אין בצירופה של כתר כנתבעת בתיק העקרי כדי לחסום את העותר מלטעון ביחס לזהות מעסיקתו במסגרת ההליך העקרי, וכדי לבקש את צירופה של אן. קיי.

...

טענותיו של העותר בעתירה זהות לטענות שהעלה בבקשת רשות הערעור, כאשר במרכזן הטענה כי תלושי השכר שגילה מהווים ראיות חדשות המצדיקות את ביטולו של פסק דין זה. דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו.

העתירה נדחית איפוא בזאת.

בפסק דין מיום 8.9.2022 הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, כי החלטת בית משפט קמא תבוטל, המשיבה תגיש כתב תביעה מתוקן, המערער יגיש כתב הגנה והתובענה תתברר בפני בית משפט קמא.

ביום 24.1.2023, בהיעדר היתנגדות מטעם המשיבה, ניתנה החלטה לפיה על המשיבה להגיש את המסמכים המבוקשים לתיק וביום 9.2.2023 עשתה המשיבה כן. ביום 4.4.2023 ניתנה החלטה של בית משפט קמא ב-5 בקשות שהגיש המערער (בקשה לביטול החלטה לפיה התביעה תדון בסדר דין מהיר; בקשה לחייב את בא כוח המשיבה להגיש תצהיר; בקשה בעיניין סכום התביעה; בקשה להתייחסות בית המשפט להתנהלות התביעה בתיק; ובקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל).

גם לאחר הדיון הגיש המערער מספר בקשות נוספות, בין היתר: בקשה דחופה לצרוף מסמכים שונים שהמערער תיכנן להציג לבית המשפט במהלך הדיון; בקשה דחופה בעיניין החזרים בתיק ההוצאה לפועל והטעיית בית המשפט על ידי המשיבה; בקשה דחופה לעידכון החוב בהוצאה לפועל; צירוף החלטה בהוצאה לפועל לגבי כספים מעוכבים; וכן מידע חדש לו נחשף המערער – בדבר תפקידו בלישכת עורכי הדין של בעל משרד עורכי הדין, אשר מייצג את המשיבה.

...

בית משפט קמא נדרש להכריע בין שתי גרסאות שהובאו בפניו בנוגע לעסקה בין הצדדים ביחס למכשירי "מגדילי הטווח": המשיבה טענה כי הוסכם שהמערער ישלם 25 ₪ לחודש למשך 36 חודשים בגין שני המכשירים, כי כל עוד הוא מנוי על שרותיה יקבל זיכוי של 15 ₪ לחודש ועם הפסקת ההתקשרות – ישלם את יתרת התשלומים; המערער מצידו טען כי הוסכם על רכישת שני המכשירים ב-10 ₪ לחודש למשך 36 חודשים.

במסקנה זו אין מקום להתערב (להלכה לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, ראו, למשל, את ע"א 3605/21 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר, פסקה 9 (26.2.2024)).

מן המקובץ עולה כי דין הערעור להידחות.