בפסק דין מיום 8.9.2022 הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, כי החלטת בית משפט קמא תבוטל, המשיבה תגיש כתב תביעה מתוקן, המערער יגיש כתב הגנה והתובענה תתברר בפני בית משפט קמא.
ביום 24.1.2023, בהיעדר היתנגדות מטעם המשיבה, ניתנה החלטה לפיה על המשיבה להגיש את המסמכים המבוקשים לתיק וביום 9.2.2023 עשתה המשיבה כן.
ביום 4.4.2023 ניתנה החלטה של בית משפט קמא ב-5 בקשות שהגיש המערער (בקשה לביטול החלטה לפיה התביעה תדון בסדר דין מהיר; בקשה לחייב את בא כוח המשיבה להגיש תצהיר; בקשה בעיניין סכום התביעה; בקשה להתייחסות בית המשפט להתנהלות התביעה בתיק; ובקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל).
גם לאחר הדיון הגיש המערער מספר בקשות נוספות, בין היתר: בקשה דחופה לצרוף מסמכים שונים שהמערער תיכנן להציג לבית המשפט במהלך הדיון; בקשה דחופה בעיניין החזרים בתיק ההוצאה לפועל והטעיית בית המשפט על ידי המשיבה; בקשה דחופה לעידכון החוב בהוצאה לפועל; צירוף החלטה בהוצאה לפועל לגבי כספים מעוכבים; וכן מידע חדש לו נחשף המערער – בדבר תפקידו בלישכת עורכי הדין של בעל משרד עורכי הדין, אשר מייצג את המשיבה.
...
בית משפט קמא נדרש להכריע בין שתי גרסאות שהובאו בפניו בנוגע לעסקה בין הצדדים ביחס למכשירי "מגדילי הטווח": המשיבה טענה כי הוסכם שהמערער ישלם 25 ₪ לחודש למשך 36 חודשים בגין שני המכשירים, כי כל עוד הוא מנוי על שרותיה יקבל זיכוי של 15 ₪ לחודש ועם הפסקת ההתקשרות – ישלם את יתרת התשלומים; המערער מצידו טען כי הוסכם על רכישת שני המכשירים ב-10 ₪ לחודש למשך 36 חודשים.
במסקנה זו אין מקום להתערב (להלכה לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, ראו, למשל, את ע"א 3605/21 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר, פסקה 9 (26.2.2024)).
מן המקובץ עולה כי דין הערעור להידחות.