ביום 23.9.22 הגישה המשיבה בקשה למתן צו עיקול זמני על הרכב נשוא המחלוקת, לה נעתרתי וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 27.10.22.
חרף העובדה שהבקשה הומצאה למבקשת בצרוף ההחלטה בדבר קביעת מועד הדיון, בהתאם לאישור המסירה שהוצג לעיוני, המבקשת לא התייצבה לדיון בבקשה.
בתגובתה טענה כי הבקשה אינה מצביעה על טעמים מיוחדים או כבדי משקל לביטול פסק-הדין, וכי המבקשת לא הציגה טעם לאי התייצבותה לדיון שהתקיים ביום 25.6.23, במהלכו ניתן נגדה פסק-הדין בהיעדר התייצבות מטעמה, ולא בהיעדר כתב הגנה כפי שמשתמע מהבקשה, ולאחר שבית המשפט דחה את בקשת הדחייה שהגישה המבקשת עצמה, מבלי שב"כ ביקש שיחרור מייצוג, ואף הוא לא התייצב.
לנוכח מהות המחלוקת בין הצדדים, המצדיקה בירור טענותיהם לגופן, במסגרת שמיעת ראיות, מצאתי להעתר לבקשה לביטול פסק-הדין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות משמעותיות, ובהפקדה כספית בקופת בית-המשפט, לנוכח כל שפורט לעיל, ובין היתר, העידר טעמים לאי התייצבותה, והתנהלותה כפי שתוארה בהרחבה בהחלטה דנן.
...
לנוכח מהות המחלוקת בין הצדדים, המצדיקה בירור טענותיהם לגופן, במסגרת שמיעת ראיות, מצאתי להיעתר לבקשה לביטול פסק-הדין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות משמעותיות, ובהפקדה כספית בקופת בית-המשפט, לנוכח כל שפורט לעיל, ובין היתר, העדר טעמים לאי התייצבותה, והתנהלותה כפי שתוארה בהרחבה בהחלטה דנן.
אם כן, אני מורה על ביטול פסק-הדין, בכפוף לכך שהמבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪, וכן תבצע הפקדה בסך 4,500 ₪ בקופת בית-המשפט, שתיוותר בתיק עד לתום ההליך, להבטחת הוצאות המשיבה.
אני מורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין, עד להחלטה אחרת.