בקשה לביטול הודעת תשלום קנס בגין חניה על המדרכה

הרקע בתאריכים נשוא הדוחות נרשמו למערער ארבע הודעות קנס בגין עבירה של חנייה על מדרכה בהתאם לחוק העזר.

אין חולק וכך גם עולה מתגובת המשיבה לבקשת המערער לבטל את הודעת תשלום הקנס, כי החניה על המדרכות בעיר חולון אסורה בהתאם לחוק העזר, אלא אם כן הותר הדבר במקום מסוים על ידי תמרור שהוצג באותו מקום.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טעוני הצדדים ובחנתי את הראיות שבתיק, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות מהטעמים שיפורטו בהמשך.

טענת המערער בנוגע להתנהגות פסולה ובררנית מצד המשיבה - דינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל ומאחר ולא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בפסק דינו, אני דוחה את הערעור.

בית המשפט גזר על המערער קנס בסך 1200 ש"ח. רקע ביום 12.6.17 בסמוך לשעה 10:16 ניתן למבקש דו"ח בגין חניית רכב על מדרכה של גינה ציבורית, בסמוך לאיזור קניות ביג פאשן בבית שמש , וזאת בנגוד להוראות חוק עזר העירוני המפרטים את איסורי חנייה.

המערער פנה לתובע העירוני בבקשה לבטל את הודעת תשלום הקנס, זאת מהטעם שהמקום בו החנה את רכבו אינו מדרכה כהגדרתו בחוק.

...

המשיבה סומכת ידה על הכרעת דינו של בית משפט קמא, שכן לדידה, מתקיימים התנאים בחוק ומדובר במדרכה, ועל כן יש לדחות את הערעור.

אני סבורה שלא ניתן לעשות הפרדה מלאכותית אותה מבקש המערער לעשות, כאילו המדרכה מסתיימת בחלקה הסלול, ועל כן נוצרת הפרדה בין הדרך לבין המקום בו רכבו של המערער חנה.

מכאן אני סבורה שמקרה זה עונה באופן ברור על הגדרת מדרכה, על כן בדין הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירה המיוחסת לו. בהקשר זה יוער שמטרת קיומה של מדרכה בצד הכביש נועדה, בעיקרו של דבר, לא רק לאפשר להולכי רגל לנוע ולהתהלך בה להנאתם אלא, תכליתה, ליתן מענה בטיחותי להולכי הרגל, המשתמשים בדרך, על מנת שלא לייצר סכנה לביטחונם באופן כזה שחסימת המדרכה, או חלקה, ע"י רכב חונה תאלצם לנוע על הכביש או על שפתו באופן שיעמיד אותם בפני סכנה מפגיעת הנוהגים בכביש.

אשר לטענות המערער על אופן ניהול ההליך וסכום הקנס שהוטל עליו, אני סבורה שלא נפל פגם בהתנהלות בית משפט קמא.

על פי האמור בדוח, מדובר בעבירת חניה על מדרכה, מקום שלא הוסדר להעמדת רכב וחנייתו, עבירה בנגוד לתקנה 72 (א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

לטענתה, לא ביצעה את העבירה ולא קיבלה כל דבר דואר אודות הודעת תשלום הקנס ולפיכך יש להעתר לבקשה.

ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8: "יוצא שאם עלול להגרם למבקש עוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נידרשת סיבה מוצדקת להעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...". אין חובה לידון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.

...

מטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותה של המבקשת מלהגיש את הבקשה במועד, משלא שוכנעתי כי יגרם למבקשת עיוות דין במידה ולא ינתן לה יומה, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיה האישיות של המבקשת, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

ביום 31.10.19 נרשמה לנאשם הודעת תשלום קנס בגין חניה על מדרכה בהעמדת שני גלגלים בלבד על המדרכה ובילבד שנותר מעבר של 130 ס"מ לפחות על המדרכה; עבירה לפי סעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983.

ב"כ המאשימה בסיכומיה ביקשה להרשיע את הנאשם בהתאם לעדות הפקח לפיה הנאשם חנה על מדרכה וזאת בנוסף לקיומו של תמרור האוסר חניית אופנועים והמוצב "לא רחוק" (שם, ע' 7, ש' 20).

עוד טענה לעניין הטעות בכתובת שנטענה על ידי הנאשם, כי היא אינה מהוה עילה לביטול כתב האישום וכי הנאשם חנה את האופנוע על מדרכה בהתאם למבחני הייעוד והמיקום.

...

אולם, לאחר שנתתי דעתי גם לתמונות שצילם והגיש הנאשם (נ/1 – נ/3) בהן לדבריו נראה המקום בו חנה האופנוע, אני קובעת כי בהעדר יכולת לקבוע על סמך הראיות ממצא עובדתי באשר למקום בו החנה הנאשם את האופנוע, פועל הספק לטובת הנאשם גם לעניין השאלה מהו - מבחינה מהותית - המקום בו חנה הנאשם ואם אמנם מדובר במדרכה.

וכך הדברים בר"ע 213/83 יצחק אסולין נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 519, 524 – "הטלת אחריות פלילית, מבלי שתיבדק מחשבתו הפלילית של הנאשם בעת המעשה, יש עמה הכבדה והחמרה עם הנאשם. רבים המקרים, בהם מורשע נאשם בעבירה של איסור מוחלט, מבלי שהתכוון כלל לעבור עבירה זו. אולם בד בבד, ומשום ההחמרה עם הנאשם באשר ליסוד הנפשי, יקפיד בית המשפט הקפדה מלאה על קיום היסודות העובדתיים הנדרשים בעבירה ויבחן כראוי, אם אמנם התקיימו יסודות אלה. למותר להוסיף, כי כאשר מתעורר ספק בדבר קיומו של יסוד עובדתי זה או אחר הנדרש בעבירה, די בכך כדי להנות ממנו את הנאשם". הרשעת נאשם אינה יכולה להיעשות על סמך הנחות ו/או השערות.

לאור כל האמור, אני מזכה את הנאשם מהעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

לאור האמור לעיל, הנך נידרש לשלם את הדו"ח בהתאם לשובר המצורף, או להגיש בקשה להשפט תוך 30 יום מתאריך ההמצאה של מכתב זה. נימוקים: הרכב צולם חונה על המדרכה ומהוה הפרעה ובנגוד לחוק הנכים פקודת התעבורה וחוק העזר העירוני [.

סעיף 229(ח2) לחסד"פ קובע בזו הלשון: "לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להשפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס ...". העותר דנן לא שילם את הקנס שהוטל עליו ולא הגיש בקשה להשפט.

...

בתגובתו טען העותר שבהתאם לסעיף 8(א) לתוספת הראשונה לחוק, יש לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בכל החלטה של רשות מקומית או נושא משרה בה. ההחלטה דנן היא החלטה מינהלית של רשות מקומית ולכן דין הטענה להיעדר סמכות עניינית, להידחות.

לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

סוף דבר – אני מורה על מחיקת העתירה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

בהתחשב בנסיבותיו האישיות של העותר, גילו המבוגר ונכותו, אך בשים לב לכך שהעותר כפה על בית המשפט והצד שכנגד הליך מיותר ועקר, אני מחייב את העותר לשאת בשכ"ט ב"כ המשיבה על הצד הנמוך בסך 2,500 ₪.