בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב עקב חריגת משקל

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב משא (גורר+נגרר) אשר הושבת למשך 30 יום לאחר שיוחסה לנהג הרכב ביצוע עבירת משקל חורג בנגוד לתקנה 85(א)(5) בתקנות התעבורה.

אני סבור כי ככל שהדבר קשור לגורר לגבי נהיגתו לא הוגש כלל כתב אישום כנגד נהג הרכב בגין חריגת משקל, נכון יהיה אם תקופת איסור השמוש בו תקוצר ל- 15 יום, נוכח השפעת משקל היתר הקל עליו מהנגרר שהיה רתום אליו.

...

אני סבור כי גם אם משפטית מתקיימת חריגה בגרור המאפשרת השבתה מלאה של כלל הרכב, מתקיימות בפרשה ספציפית זו נסיבות המצדיקות מידתיות שונה של החלטת קצין המשטרה לפחות ביחס לגורר ואסביר את עמדתי: אין המדובר בסיטואציה בה נמצא חציו של רכב עם משקל עודף בולט המקרין באופן ממובהק על מסכנות כלל הרכב.

אני סבור כי ככל שהדבר קשור לגורר לגבי נהיגתו לא הוגש כלל כתב אישום כנגד נהג הרכב בגין חריגת משקל, נכון יהיה אם תקופת איסור השימוש בו תקוצר ל- 15 יום, נוכח השפעת משקל היתר הקל עליו מהנגרר שהיה רתום אליו.

אני קובע כי בתום 15 יום מיום 13.9.21 תבוטל הודעת איסור שימוש אשר ניתנה כנגד רכב מ.ר 30882201 ורכב זה יושב למבקש כנגד הצגת החלטה זו ותשלום הוצאות אחסנתו.

המחוקק קבע הסדר ייחודי למקרים של משקל חורג ברכב, המסמיך שוטר – ולאו דוקא קצין מישטרה – להורות על איסור מיידי של השמוש ברכב (סעיף 57א(א)(1) לפקודה), ללא חובת שימוע, תוך הטלת חובה למתן הודעה לבעל הרכב על איסור השמוש (סעיף 57א(ד)(1) לפקודה) וקביעת מנגנון ביקורת המקנה לקצין מישטרה או לבית המשפט לבטל את האיסור בהתקיים תנאים מסויימים (סעיפים 57א(ה) ו-57ב(ב) ו-(ג) לפקודה).

כמו כן, קבע המחוקק כי ניתן להורות על איסור שימוש מינהלי אף ללא שמיעת בעל הרכב (שאינו בהכרח הנהג) ואת האיזון בין הזכויות הנוגדות בנידון, הוא מצא בכך שנקבעה חובה על הרשות להודיע לבעל הרכב על איסור השמוש (ס' 57א'(ד)(1) לפקודה וכן תקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), תשנ"ט -1999) וכן בכך שבעל הרכב יכול לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטול איסור השמוש, דרך בה אכן נקט המשיב בעניינינו.

וראו עפ"ת (מחוזי חיפה) 50638-07-19 שהואן עאמר בע"מ נ' מדינת ישראל, 22.7.19: "אני מניחה כי איסור שימוש ברכב מסוג משאית עלול לגרום לנזקים, אך נזקים אלה לא רק שלא הוכחו בהיקפם, אלא שהם אינם באים כדי ליתן מענה לסיכון הרבה שהיה בנהיגה של המשאית בכביש 6 בציר ראשי, כאשר ברכב המדובר היה עליו מטען של חלקי פיגומים, עת השקילה הכוללת של הרכב הייתה 18,220 ק"ג העולה ב- 21.5% מעל המותר". נהיגה תוך הובלת מטען חורג הנה עבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך כפגיעה ביכולת השליטה ברכב ובבלמיו; ובעבירות הנוגעות להעמסת יתר של רכבים מסחריים טמונה סכנה ברורה לכלל ציבור משתמשי הדרך (ראו בש"פ 3434/21 יוסף אלנאשף נ' מדינת ישראל (נבו 15.06.2021), פסקה 43; וע"ח (מחוזי חיפה) 70323-01-19 מיט 2 איט בע"מ נ' מדינת ישראל, 5.2.19: "...והובלת המטען החורג היא עבירה המסכנת את ציבור המשתמשים בדרך באופן ממשי המצדיק את האיסור המנהלי." "ההגבלה של המשקל המותר ברכבם מסוג זה נועדה לצורכי בטיחות וביטחונם האישי של עוברי הדרך למיניהם. מן המפורסמות כי משקל יתר פוגע בכושר הבלימה של הרכב, והדבר חשוב שבעתיים ברכבם גדולים וכבדים, אשר פגיעתם רעה בעת תאונה. (ואין בכך כדי להוציא דיבתם של הרכבים הכבדים רעה, אלא לציין עובדה ידועה). נסיעה בגשם מסוכנת מעצם טבעה יותר מנסיעה על כביש שאינו רטוב, ובשל סכנת החלקה, ומעובדה זו נגזרת גם המסקנה כי יש להקפיד שבעתיים על משקלם של רכבים כבדים." (ע"ח (מחוזי חיפה) 30656-12-18 ג.א.ן. תברואה את מוטי זיבאי בע"מ נ' מדינת ישראל, 16.12.18).

...

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת השוטר; ובנסיבות אלו, ולאור הסכנה הטמונה במשקל חורג כאמור לביטחון הציבור, אין מקום להתערב בהחלטה על איסור שימוש מנהלי.

וראו דברי בית המשפט בע"ח (מחוזי באר שבע) 36865-03-21 מדינת ישראל נ' פרחן, 17.3.21: "ההחלטה על איסור שימוש הינה החלטת רשות מינהלית, והביקורת של בית המשפט במסגרת סעיף 57ב לפקודת התעבורה הינה בהתאם לעילות הביקורת במשפט המינהלי. בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המינהלית אשר הטילה את האיסור, והבחינה הינה של סבירות ההחלטה ועמידתה בהוראות החוק והכללים המינהליים." אני סבורה, כי בנסיבות שפורטו לעיל, קיים קושי לקבוע חוסר סבירות להחלטה המינהלית בענייננו; ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשות המינהלית אשר הטילה את איסור השימוש.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב משא (גורר+נגרר) אשר הושבת למשך 30 יום לאחר שיוחסה לנהג הרכב ביצוע עבירת משקל חורג בנגוד לתקנה 85(א)(5) בתקנות התעבורה.

אני סבור כי ככל שהדבר קשור לנגרר לגבי נהיגתו לא הוגש כלל כתב אישום כנגד נהג הרכב בגין חריגת משקל, נכון יהיה אם תקופת איסור השמוש בו תקוצר ל- 15 יום, נוכח השפעת משקל היתר הקל עליו מהגורר שהיה רתום אליו.

...

אני סבור כי ככל שהדבר קשור לנגרר לגבי נהיגתו לא הוגש כלל כתב אישום כנגד נהג הרכב בגין חריגת משקל, נכון יהיה אם תקופת איסור השימוש בו תקוצר ל- 15 יום, נוכח השפעת משקל היתר הקל עליו מהגורר שהיה רתום אליו.

לסיכום, אני קובע כי בתום 15 יום מיום שהושבת נגרר מ.ר 61490002 תבוטל הודעת איסור השימוש אשר ניתנה כנגדו, ורכב זה בלבד יושב למבקשת.

הבקשה ביחס לגורר מ.ר 9597676 נדחית מהנימוקים לעיל.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש אשר ניתנה כנגד רכבו של המבקש (משאית מסוג גורר + נגרר) לאחר שנהג בה לכאורה כאשר משקלו של הגורר היה 29973 ק"ג בעוד משקלו המכסימאלי המותר הוא 26000 ק"ג ואילו הנגרר נמצא עם משקל של 24492 ק"ג בעוד משקלו המכסימאלי המותר הוא 27000 ק"ג. במילים אחרות נמצא כי משקלו של הגורר נמצא בחריגת משקל של 15.3% ואילו הנגרר נמצא בתת משקל מותר ללא כל חריגת משקל.

...

.בעניין זה מקבל אני כרלוונטית את החלטת בית המשפט המחוזי באר-שבע בעפ"ת 20794-06-17 מדינת ישראל נגד באסם כראמה בעניין דיות הראיות כאשר בפני בית המשפט תעודת שקילה וכן מוצא אני רלוונטית את ההחלטה בע"ח 5311-06-17 מוחמד עדוי נגד מדינת ישראל (מחוזי חיפה) המאשרת שימוש של המשטרה במאזניים ניידים לצורך שקילת רכב כבד להליך מסוג זה. אדגיש כי בפרשה זו נתפס המבקש כאשר לרכבו רתומה גם "עגלה" שגם בה נמצא משקל חורג בשיעור של 8.29% וכך עם משאית בחריגת משקל העולה על 15% אליה רתומה "עגלה" שגם היא בחריגת משקל, נהג המבקש בכביש 6 שהוא כביש מהיר מאד בו נוסעים מן הסתם רכבים רבים נוספים ובכך יצר הוא סכנה רבה לכל משתמשי הדרך.

אני סבור כי כל חריגת משקל מעבר לברירת המשפט (רף של 15%) צריכה להיענות באפס סבלנות ובאישור של הודעת איסור השימוש ברכב ככל שזו ניתנה על פי חוק ויש בידי המדינה ראיות גולמיות המראות כי העבירה בוצעה.

אלא שביחס להחלטתי הקודמת שאוזכרה על ידי המדינה הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, ובמסגרת ע"ח 46486-06-17 החליט כבוד השופט צלקובניק את הדברים הבאים: "על פי הוראת סעיף 57ב(ג) רשאי בית משפט לבטל את הודעת איסור השימוש ולקבוע תקופה קצרה יותר על איסור השימוש בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת. במקרה זה, הגעתי לכלל דעה כי ניתן להפחית קמעא מתקופת איסור השימוש, וזאת נוכח הנסיבה הלא שגרתית בהתקיימותה של סטייה זעירה יחסית מרף 15%, עברו התעבורתי הלא מכביד של נהג הרכב, ושקילת הנזקים המצטברים הנוגעים לאי הפעלת המשאית במהלך תקופת איסור השימוש." בית המשפט המחוזי למרות החלטתי לעיל, החליט כי יש הצדקה לקיצור של 8 ימים באיסור השימוש ברכב (וזאת בסיטואציה בה גם הנגרר היה בחריגת משקל של 8%).

התובעת בטיעוניה גם הפנתה להחלטה שקיבל בית המשפט המחוזי בע"ח 12922-05-22 ע"י כבוד השופט בן טולילה בנסיבות דומות, אלא שבפרשה זו כך החליט כבוד השופט בן טולילה: "בית משפט קמא, במובנים רבים לפנים משורת הדין, ראה לנכון להתחשב בעוררת ולקצר את תקופת איסור השימוש בנגרר ל-15 יום בלבד. בכך ערך את האיזון המתבקש ונתן את כל הנתונים הצריכים לעניין. סוף דבר, הערר נדחה." כך שבדומה להחלטת כבוד השופט צלקובניק שהורה מיוזמתו על קיצור איסור השימוש בנסיבות גבוליות, גם כבוד השופט בן טולילה סבר כי אין הצדקה להתערב בהחלטה על קיצור משך איסור השימוש (לפחות ביחס לחלק הרכב שלא חטא - הנגרר).

בנסיבות אלה, אני קובע כי הודעת איסור השימוש אשר ניתנה לרכבים מ.ר 6398331 ו- 9007157 תבוטל בתום 20 יום מיום שניתנה ביחס לרכבים אלה הודעת איסור השימוש.

נוכח נסיבות ביצוע העבירה לכאורה, חריגה של 27.173% ממשקל הרכב הכולל והיות שמדובר בנהיגה ברכב משא שמיועד להובלות לגביו חב הנהג בחובת זהירות מוגברת, לצד עברו התעבורתי המכביד של המבקש, אני סבורה שמהמשך נהיגתו של המבקש ניבטת מסוכנות גבוהה.

יפים דבריו של בית המשפט בעיניין כראמה לפיהם נימוקים של פגיעה בפרנסה ונסיבות אישיות אינם מצדיקים קיצור איסור שימוש ברכב נוכח המסוכנות הרבה הטמונה בעבירה של מטען חורג.

לעניין הבקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב טופס השימוע בדבר החלטה על איסור שימוש ברכב לא צורף לחומר החקירה ומכאן שלא ניתן לבחון האם השימוע נערך באופן תקין.

...

בנסיבות אלה בהן ניתנה למבקש האפשרות להעלות טענותיו והקצין פירט את חומרת העבירה ומסוכנותה אני סבורה כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שוכנעתי כי אין בפני נסיבות המצדיקות ביטול פסילת רישיונו של המבקש, או קיצור התקופה ומצאתי כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיונו של המבקש.

לפיכך, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית או לקיצורה, נדחית.

לפיכך דין הבקשה בעניין הודעת איסור השימוש ברכב להתקבל.