בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב משא פתוח

לפניי בקשה לבטל הודעת איסור שימוש אשר ניתנה ברכב משא פתוח בעל מנוף קדמי מ.ר. 78520901 (להלן: "הרכב") אשר בבעלות המבקש, החלטה עליה הורה קצין מישטרה, בנסיבות בהן נהג המבקש ביום 19/9/2022 ברכב עמוס כדי 15.5% חריגת משקל.

...

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין בנימוקי הבקשה כדי להיעתר לסעד המבוקש.

לעניין טענת חוסר סמכות של השוטרים בזירה למדוד או להורות על איסור שימוש ברכב, דינה להידחות.

בנסיבות האמורות לעיל – נדחית הבקשה.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור מינהלי על שימוש ברכב משא פתוח מנוף אחורי מ.ר. 3638278(להלן: "הרכב"), ופסילה מינהלית, למשך 30 ימים שניתנו ביום 6.1.22.

...

ואולם משקל האינטרסים הציבוריים של שמירה על שלום ציבור המשתמשים בדרך והרתעת נהגי רכבי המשא המובילים מטענים חורגים, צריך שיהא מכריע במקרה זה. ראו- ע"ח (מחוזי חי') 36394-08-15 סועד עלי נ' מדינת ישראל לשכת תביעות תעבורה חיפה (פורסם בנבו, 20.08.2015): "הזכות והצורך של העורר להתפרנס אינם גוברים על החובה לשמור על בטחון הציבור." וע"ח (מחוזי חיפה) 70323-01-19 מיט 2 איט בע"מ נ' מדינת ישראל, 5.2.19: "מקובלת עליי אף קביעתו של בית משפט קמא כי למרות הפגיעה בעיסוקיה של העוררת יש צורך בשמירה על הציבור ומניעת סכנה העולה מהשימוש המבוצע ברכב מושא הערר." אכן, הטלת איסור שימוש ברכב ופסילת הרישיון נושאת משמעויות כלכליות, וישנה פגיעה מסויימת בעיסוקו של המבקש.

אני סבורה, כי בנסיבות שפורטו לעיל, קיים קושי לקבוע חוסר סבירות להחלטות המינהליות בענייננו; ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטות הרשות המינהלית אשר הטילה את איסור השימוש והפסילה המנהלית.

וראו דברי בית המשפט בע"ח (מחוזי חיפה) 31129-08-19 כבהא נ' מדינת ישראל, 15.8.19: "דומה כי התערבות של בתי משפט בהחלטות מנהליות של קציני משטרה צריכה להיות מידתית ולא על דרך השגרה ורק אם נפל פגם מהותי ומשמעותי בהחלטת קצין המשטרה. בתי המשפט אינם אמורים לשים עצמם במקום הרשות המנהלית." בנסיבות אלו, ולאור הסכנה הטמונה במשקל חורג כאמור לביטחון הציבור, אין מקום להתערב בהחלטות על איסור שימוש ופסילה מנהלית, והבקשות נדחות.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור מינהלי על שימוש ברכב משא פתוח מ.ר. 4596613 (להלן: "הרכב") למשך 30 ימים שניתנה ביום 26.11.21.

...

וראו גם ב"ש (מחוזי ב"ש) 21041/08 מדינת ישראל נ' עתאיקה תאר (פורסם בנבו, 02.06.2008): "פקודת התעבורה מאפשרת לבעל הרכב לטעון, כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובניגוד להסכמתו [סעיף 57 ב (ב) (1)], או לטעון כי מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה [סעיף 57 ב (ב) (2)]. על מנת שבית המשפט יווכח, כי התקיימו אחת מטענות ההגנה המנויות בסעיפים דלעיל, יש להניח בפניו תשתית ראייתית ראויה. תשתית זו נגבית מטבע הדברים בראש ובראשונה על ידי המשטרה." בענייננו, אני סבורה, כי לא הוכחו העילות בסעיף 57ב(ב): אין חולק כי הרכב ניתן לנהג על ידי המבקש ברשות, ואין המדובר במי שלקח את הרכב מהמבקש בלא ידיעתו ובלא הסכמתו, גם אם הנסיעה הספציפית סטתה ממסלולה הצפוי; ולפיכך, לא מתקיימת העילה בסעיף 57ב(ב)(1).

" מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצינה.

וראו דברי בית המשפט בע"ח (מחוזי ב"ש) 37984-06-20 מדינת ישראל נ' ליאל כהן (פורסם בנבו, 18.06.2020): "יאמר, כי לא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של קצין המשטרה שהורה על הגבלת השימוש ברכב ורק במקרים בהם הפעיל באופן בלתי סביר את שיקול דעתו, נכון להתערב." על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור מינהלי על שימוש ברכב משא פתוח מ.ר. 72791401 (להלן: "הרכב") למשך 30 ימים שניתנה ביום 6.1.22.

...

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת השוטר; ובנסיבות אלו, ולאור הסכנה הטמונה במשקל חורג כאמור לביטחון הציבור, אין מקום להתערב בהחלטה על איסור שימוש מנהלי.

וראו דברי בית המשפט בע"ח (מחוזי באר שבע) 36865-03-21 מדינת ישראל נ' פרחן, 17.3.21: "ההחלטה על איסור שימוש הינה החלטת רשות מינהלית, והביקורת של בית המשפט במסגרת סעיף 57ב לפקודת התעבורה הינה בהתאם לעילות הביקורת במשפט המינהלי. בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המינהלית אשר הטילה את האיסור, והבחינה הינה של סבירות ההחלטה ועמידתה בהוראות החוק והכללים המינהליים." אני סבורה, כי בנסיבות שפורטו לעיל, קיים קושי לקבוע חוסר סבירות להחלטה המינהלית בענייננו; ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשות המינהלית אשר הטילה את איסור השימוש.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור מינהלי על שימוש ברכב משא פתוח מ.ר. 7452434 (להלן: "הרכב") למשך 30 ימים שניתנה ביום 26.5.22.

...

ובענייננו, אני סבורה, כי המבקשת אינה יוצאת ידי חובתה אך על ידי החתמת נהגיה על התחייבות שלא יעשו עבירות.

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין.

וראו דברי בית המשפט בע"ח (מחוזי חיפה) 31129-08-19 כבהא נ' מדינת ישראל, 15.8.19: "דומה כי התערבות של בתי משפט בהחלטות מנהליות של קציני משטרה צריכה להיות מידתית ולא על דרך השגרה ורק אם נפל פגם מהותי ומשמעותי בהחלטת קצין המשטרה. בתי המשפט אינם אמורים לשים עצמם במקום הרשות המנהלית." על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.