בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב בגין עבירת נהיגה ללא רישיון

עניינה של החלטה זו הוא בבקשה לביטול הודעת איסור שימוש שהוטלה על רכב הסעות, הרשום על שמה של המבקשת, בגין עבירה של נהיגה ברכב ברישיון שאינו מתאים לסוג הרכב.

...

אולם, במקרה דנן אני סבור כי על המבקשת היה לשוב ולרענן ההנחיות בעת שובו של הנהג לעבודה לאחר תקופה בה היה מצוי בחל"ת. בנסיבות אלה, מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות קיצור תקופת איסור השימוש, וניתן להסתפק בתקופה שחלפה עד כה. כללו של דבר אני מורה על החזרת הרכב לידי המבקשת לאלתר.

עניינה של החלטה זו הוא בבקשה לביטול הודעת איסור שימוש שהוטלה על רכב הרשום על שמה של המבקשת, ואשר לטענתה נילקח על ידי בנה שנהג ברכב ללא קיום חובת הלווי.

מבוא הקצין הורה על איסור מינהלי על השמוש ברכב (שמספרו 30-093-69) וזאת למשך 30 יום, בגין עבירה של נהיגה ללא מלווה בכך שהנהג ברכב נתפס בהיותו נהג חדש צעיר, בשלושת החודשים הראשונים מיום קבלת היתר נהיגה, נוהג ברכב ולא ישב במושב הקידמי שלצדו מלווה כהגדרתו בפקודת התעבורה, בנגוד לסעיף 12א1(ד)(1) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

סעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה מסמיך קצין מישטרה לאסור שימוש ברכב שבו נעברה עבירה לתקופה של 30 ימים בקבעו כי: "היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי הוא לידרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין מישטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין מישטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים....". סעיף 57ב(ב) מסמיך את בית המשפט להורות על ביטול איסור השמוש אם נוכח כי היתקיים אחד מאלה: הרכב נילקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; או מי שנהג ברכב פעל בנגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

...

בנסיבות אלה, אני סבור כי המבקשת לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה ואין דיי בטענה כי הרכב משמש אותה לצורכי המשפחה.

כבר קבעתי בהחלטתי בבפ"מ (י-ם) 3444-03-14 דדוש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.03.14) כי "אין בעובדה שהשימוע נערך לנהג ולא לבעל הרכב כדי לפגום מתוקפה ותקינותה של החלטת הקצין. בהתאם לסעיף 57 לפקודת התעבורה אין חובה לזמן את בעל הרכב לשימוע ודי בעריכת השימוע לנהג כדי לקיים את מצוות המחוקק. יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע מבעל הרכב לפנות בעצמו לבית המשפט לביטול הודעת איסור השימוש כפי שעשה המבקש בענייננו". (ראו גם החלטתי בבש"א 13081-01-19 אלבז נגד מדינת ישראל (מיום 14.02.19); ע"ח 17664-02-18 קדאח נגד מדינת ישראל (מיום 11.02.18); ע"ח 23163-01-12 מדינת ישראל נגד דודל (מיום 02.01.2012)).

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בשימוע והוא נעשה כדין.

כללו של דבר לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לאסור את השימוש ברכב לתקופה של 30 ימים ומשלא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות ביטול הודעת איסור השימוש או קיצור התקופה, אני מורה על דחיית הבקשה.

עניינה של החלטה זו הוא בבקשה לביטול הודעת איסור שימוש שהוטלה על רכב, אשר בבעלות המבקש, בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב.

...

דיון לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שנמסר במהלך הדיון נחה דעתי כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין.

בשים לב לתקופה שחלפה עד כה מאז השבתת הרכב (21.10.20), שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות קיצור תקופת איסור השימוש והעמדתה על 15 ימים מאותו מועד.

לסיכום אני מורה על קבלת הבקשה באופן זה שתקופת איסור השימוש תקוצר לתקופה של 15 ימים מיום 21.10.20.

עניינה של החלטה זו הוא בבקשה לביטול הודעת איסור שימוש שהוטלה על רכב מסחרי, הרשום על שמה של המבקשת, בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב.

...

בנסיבות אלה, אני סבור כי המבקשת לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה ואין דיי בטענה כי הרכב משמש לצורך חלוקת תרופות.

כללו של דבר לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לאסור את השימוש ברכב ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה.

מבוא על פי חומר החקירה עולה כי כנגד הנהג הוגש כתב אישום, ובקשה למעצר עד לתום ההליכים בגין חשד לעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב, בנגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); עבירה של נהיגה בזמן פסילה, בנגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה; אי ציות להוראת שוטר במדים או שוטר שהזדהה, בנגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בנגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977; נהיגה ברכב ללא ביטוח, בנגוד לסעיף 2א לפקודת רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970.

הקצין נימק את החלטתו כדלקמן: "...מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להגשת כ"א מדובר בעבירה חמורה ומסכנת חיים בכך שנהג ברכב ללא ר.נ בפעם ה- 8 ובנוסף ניסה להיתחמק ממעצר. מדברי בעלת הרכב היא אינה יועת שהנהג ללא ר.נ אציין כי ההכרות עם הנהג הנה הכרות קצרה הנ"ל לא ראתה את הנהג נוהג לעולם על כן היה מתבקש מבעלת הרכב לשאול את הנהג אם הוא מחזיק ברישיון דבר אשר לא קרה בנוסף מהאישומים ניתן להבין את המסוכנות הנשקפת מהנהג.....". עתה עותרת המבקשת, שהנה בעלת הרכב, לביטול החלטת הקצין לאסור את השמוש ברכב.

סעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה מסמיך קצין מישטרה לאסור שימוש ברכב שבו נעברה עבירה לתקופה של 30 ימים בקבעו כי: "היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי הוא לידרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין מישטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין מישטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים....". סעיף 57ב(ב) מסמיך את בית המשפט להורות על ביטול איסור השמוש אם נוכח כי היתקיים אחד מאלה: הרכב נילקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; או מי שנהג ברכב פעל בנגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

בדברי ההסבר להצעת החוק הודגש הצורך באכיפה אפקטיבית, תוך שליחת מסר לפיו על בעלי הרכב להקפיד על האופן שבו אנשים להם נימסר הרכב נוהגים בו "רכב הנו כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמאטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או שיכרות וכדומה....השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נימסר הרכב, נוהגים ברכבים" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, ה"ח תשס"ד 63).

...

בנסיבות אלה, אני סבור כי המבקשת לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה ואין דיי בטענה כי הרכב משמש אותה לצורך נסיעה לטיפולים רפואיים בעקבות אירוע קשה שעברה.

כללו של דבר לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין לאסור את השימוש ברכב לתקופה של 30 ימים אולם מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות קיצור התקופה, ולכן אני מורה על קיצור תקופת איסור השימוש לגבי הרכב שמספרו 53-848-67 למשך 15 ימים.