בסמוך לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות לראשות המועצה, בהן זכה כאמור העותר, הגיש יריבו למרוץ ערעור בחירות על פי סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, במסגרתו עתר לביטול תוצאות הבחירות לראשות המועצה ולעריכת בחירות חוזרות בטענה לליקויים שנמצאו בקלפיות שונות המעידים על פגיעה בטוהר הבחירות.
פרשנות מרחיבה לסמכות הפסקת כהונת ראש הרשות בהתאם לעמדת המשיבים עלולה גם להחזיר "בדלת האחורית" את המצב שרווח קודם לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 (להלן: חוק הבחירה הישירה), של הדחות תכופות של ראשי רשויות על ידי מועצת הרשות המקומית כל אימת שראש הרשות לא ניכנע לתכתיביה, תופעה שפגעה קשות בתיפקוד ובהתנהלות התקינה של הרשויות המקומיות, ואותה ביקש למנוע חוק הבחירה הישירה.
להכרה בעיקרון ובערך של האוטונומיה של השילטון המקומי ולמשקל שניתן לכך, יש כמובן השלכה על פרשנות הוראות דין שיש בהן משום פגיעה באוטונומיה זו -
"עמידה על התלם שבו צעדה הפסיקה עד כה ביחס לפרשנות חקיקה העוסקת בבחירות למועצת הרשות או לראש הרשות מעלה כי בבחירה בין כמה אפשרויות פרשניות, העדיפה הפסיקה ליתן את הבכורה לאפשרות השומרת על האוטונומיה של הרשות המקומית מפני היתערבות של השילטון המרכזי" (ענין יהדות התורה, פסקה 40).
...
לפיכך אין מנוס מהמסקנה כי החלטת שר הפנים להפסיק את כהונת העותר חורגת מגדרי שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 206(ב1), ועל כן נדרשת התערבותנו לביטולה.
סוף דבר: אציע לחבריי כי נהפוך את הצו-על-תנאי למוחלט ונורה על ביטול החלטת שר הפנים לסיים את כהונתו של העותר כראש המועצה המקומית ירכא, ועל השבת העותר לכהונתו, לצד הוועדה שמונתה למלא את תפקידי המועצה.
אשר על כן, דין העתירה להתקבל, ודין החלטת שר הפנים להעביר את העותר מתפקידו – להתבטל.
