בקשה לביטול בחירות יו"ר ההסתדרות

המבקש מבקש לתקוף את החלטת בית נבחרי ההסתדרות (להלן: "בינ"ה") אשר החליטה ביום 17.3.19 על קיום בחירות ליו"ר ההסתדרות, על דרך של קיום בחירות במסגרת בינ"ה ולא בהליך של בחירות כלליות לפי הוראת סעיף 2(ג1)(י)(ג)(11) לפרק ד' בחוקת ההסתדרות, בטענה כי החלטה זו נגועה בחוסר סבירות משלא ניתן שיקול הדעת המתאים לכל השיקולים העומדים על סדר היום לצורך קבלת החלטה סבירה בנסיבות העניין.

ככל שנכון היה לקבל את עמדת המבקש ולהורות על ביטול ההוראה הזמנית שהתקבלה בעקבות פרשת כבל, היתה עומדת בפני חברי בינ"ה הוראת החוקה בנוסחה הקודם, משנת 2000, טרם התיקון בשנת 2013, המאפשר בחירת יו"ר חדש מבלי שתתקיים הצבעה המאפשרת קיום בחירות כלליות, והרי אין חולק כי אפשרות זו נמצאה כבלתי ראויה בפרשת כבל.

...

גם אם לא נתנה הדעת להיסטורית בחירת יו"ר במקום יו"ר שפרש טרם זמנו אין באמור כדי לקבוע דבר אי סבירות החלטת בינ"ה. סוף דבר התביעה נדחית.

המבקש ביקש עיכוב ביצוע החלטתי מאחר והבחירות קבועות למחר – 27.3.19 וביקש כי יתאפשר לו לשקול הגשת ערעור לבית המשפט העליון.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לעכב ביצוע הליך הבחירות אשר אמור להתקיים מחר.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 58827-07-19 18 אוגוסט 2019 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציג ציבור (עובדים) מר גיל אלוני נציג ציבור (מעסיקים) גב' חנה קפלניקוב המבקשות: 1. מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מיכל בנימינוב ועו"ד יפעת לביא 2. שירותי בריאות כללית ע"י ב"כ עו"ד יונתן פסי המשיב: הסתדרות האחים והאחיות בישראל הסתדרות העובדים הכללית החדשה ע"יב"כ עו"ד בניישו, עו"ד לנדאו ועו"ד מורג החלטה

המדינה עותרת לביטול העיצומים שנקטו האחים והאחיות במסגרת סיכסוך קבוצי זה. העובדות: תחילתה של בקשה זו בבקשה מקדימה, שהוגשה על ידי המדינה עוד ביום 24.7.19, עקב הכרזה על שביתה שהתקיימה בימים 24.7.19-23.7.19.

לטענת המדינה מדובר בשביתה בלתי מוגנת, ולדבריה, מדובר בשביתה פוליטית, שכן עיתויה, "ערב הבחירות", נועד להטיל לחץ בלתי לגיטימי על מקבלי ההחלטות בתקופה רגישה זו, תוך מטרה שהחלטות שתתקבלנה תשפענה השפעה מכרעת על יכולותיה וחופש הפעולה של הממשלה אשר תיבחר.

מטעם המשיבה העידה הגב' אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות.

...

מידתיות העיצומים ומאזן הנוחות: על עקרון מידתיות השביתה נפסק בפסק הדין בס"ק (ארצי) 21/07 האוניברסיטה העברית בירושלים - ארגון הסגל האקדמי הבכיר, ניתן 14.1.2008 (פורסם במאגרים האלקטרוניים), כי: "גם חירות השביתה הכלכלית, ככל זכות יסוד חוקתית אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית במובן זה שעל בית הדין לאזנה עם זכויות, אינטרסים ושיקולים אחרים. ... בבואו לשקול האם יש מקום להטיל מגבלות על חירות השביתה יידרש בית הדין, בין השאר לבחינת עילת השביתה, התנהלות הצדדים במשא ומתן ותום ליבם, לשלב בו מצוי המשא ומתן ולהשלכת מתן או אי מתן הצווים על קידומו. כן תשקל חומרת הנזק המצטבר הנגרם מן השביתה ואוכלוסיית הניזוקים הימנה; האם נגרם נזק בלתי סביר ובלתי הדיר למעסיק, לצדדים שלישיים ולציבור, ומשך השביתה בצד האמור יבחן בית הדין, האם בידי המעסיק אמצעים להתמודד עם השביתה והאם הוא עשה שימוש באותם אמצעים או חלקם, טרם הבאת הסכסוך לפיתחו של בית הדין בבקשה למתן צווי מניעה" בכפוף למפורט להלן, לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשת המשיבה להסיר את המגבלות החלות על השביתה כיוון שיהיה בכך כדי לסכן חיי אדם.

עם זאת, מאחר שיש לאזן בין זכות השביתה אל מול הזכות לחיים והחשש לפגיעה בבריאות הציבור בחלק מהעיצומים, אנו קובעים כי על האחים והאחיות במבקשת ובשירותי בריאות כללית, לפעול כדלקמן: להמשיך ולתת חיסונים כפי שנהגו טרם העיצומים (כאמור בעמ' 17-16 לנספח 1 לבקשת המדינה להגשת תצהירים משלימים מיום 8.8.19).

סוף דבר: משמדובר בעיצומים הבאים בגדר "שביתה מוגנת" אנו מתירים את העיצומים שננקטו על ידי האחים והאחיות בכפוף לפעולות שלא הותרו במסגרת העיצומים, כמפורט לעיל.

לפנינו בקשת המבקשים להורות על ביטולו של פסק דינו של כב' הבורר עו"ד אריאל מנור, יו"ר רשות השיפוט בהסתדרות, אשר ניתן ביום 11.5.20.

לטענת המבקשים החלטת הבורר מנוגדת לתקנת הציבור ומהוה הפליה אסורה של עובדים על רקע השתייכותם הארגונית.המבקשים הם חברי ההסתדרות הלאומית וזכאים למלוא הזכויות כמו יתר העובדים ללא קשר להשתיכותם.אין כל מניעה כי עובדים אשר אינם חברי ההסתדרות הלאומית יבחרו לועד עובדים ואם כך יקרה ,אין בדבר משום הישתלטות של ארגון זר או פעולה בחוסר תום לב. במצב אשר נוצר המשיבה מפרה את תקנונה ונמנעת מקיום בחירות במועד ללא שום נימוק, והעובדים אשר מבקשים כי ההתסדרות תפסיק להפר את התקנון שלה עצמה נתפסים כחסרי תום לב. עוד נטען כי ההתיחסות לתיאורית הקונספירציה היא המובילה לביטול פסק הבורר.

...

כך , נקבע בעניין רע"א 4839/15 **** מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, (פורם בנבו, 1.12.2015)] כי:"טענות מעין אלה ישמעו: "במקרים הנדירים, שבהם העובדות המגבשות את הבקשה להעברת הבורר מתפקידו נתגלו רק לאחר מתן פסק הבוררות, ולא ניתן לתלות את הסיבות לכך בבעל הדין, ואף לא ניתן לומר כי הוא יכול היה לגלות את המידע באמצעות בדיקה סבירה, הדרך להעלות את הטענה פתוחה גם לאחר מתן פסק הבוררות [אוטולנגי, 1116]". בנסיבות המקרה אשר לפנינו לא הובאה כל ראיה ולו לכאורה , מלבד אמרה כללית לפגיעה בכללי הצדק, המצדיקה ביטול הפסק בשל עילה זו. לא הוכח כי נפגעו כללי הצדק הטבעי ולא הועלתה טענה בדבר גילוי עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם לכן למבקשים, או כל נימוק אחר מכוח סעיף זה לפיכך, דין הטענה להידחות.

סוף דבר לאור ההלכה הפסוקה , על פיה יתערב בית הדין ויורה על ביטול פסק בוררות אלא במקרים המחייבים זאת מתוך רשימה סגורה של מקרים, סבורים אנו כי יש להעניק למוסד הבוררות מעמד יציב ואיתן גם במקרים בהם צד אינו מסכים עם אמירת הבורר.

משלא מתקיימת עילה מהעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הבקשה להתערבות בפסק הבורר על כל ראשיה, נדחית.

התובעות, גילה קליין, יו"ר סיעת נח"ל וסיעת נחל בהסתדרות המורים, הגישו תובענה זו לבית המשפט, במסגרתה ביקשו להורות על ביטול הבחירות לועידת הל"ג של הסתדרות המורים ולהורות על בחירות חוזרות, או לחלופין להורות על בחירות חוזרות במרבית הסניפים, או לחלופין לפסול קלפיות מסוימות ולקיים שם בחירות חוזרות וזאת בטענה לאי סדרים ופגמים מהותיים בהליכי הבחירות.

...

אעיר, כי במקביל להליך כאן, נדרשתי להכריע בשאלה דומה אשר הועלתה במסגרת תביעה שהוגשה על ידי ח"כ הגב' שלי יחימוביץ וסיעת "הבית החברתי" נגד הסתדרות בהליך ה"פ 64641-05-17 (ניתן ביום 14.08.17), ואין לי אלא להפנות לדברים אותם כתבתי שם. התובעות מעלות שורה ארוכה של נימוקים נוספים בעד דחיית הבקשה לסילוק התביעה מחמת העדר סמכות, חזרתי ועיינתי בטענות אלו אולם, המדובר בטענות שלא ראיתי לנכון להידרש להן נוכח המסקנה החד משמעית אליה הגעתי, ולפיה על פי חוקת הארגון ובהינתן טענות התובעות בכתב תביעתן, טענות אשר אינן מעוררות עניין חוקתי לבירור, נתונה הסמכות לבית הדין הפנימי של הארגון לדון בתביעה זו. פסקי הדין של בית הדין הפנימי ברי אכיפה ועל כך לא ימצא כל חולק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף.

בין היתר, נאמר כך: "לגבי העתירה של הגברת גלילי, לאור היותה יו"ר סיעת הליכוד בנעמ"ת ומכוח זה היא גם על פי תקנון סיעת הליכוד אמורה להיות מס' 2 בוועידה של הליכוד הכללית בהסתדרות, מכוח זה, מובהר בזה ... גם לדברי יו"ר הסיעה בהסתדרות, מר רועי שרעבי, כי יעשה כל מאמץ לאחר הבחירות להשיג תפקיד בשכר של יו"ר אגף; מובהר בזה כי תפקיד זה יינתן ליו"ר הסיעה בנעמ"ת דהיינו לגברת גלילי". בהמשך לכך הגישה גלילי לבית הדין בקשה לצוו שימנע מינוי בעלות תפקידים בצועיים בנעמ"ת. בהחלטה מיום 9.6.2022 הפנה בית הדין הפנה להחלטתו הנזכרת מיום 17.5.2022 וציין, כך: "איננו רואים כל אפשרות כי המשיבים (שרעבי והסיעה – א' י') לא יקיימו פסק דין זה ככתבו וכלשונו, דהיינו שהתפקיד הבכיר שיינתן לסיעת הליכוד בנעמ"ת יינתן ליו"ר הסיעה בנעמ"ת – הגב' איילת גלילי, כאשר מצופה כי יושג תפקיד של יו"ר אגף.

נטען, כי שעה שמדובר בעונש של הפסקת חברות בתנועה וכן הפסקת כהונה של יו"ר נבחר, היוזמה לכך צריכה להיות של התנועה ולא של בית הדין, בעוד שבמקרה זה התנועה עתרה לביטול העונש דוקא.

...

כך, אין בידי לקבל את טענות התובעים כי בית הדין התערב בהסכם הקואליציוני ובתוכנו.

עם זאת, משעה שבית הדין כבר ישב על המדוכה, שקל את הדברים שנית וביצע איזון בין חומרת המעשה לבין העונש ההולם את נסיבות העניין, סבורני כי אין מקום להמתקה נוספת של העונש.

סוף דבר ביתרת טענות התובעים והתנועה לא מצאתי ממש שיהא בו כדי לשנות את מסקנתי ולאור המקובץ, התובענה נדחית בזה.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, למורכבות ההליך ולהיקפו, כמו גם למכלול נסיבות העניין ובעיקר למיהות הצדדים – חברים באותה תנועה, לא מצאתי לנכון למתוח למול שרעבי את מלוא שורת ההוצאות ואני מורה כי הוא יישא בהוצאות הנתבעת 1, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪.