בקשה לביטול אפוטרופוס למקבל גמלה

במסגרת הבקשה לביטול ההמצאה הגישו הנתבעים החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 25.9.16 לפיה מונה "ש.פ.ר. עמותה למען שירותי אפוטרופסות" מונתה כאפוטרופא של קבע על רכושה וגופה של המנוחה.

התובעת טענה כי במשך 13 שנים הנתבעים 2-3 היו אפוטרופסים של המנוחה בקנדה, אולם לא הגישה כל ראיה לטענה זו. מניסוח הטענה אף עולה כי כלל אינה יודעת אם הנתבעים 2-3 אכן היו אופטרופסים בקנדה וכלשון התובעת "לכן יהיה זה מעניין ביותר לשמוע את גירסתם של המבקשים לגבי הטענה כי יש לחייב את האפוטרופוס בחצי השנה האחרונה לפני מותה של המנוחה, וזאת בזמן שלשיטתם לא צריך לחייב את מי שהיה האופטרופוס שלה משך 13 השנה במדינת קנדה, ולפיכך גם קיבל לידיו את הקצבה לה היתה זכאית (שגם בכך הוא מודה בבקשתו "חלק מהכסף ששמש לשכר של המשיבה הגיע מקיצבת הנכות של המשיבה בקנדה". מי קיבל כסף זה ישירות מהרשויות בקנדה? מכוח מה?". רב הנסתר בטיעוני התובעת על הנגלה. גם לשיטת התובעת לא ידוע אם הנתבעים קיבלו את הכסף ומכוח מה. מכל מקום, הטענה לפיה היה הנתבע 2 אפוטרופוס נטענה בעלמה וללא כל ביסוס. יש למחוק אף אותו המתביעה.אין לאשר המצאה.

...

בעע (ארצי) 660/06 ישי בירגר נ' ג'ונל קטיבוג נקבע: "כאשר עולה השאלה האם התקיימו יחסי עבודה בין בן משפחתו של מטופל סיעודי למטפל הסיעודי לא ניתן לקבוע מראש הלכה כללית בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עבודה. ההכרעה בכל תיק ותיק היא נגזרת של הערכה כוללת של הממצאים העובדתיים העומדים בפני בית הדין. יתכנו מקרים בהם ממצאים אלה יובילו למסקנה, כי מעורבותו של קרוב המשפחה אינה חורגת מפעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת יחסים בין בני משפחה ויתכנו מקרים אשר יובילו למסקנה, כי גם בין קרוב המשפחה למטפל הסיעודי התקיימו יחסי עבודה. יחד עם זה, מן הראוי להדגיש, כי נקודת המוצא במקרים מעין אלה היא כי המטופל, עימו בדרך כלל נקשר חוזה העבודה הוא מעבידו של המטפל, ולכן תביעה למימוש זכויות הנובעות מתקופת עבודתו של המטפל ומסיומה יש להגיש כנגד המטופל או העזבון במידה שהמטופל הלך לעולמו. יוער, כי במקרה שלפנינו נמחקה המנוחה מכתב התביעה וכפועל יוצא מכך לא היה עזבונה צד להליכים.

סבורים אנו, כי לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת עלינו לבחון, בין השאר, את מצבו של המטופל מחד ואת מידת מעורבותו של קרוב המשפחה בהעסקת המטפל מאידך (ההדגשה שלי ש.ש.).

נוכח כל האמור לעיל, ומשהתובעת לא הציגה עילת תביעה ראויה כנגד כל אחד מהנתבעים 1,2, ו-3, כפי שפורט לעיל, הבקשה מתקבלת.

עוד עולה מהפרוטוקול, כי עו"ס לסדרי דין ביקשה לראות בהעדרות התובעת בדיון, שאת קיומו כאמור היא עצמה ביקשה, אינדיקאציה לחוסר היכולת שלה להגן על עצמה, וביקשה כי מינוי האפוטרופוס בהתאם להמלצה ייכנס לתוקף מיידי, באופן שאם התובעת תרצה לבקש ביטול, היא תגיש בקשה והדברים ייבחנו כדי שלא תפסיד את קצבת האוניברסיטה והצורך להגן עליה.

עורכת הדין הודיעה עוד כי לתובעת אין בה כל אמון; היא מוכנה לסייע עד לייצוג חילופי; היא מציעה לדחות את הבקשה כי בכל מקרה התובעת לא תיקח כספים או תגור בדירה שישכרו לה משום שהיא רוצה לעמוד על רגליה בזכות עצמה; יש להרגיע את התובעת והיא הצליחה לשכנע אותה לאפשר לה לבדוק למול האוניברסיטה אם הגדרת הזכאות לקבלת קצבה מגימלת האב המנוח יכולה לכלול קשיים כלכליים ולא להכתים אותה במינוי אפוטרופוס.

...

אעיר כי איני מקלה ראש בטענת התובעת כי עצם מינוי אפוטרופוס לדין, אף שאינו שולל כשירות משפטית, אינו צעד רצוי, והוא מקפל בתוכו אלמנט מובנה של פגיעה בה, בכבודה ובחירותה, אלא שכאשר עמד סיכון של מינוי אפוטרופוס לרכוש כחלופה ממשית בה תמכה העו"ס בהיעדר התובעת, ועל יסוד החומר שעמד בפני בית המשפט, אני מקבלת את עמדת עורכת הדין, כי בסיטואציה שנוצרה, צעד זה היה פוגעני פחות ממה שעמד על הפרק, וכי היה בו בגדר ייצוג מיטבי של התובעת ולא רשלנות.

שאלת הנזק אני מקבלת גם את הטענה כי התובעת לא הוכיחה נזק וגם מטעם זה דין התובענה להידחות.

סוף דבר לאור המסקנות אליהן הגעתי ומאחר שלא הוכחה רשלנות או פגיעה באוטונומיה מצד עורכת הדין, אני מורה על דחיית התביעה.

הנתמך רשאי להודיע בכל עת על ביטול התמיכה באופן חד צדדי, כשתומך ההחלטות לא יכול לקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו. מן הדין אל הנידון: לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובשים ללווי שלי את הצדדים מהלך השנים האחרונות והתרשמותי הישירה מהצדדים, שוכנעתי כי אין לבטל את מינוי האפוטרופסות על המבקש.

אין חולק כי אמו של המבקש מעניקה לו אוטונומיה מלאה במידה המרבית: האם תומכת במבקש כלכלית ומאפשרת לו חופש פעולה, כשהוא מקבל לידיו את קצבת הנכות וכן שכר דירה חודשי מדירה הרשומה על שמו אותה רכשו עבורו הוריו בשנת 2002 .

...

לאור כל האמור עתר המבקש לבטל את מינוי האפוטרופוס.

שוכנעתי לאור עמדת המומחה והסבריו כי החלופה של תומך החלטות אינה מתאימה ליישום במקרה דנן, המבקש עלול, לאור מצבו הבריאותי, תכני החשיבה הפרנואידיים שאינם מותאמים למציאות חייו- לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו עד לרמה של סיכון חיים ממשי.

בשולי החלטתי אציין לעניין יציאת המבקש את הארץ, אין באפוט' כדי לשלול את יציאתו מן הארץ, אולם יש לקבוע כי היציאה תעשה תחת ליווי מתאים ופיקוח על מנת להגן על חייו ובריאותו.

על כן, התביעה נדחית.

התובעים באמצעות מר ישראל, אינם מכחישים כי מיסמכי הבקשה לתשלום קצבת נכות אכן הוגשו על ידם, אך יחד עם זאת, הם טוענים כי האפוטרופוסים הוטעו הן על ידי נציגי הקרן והן על ידי נציגי המעסיקה, ועל כן, דין מיסמכי הבקשה כאמור להתבטל, "ומשכך על הנתבעת לשחרר ולהעביר, באופן מידי, לתובעים, באמצעות אפוטרופוסים את מלוא הכספים הצוברים והמוחזקים על ידי הנתבעת שלא כדין בקרן הפנסיה" (ראו סעיף 1 לסיכומים מטעם התובעים).

עוד טענה הנתבעת בסיכומים, כי "מתיעוד מערכת הפניות, לא עולה כי נעשתה פניה של התובעים לקרן הפנסיה, עובר ליום 14.5.2018 במסגרתה ביקשו לבטל את הזכאות לקבלת קצבת נכות ולמשוך את זכויות המנוח בסכום חד פעמי. עיון במערכת הפניות מלמד, כי התובע ביקש לבדוק מה יהיה גובה גמלת הנכות של החסוי ואף הביע השגות לעניין אופן שיטת החישוב." (ראו סעיף 29 לסיכומים מטעם הנתבעת).

...

לאור כל האמור לעיל ובנסיבות המקרה, מתבקש בית הדין לקבוע כי המסמכים בטלים ומבוטלים- void ולקבוע כי יש לשחרר את כספי הקופה לתובע, או לחילופין לקבוע כי יש לבטל את המסמכים בהתאם להוראות סעיפים 14, 15 18 ו- 28 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן- חוק החוזים) ולשחרר את כספי הקופה לתובע.

לאור כל האמור לעיל וכן לאור העובדה כי הקרן לא פעלה בהתאם להוראה סעיף 41לא. (א) לתקנות קופות גמל – לא העמידה בפני מר ישראל את מלוא המידע הנוגע לזכויות התובע בקרן לרבות דף הסבר של הנוסחה שלפיה יחושבו הסכומים שהתובע יהיה זכאי לקבל מהקופה, בזמן אמת, אין לנו אלא לקבל את התביעה ולקבוע כי הקרן לא מילאה אחר חובתה - חובת הגילוי המוגברת, כלפי התובעים (ראו עניין ח'דר).

לאור קביעתנו זו ובנסיבות בהן משולמת לתובע קצבת זקנה אשר לה קדמה קצבת נכות, אנו מורים לנתבעת להעביר לרשות התובעים את יתרת הכספים המוחזקים בקרן על שמו של התובע ולהעבירם לחשבון הבנק הרשום על שם התובעים.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

המחלוקת בתובענה שבפנינו מסתכמת בשתי שאלות, הראשונה – האם בדין יצר הנתבע חוב לתובעת, בשל אי דיווח על בן זוג ידוע בציבור בתקופה שבה קיבלה קצבת הבטחת הכנסה? והשנייה – האם החלטת הועדה לביטול חובות בעיניינה ניתנה כדין? התשתית העובדתית ומהלך ההיתדיינות התובעת ילידת 1945, עלתה לארץ בשנת 1990.

עקב כך ובהמלצת הרופא, היא ביקשה לשמש כאפוטרופסית של המנוח בעינייני גוף ורכוש, בקשה שבית המשפט נעתר לה. בהתאם לצוו המינוי, היא חויבה בדיווחים תקופתיים לאפוטרופוס הכללי, וזאת על כל הכנסותיו והוצאותיו של המנוח.

קבלת גמלת הבטחת הכנסה מותנית בבחינת מצבה הכלכלי של המבקשת: "ח. חוק הבטחת הכנסה הוא חוק סוצאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק בא בעקרו של דבר לתגמל מי שאין לו הכנסה, או שהכנסתו פחותה 'מרצפה' הקבועה בחוק זה ובתקנות שהותקנו על פיו, ובילבד שאין לו היכולת להפיק אותה הכנסה מינימאלית, על אף שעשה, כל מה שדורש ממנו החוק הנ"ל והתקנות כדי להפיק הכנסה זו." דב"ע נז/04-136 המוסד לביטוח לאומי נ' ענייה (17.12.1998).

...

" אומנם לא הוגש העתק לבקשת התובעת לבחינת חובה בוועדה, אך סבורים אנו כי טענותיה זהות לאלו שהעלתה בפנינו.

סוף דבר תביעת התובעת בעניין עצם קיומו של החוב נדחית.

בטרם נחתום, נציין כי לסיכומיה צירפה התובעת מסמכים שלפיהם ולטענתה לאחרונה חלה התדרדרות ניכרת במצבה הרפואי, וציינה בקשר לכך כי ללא קשר לתוצאות ההליך היא מתעתדת לפנות פעם נוספת לוועדה לבחינת חובות, על מנת שתשקול גם עניין זה. על מנת לייעל, ולמנוע דיון כפול, אנו קובעים כי התובעת אינה נדרשת לפנות בפנייה חדשה ונפרדת לוועדה לבחינת חובות, והיא רשאית להביא גם מידע חדש זה בפני הוועדה על מנת שתשקול גם אותו בטרם מתן החלטה חדשה.