בקשה לביטול איסור שימוש ברכב ופסילה מנהלית בגין הובלת משקל יתר

בפני שתי בקשות – האחת,בקשה לפי סעיף 57ב (א) לפקודת התעבורה, שעניינה, ביטול איסור השמוש ברכב, שניתן לרכב בו נהג המבקש, ביום 17.1.21 וזאת בהקשר לעבירה על תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה, שעניינה, הובלת משקל יתר והשניה, בקשה לפי סעיף 48 לפקודה, שעניינה, ביטול פסילה מנהלית בהקשר לאותה עבירה.

...

בנוסף לקריטריונים לעיל, הרי שעל פי ס' 57ב(ג) נתונה לבית המשפט הסמכות לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש: " אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב...". לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא התרשמתי כי קיימות "נסיבות אחרות", כאמור לעיל.

המבקש נוהג משנת 2005 ולחובתו 27 הרשעות קודמות, לרבות, 3 עבירות זהות , האחרונה משנת 2020, בגינה עומדת לחובתו פסילה מותנית שהנה ברת הפעלה בתיק זה. מכל האמור לעיל, אני קובעת כי ההשבתה נעשתה כדין וכי לא נפל כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל ודוחה את שתי הבקשות.

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים החל מיום 1.12.19, לאחר שיוחסה למבקש עבירה של נהיגה ברכב והובלת מטען במשקל חורג.

על פי המיוחס למבקש בדו"ח הזמנה לדין וכתב אישום, המבקש נהג ברכב גרור פתוח בכביש 2 ק"מ 84 כיוון מצפון, נעצר על ידי שוטר עקב חשד למשקל יתר ועוכב לשקילה, ובשקילה נמצא כי משקלו של הגרור הנו 1760 ק"ג העולה על המשקל המותר שהוא 1250 ק"ג בנגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.

בהתאם לרעפ 5196/17 יוסף עדוי נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו), תעודת שקילה מספיקה לבדה לקיומן של ראיות לכאורה גולמיות בשלב זה. בעניינינו, לאחר בחינה של טענות הצדדים וחומר הראיות בתיק החקירה שהונח בפני, - הכולל בין השאר את דוח הזמנה לדין וכתב אישום בו פורטו נסיבות המקרה, תעודת שקילה, דו"ח עיכוב, שימוע והחלטה בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, הודעת איסור שימוש ברכב, שימוע והחלטה על פסילה מנהלית, ותדפיס מידע פלילי ותעבורה של המבקש, - נחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה ברכב והובלת מטען חורג בנגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.

...

בית המשפט קמא קבע בעניין זה, כי "די בראיה גולמית נמוכה להפעלת הסמכות המנהלית", ואכן, כפי שנפסק לא אחת "על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את (הנהג) לעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 6732/10 מדינת ישראל, נ. שגיב בן שלום [פורסם בנבו] 10.10.10)); עוד נפסק כי "הראיות הנדרשות אינן בעוצמה הזהה ל"ראיות לכאורה" הדרושות להגשת כתב-אישום" (בש"פ 2177/98 ארנביב נ. מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.5.1998); ועוד נאמר כי "פרשנותו של סעיף זה מובילה באופן ברור למסקנה שהוא קובע אך רף מינימום להפעלתה של הסמכות לפסילה מינהלית של רישיון נהיגה – קיומו של יסוד סביר להניח כי אכן יוגש כתב אישום". (בשפ 2897/15 ‏יניב שושני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (‏30.4.2015), פסקה 14).

בהתאם לרעפ 5196/17 יוסף עדוי נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו), תעודת שקילה מספיקה לבדה לקיומן של ראיות לכאורה גולמיות בשלב זה. בענייננו, לאחר בחינה של טענות הצדדים וחומר הראיות בתיק החקירה שהונח בפני, - הכולל בין השאר את דוח הזמנה לדין וכתב אישום בו פורטו נסיבות המקרה, תעודת שקילה, דו"ח עיכוב, שימוע והחלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, הודעת איסור שימוש ברכב, שימוע והחלטה על פסילה מנהלית, ותדפיס מידע פלילי ותעבורה של המבקש, - נחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה ברכב והובלת מטען חורג בניגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.

לסיכום - לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש; עם זאת, בנסיבות המתוארות לעיל, לנוכח הכרסום בראיות אותן הציגה המשיבה, יש בעיני הצדקה לקיצור הפסילה המנהלית באופן שתעמוד על 15 ימים, עד ליום:15.12.19.

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע בא"ש 1424-09-19 דבורי קאסם הובלות ומסחר קש וחציר בע"מ נ' מדינת ישראל תיק חצוני: 11250428437 בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אלון אופיר מבקשים דבורי קאסם הובלות ומסחר קש וחציר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יעקב חודורוב משיבים מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אקרמן נופר החלטה

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה ביחס לרכב המצוי בבעלות המבקשת (משאית מסוג גורר + נגרר).

ב"כ המבקשת הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולמעשה טען שתי טענות מרכזיות: הראשונה – יש לבצע הפרדה בין הגורר בו נמצא משקל יתר ובין הנגרר בו המשקל נמצא תקין (המדינה הגישה תעודת שקילה הכוללת נתוני שקילה של הגורר ושל הנגרר בעוד בגורר נמצאה חריגה של 24% מעבר למשקל המכסימאלי המותר).

הדברים האמורים ביחס לפסילה מנהלית של רישיון נהיגה, רלוואנטיים וישימים גם לאיסור שימוש בכלי רכב, אשר באמצעותו מבוצעת עבירה.

מהאמור עולה כי מילות החוק, הקשר הביטוי "רכב", והגיון הקניית הסמכות לאסור שימוש, לצד תכלית ההוראה, מביאים למסקנה כי הביטוי "רכב" משמעותו הן הגורר והן הגרור, ושניהם גם יחד, גם כאשר משקל היתר היה בגרור בלבד.

...

מהאמור עולה כי מילות החוק, הקשר הביטוי "רכב", והגיון הקניית הסמכות לאסור שימוש, לצד תכלית ההוראה, מביאים למסקנה כי הביטוי "רכב" משמעותו הן הגורר והן הגרור, ושניהם גם יחד, גם כאשר משקל היתר היה בגרור בלבד.

ביחס לטענות ב"כ המבקשת לפיהן עשתה המבקשת כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירה ולמעשה המדובר בנהג שהפר את הוראותיה, הרי שגם טענה זו נדחית על ידי: מנתונים שהציגה המדינה עולה כי למבקשת 6 משאיות וביחס להן ניתנו בשנים האחרונות מספר פעמים דוחות בגין עבירות חריגת משקל (כן הציגה המדינה גם עבירות רבות אחרות).

אני קובע כי החלטת קצין המשטרה במקרה זה סבירה ואין אני מוצא כל הצדקה לבטל אותה ביחס לכלל הרכב שנתפס (גורר + נגרר).

הבקשה נדחית.

בפני בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים החל מיום 2.5.24, לאחר שיוחסה למבקש עבירה של נהיגה ברכב והובלת מטען במשקל חורג.

על פי המיוחס למבקש בדו"ח הזמנה לדין וכתב אישום, המבקש נהג ברכב משא פתוח דפן הידראולית מ.ר. 453-28-103 ביום 2.5.24 ברחוב שד' רחבעם זאבי ממזרח ראשון לציון, נעצר על ידי שוטר עקב חשד למשקל יתר ועוכב לשקילה, ובשקילה נמצא כי משקלו של המטען הנו 19933ק"ג העולה על המשקל המותר שהוא 11990 ק"ג בנגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.

לאחר בחינה של חומר הראיות בתיק החקירה שהונח בפני - הכולל בין השאר את דוח הזמנה לדין וכתב אישום בו פורטו נסיבות המקרה, תעודת שקילה, דו"ח עיכוב, שימוע והחלטה בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, הודעת איסור שימוש ברכב, שימוע והחלטה על פסילה מנהלית, ותדפיס מידע פלילי ותעבורה של המבקש, ודבריו המבקש בפני כי ידע על החריגה במשקל בטרם עלה על הרכב - נחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה ברכב והובלת מטען חורג בנגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.

...

לאחר בחינה של חומר הראיות בתיק החקירה שהונח בפני - הכולל בין השאר את דוח הזמנה לדין וכתב אישום בו פורטו נסיבות המקרה, תעודת שקילה, דו"ח עיכוב, שימוע והחלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, הודעת איסור שימוש ברכב, שימוע והחלטה על פסילה מנהלית, ותדפיס מידע פלילי ותעבורה של המבקש, ודבריו המבקש בפני כי ידע על החריגה במשקל בטרם עלה על הרכב - נחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה ברכב והובלת מטען חורג בניגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה.

לסיכום: לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.

לפיכך הבקשה נדחית.

לפני שתי בקשות שאוחדו יחד בכותרת שעניינן עתירת המבקש לביטול צו פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שלו ולביטול צו השבתת רכב, על פי סעיפים 48 ו- 57ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961.

הצוים ניתנו לאחר שהמבקש נתפס ביום 16.5.24 בכביש 6 ק"מ 173 מצפון נוהג ברכב משא פתוח עם דופן הידראולית מסוג מרצדס מ.ר. 276-64-103 כשהוא מוביל מטען שמשקלו הכולל של הרכב 15,260 ק"ג העולה על המשקל הכולל המותר של הרכב, 11.990 ק"ג, בנגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

אשר לשימוע והחלטה על הפסילה המנהלית – כעולה משימוע זה למבקש ניתנה האפשרות לטעון טענותיו וציין: "אני לא ידעתי אני אף פעם לא שוקל שאני מעמיס זה פעם ראשונה שלי". הקצין פירט בהחלטה את העבירה - משקל כולל של הרכב עולה ב-25% מעל המותר, וכן נימק החלטתו ב"חומרת עבירה מסוכנות עבירה סכנה למשתמשי הדרך, חריגת משקל של 27.2%".

נהג משאית חב חובת זהירות מוגברת כלפי משתמשי הדרך בפרט כאשר מדובר בהובלת משאות בהם נידרשת ממנו זהירות יתירה נוכח פונטציאל הסיכון הממשי שטמון בכך ליתר המשתמשים בדרך.

לעניין הבקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב טופס השימוע בדבר החלטה על איסור שימוש ברכב לא צורף לחומר החקירה ומכאן שלא ניתן לבחון האם השימוע נערך באופן תקין.

...

בנסיבות אלה בהן ניתנה למבקש האפשרות להעלות טענותיו והקצין פירט את חומרת העבירה ומסוכנותה אני סבורה כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שוכנעתי כי אין בפני נסיבות המצדיקות ביטול פסילת רישיונו של המבקש, או קיצור התקופה ומצאתי כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיונו של המבקש.

לפיכך, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית או לקיצורה, נדחית.

לפיכך דין הבקשה בעניין הודעת איסור השימוש ברכב להתקבל.