בקשה לביטול או צמצום צו הריסה מינהלי

נזכיר, כי בהתאם לעילות המנויות בסעיף 238א(ח) לחוק התיכנון והבניה, יפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על צוי הריסה מנהליים, באופן מצומצם למדי.

סעיף 229 לחוק קובע כי "לא יבטל בית המשפט צו מנהלי, אלא אם הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין, או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו... או אם שוכנע כי נפל פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". תקנה 2(א)(ג) לתקנות התיכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) תש"ע-2010 קובעת כי בקשה לביטולו או לעיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי, הכולל טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבניה יינתן בתוך פרק זמן קצר, תתמך גם בתצהיר של איש המיקצוע המטפל בהליך הרשוי ויצורפו אליו העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

...

לצד זאת אבהיר כי שוכנעתי שהמפקח שביקר במקרקעין פעמיים והדביק את האזהרה ואת הצווים לאחר מכן, היה מוסמך כדין לעשות זאת (ר' הפרסום שצורף לסיכומי המשיבה), מנהל המחוז פעל במסגרת סמכותו שהואצלה לו על ידי מנהל היחידה הארצית, בהתאם להוראת סעיף 232 לחוק (ר' מסמך אצילת הסמכות שצורף לתגובת המשיבה) וגם מתכננת המחוז היתה מוסמכת לעניין ההתייעצות (בהקשר זה ר' טענותיו הזהות של ב"כ המבקשת שנדחו בהחלטתי מיום 29.9.20 בבצה"מ 39871-07-20 מג'אדלה נ' היחידה הארצית ופסק הדין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"א 9101-10-20 בו נדחה ערעור המבקש על אותה החלטה).

אשר לטענה בדבר אי קיום חובת השימוע – ברע"פ 2034/06 שקיר, הבהיר בית המשפט העליון מפורשות כי לנוכח זכותו של מי שרואה עצמו נפגע ממתן צו הריסה מינהלית לפנות אל בית המשפט בבקשה לביטולו, הרי שאין הוא זכאי לזכות שימוע מקדמית גם כן. סוף דבר מפני הטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה כי אין בסיס והצדקה להורות על ביטול הצווים שכן לא מצאתי כי נפל פגם כשלהו בבסיס הוצאתם, ואולם נראה לי כי נכון יהיה לעכב את ביצועם למשך 3 חודשים מהיום, דהיינו עד ליום 10.3.21, על מנת לאפשר למבקשת למצות את נסיונה בהליך הכשרתם בדיעבד למטרה של מבני עזר בחקלאות ולא לכל מטרה אחרת.

התוצאה היא אם כן שהבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

בהחלטה מיום 27.6.16 דחה בית המשפט את הבקשה בציינו, כי בצו נקבע שעל המשיב לאטום את הקומה השלישית בבלוקים ובמלט כדי למנוע עבודה באותה קומה והוסיף כי אין בדחיית הבקשה לגרום למצב בלתי הפיך משום שנקבע כי המשיב יוכל לפעול בהתאם להיתר הקיים בלבד וכל חריגה מכך מקימה עילה להוצאת צו הריסה מינהלי.

המשיב הגיש בקשה לביטול או צימצום הצוו ביום 30.5.2016.

...

דיון והכרעה דין הערעור להתקבל.

בכל הנוגע לקידומם של הליכי התכנון, כולל החלטת הוועדה המחוזית שצורפה לבקשה הדחופה למתן פסק הדין מיום 1.3.17, יצוין כי גם לפי החלטה זו, היתר הבניה שיאפשר את הרחבת המבנה, מעבר להיתר המקורי, עדיין איננו מצוי בהישג יד. מקובלת עליי עמדת המערערת כי יש לראות במבנה מקשה אחת שבוצעו בה עבירות בנייה נרחבות ומתן היתר לעבוד באחד מחלקי המבנה מהווה בגדר פרס לעבריין.

לאור האמור, הערעור מתקבל.

בקשה לביטול או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי לפני בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי שהוצא כנגד גגון המשמש קירוי לחניות מספר 66, 67 מחובר על ידי 6 מוטות אלומיניום/ ברזל לתחתית המרפסת של דירת מגורים מספר 7 בקומה א' בחזית מערבית.

נזכיר, כי בהתאם לעילות המנויות בסעיף 238א(ח) לחוק התיכנון והבניה, יפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על צוי הריסה מנהליים, באופן מצומצם למדי.

...

שוכנעתי כי לא עלה בידי המבקש להצביע על פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו המינהלי.

לאחר שהוגשו לתיק בית המשפט מסמכי הצו, הרי ששוכנעתי שנתקיימו התנאים להוצאת הצו ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

סוף דבר לאחר ששוכנעתי כי הצו הוצא כדין וכי הסככה נבנתה ללא היתר כדין ושוכנעתי כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש לעיכוב ביצועו של הצו מהנימוקים שפורטו לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה.

בתיק זה הוגשה בקשה לביטול או צימצום צו מינהלי להפסקת עבודה שהוצא בידי המשיבה ביום 8.11.2022.

ביחס לטענה הנוספת לפגם באי-צירוף היתייעצות נותן הצוו עם התובע גופא, איני מוצא ממש בטענה זו. כפי שנפסק בעבר אם לא קוימה ההיוועצות כלל, או שלא קוימה באופן מהותי, הרי צו ההריסה המינהלי הוצא מבלי ש-"היתקיימו הדרישות למתן הצוו", ודינו על פניו בטלות (ת"ב (מחוזי ב"ש) 32018-09-20 פאטמה אבו ואקד נ' מדינת ישראל), אך במקרה דנן אין חולק כי היתקיימה הוועצות.

...

בהתאם לדוקטרינות המושרשות במשפט המנהלי עצם קיומו של פגם בהליך המנהלי לא הופך אותו בהכרח לבטל מעיקרו אלא שיש לשקול בין היתר, את מהות הפגם, חומרתו והשפעתו על תוכן ההחלטה הסופית (רע"פ 2842/22 אמאל אבו שאח נ' מדינת ישראל; רע"פ 9242/16 מרזוק נ' יו"ר הוועדה המחוזית, פסקה 12), לצד הנזק או העוול שהסב הפגם, ואת מידת הפגיעה באינטרס הציבורי, ככל שיבוטל הצו המנהלי בגין הפגם הנטען (עפ"א (מחוזי חי') 7186-02-21 מדינת-ישראל נ' טעאן ג'ומעה) אפתח ואומר שמקובלת עליי טענת המבקשים, שאף המשיבה לא התנגדה לה, כי בצו נפל פגם צורני שעה שלא מצוין בו שמו ותפקידו של נותן הצו אלא הוא נושא חתימה בלא פרטים.

לפיכך, אני דוחה את טענת המבקשים לעניין זה. כאמור, בצו נפל פגם מסוים, ואיני סובר שיש בו משום הצדקה לבטלות מלאה.

מצד שני, מקובלת עליי עמדת המשיבה כי הסבר המבקשים לפיו מדובר ב"טעות בתום לב" בחריגה אינו רלוונטי, וגם אם אקבל שכך הדבר, אין בכך כדי להשפיע על השיקולים בבקשה זו. אין צורך להכביר במילים אודות דוקטרינת הבטלות היחסית, ובמקרה דנן אני סבור שהיא הולמת את נסיבות המקרה, כך שמוצדק לדעתי להתערב בתוכנו של הצו.

רקע והשתלשלות העניינים ביום 28.8.23 הגישה המשיבה "בקשה דחופה לביטול ו/או לחילופין צימצום צו מינהלי להפסקת עבודה מס' תיק בנין 2023/6707.00". הבקשה התייחסה לצוו מינהלי להפסקת עבודה שהוצא כנגד עבודות בניה שונות שביצעה המשיבה בבית שברחוב עזרת תורה 29, תל ארזה, עזרת תורה בירושלים.

המשיבה שבה וטענה כי לא ניתן לידון בבקשת החילוט במנותק משאלת העמידה בהסכמות שכן במסגרת ההליך האחר נקבע כי אם המשיבה תבצע את ההתאמה הנדרשת ויהיה אפשר להכשיר את הבינוי אז צו ההריסה, מושא התיק האחר, יבוטל ויוגש כתב אישום.

...

מאידך גיסא, המשיבה טענה כי העבודה נעשתה באופן מיטבי, לאחר התייעצות עם המהנדס שפר ובהתאם להנחיותיו ואף ביקשה להניח את דעת המבקשת והציגה מכתבו של מהנדס אחר, מר ידלין, בו נכתב כי "המרפסת בנויה באמצעות קירות פלדה שחודרים לרצפת הדירה, הריסה של המרפסת עלולה לגרום נזק כבד לרצפת הדירה ומהווה סכנה. ממליץ לא להרוס את המרפסת.". כפי שטענה המבקשת עצמה, השאלה האם אכן ניתן לבצע הריסה מלאה של המרפסת, לרבות רצפתה, מבחינה בטיחותית תבחן על ידי איש מקצוע מטעמה של המבקשת בבואה לבצע את צו ההריסה המינהלי שהוצא נגד המבנה (ראה עמ' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 28.2.24, ש' 18-19) סבורני כי, לצורך הדיון בבקשה לחילוט ההפקדה והערבות ניתן לראות במשיבה כמי שעמדה בהתחייבותה, בצורה המיטבית ובהתאם לחוות דעת מהנדס מטעמה.

לאחר עיון בתמונות ושמיעת עדויות המשיבה והמפקח מצאתי כי בוצעה אטימה על ידי המשיבה, גם אם לא לשביעות רצונו של המפקח, ולפיכך לא ניתן לקבוע כי המשיבה לא עמדה בהתחייבותה זו. סוף דבר נוכח כל אמור, משמצאתי כי המשיבה לא עמדה בהסכמות שהושגו אך ביחס לסעיף א', מצאתי כי יש להורות על חילוט יחסי של ההפקדה וכי אין מקום לחילוט הערבות.

לפיכך, אני מורה כי סך של 4,000 ₪ מסכום ההפקדה יחולט לטובת המבקשת.