זאת, על אף שלאחר שניתן לפסק הבוררות תוקף של פסק דין, היה על המבקשים לפנות בבקשה לביטול פסק הדין, תוך מתן נימוקים לבקשתם, והם לא עשו כן. משנודע למבקשים עוד בשנת 2018 כי פסק הבוררות אושר בפסק דינו של בית משפט זה, הרי שמשהוגשה בקשתם לבטל את פסק הבוררות רק ביום 21/4/21, אחרו גם את המועד להגיש בקשה לביטול פסק הדין, בהיעדר טעם מיוחד לעשות כן, ובהיעדר בקשה להארכת מועד להגשתה.
...
ודוק, בהעדר בקשה לביטול פסק הדין שאישר את פסק הבוררות, דין הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות על הסף, וכל שנאמר בנדון, נועד למעלה מן הצורך.
לסיכום, דין תובענתם של המבקשים שהוגשה ביום 23/4/21 - לבטל פסק בוררות שניתן ביום 14/9/17 ואושר ביום 9/5/18, על אף שלא היו צדדים להליך הבוררות, אישרו כי היו מודעים לו, אך לא ביקשו להצטרף בשל עמדתו של אבי המבקש, שהיה צד להליך, היו מודעים לפסק הבוררות, ולא הצטרפו לבקשה לביטולו, על אף שבקשתם דהיום מסתמכת על הסכם שהם היו צדדים לו והגיע לידיהם לטענתם עוד ביום 12/2/20, לא הגישו בקשה לביטול פסק הדין המאשר החלוט ואף לא בקשה להארכת מועדים לכל אלה – להידחות על הסף.
סוף דבר
התובענה נדחית אפוא על הסף.