פסק הדין אישר פסק בוררות, אשר ניתן ביום כ"ט באדר תשע"ה (20.3.2015) על ידי בית דין צדק בני ברק (להלן – בית דין צדק) בתיק מס' 8990, המחייב את העמותה המבקשת לשלם למשיבה, אשר הועסקה כמורה בעמותה, פיצויים בגין תקופת עבודתה וסיומה בסכום של 188,448 ₪ (להלן – פסק הבוררים).
...
למרבה ההפתעה של המבקשת, כך בבקשת רשות הערעור, נתקבלה החלטת הבוררים על המשך הליכי המימוש "חרף הבטחה שניתנה שיערך דיון נוסף".
בנסיבות אלה, שלא הוזכרו כלל בבקשת הביטול, מתבקש ליתן למבקשת את יומה "ובו תוכל להציג את שלל ראיותיה לכך שלמעשה דינו של פסק הבורר להיות בטל".
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את ההחלטה, בקשת רשות הערעור על נספחיה, בקשת הביטול ומכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור מטעמי ההחלטה ומטעמים נוספים שאפרט, בתמצית, להלן, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
בענייננו, משלא הועלתה כלל טענת הסמכות בבקשת ביטול פסק הדין ובבקשת רשות הערעור ומשנחה דעתי כי לא נגרם עיוות דין בנסיבות העניין (ראו: סעיף 26(א) לחוק הבוררות), לא היתה מניעה לאשר את פסק הבוררים חרף העובדה שאחד מנושאי הבוררות הוא מתחום משפט העבודה המגן.
סוף דבר
הבקשה לרשות ערעור נדחית.