עוד ראו את האמור בע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, פסקה 11 (18.6.2001):
"בהליכי פשיטת רגל, כמו גם בהליכי פירוק חברות, הפקיד המחוקק את מלאכת הניהול והביצוע של ההליכים בידי בעלי תפקיד שמונו לכך על-ידי בית-המשפט, ולצורך כך הוקנו להם כוחות וסמכויות נרחבים בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידם.... בית-המשפט אינו מעורב באופן ישיר בביצועו של התפקיד, אלא עניינו בבחינת תקינותן וסבירותן של הפעולות המתבצעות על-ידי נושא התפקיד... מהיות בית-המשפט של פשיטת רגל גורם המפקח על פעולות הנאמן נובעים הכללים האלה: דרך-כלל לא יחליף בית-המשפט את שיקול הנאמן בשיקולו הוא ולא ימהר להתערב באופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו, אלא אם כן מצא כי שיקול-דעתו הופעל באורח בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי".
וברוח דומה נפסק כי:
"...נאמן המכריע בתביעות חוב משמש לא רק כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט, אלא כבעל תפקיד מעין-שפוטי בעצמו.
על המשמעות של איחור ממושך עמד בית המשפט העליון בעיניין רותם, שם היה מדובר בתביעת חוב שהוגשה כשלוש שנים לאחר צו הפרוק:
"במקרה דנא הוגשה בקשת המבקשות להארכת המועד להגשת תביעת החוב בגין היטל ההשבחה כשלוש שנים לאחר מתן צו הפרוק וכשמונה חודשים לאחר שנודע למבקשות אודות הליך הפרוק. בנסיבות אלה אף אם נקבל את טענת המבקשות כי מן הראוי היה להודיע להן באופן ספציפי אודות הליך הפרוק וכי המשיבה 3 - הנושה הבלתי מובטחת העיקרית של החברה - ידעה אודות חוב היטל ההשבחה, הרי אין מקום להיתעלם מהאיחור הניכר בהגשת הבקשה." (שם, פסקה 19).
עוד נציין כי:
"דיני הקפאת ההליכים, כמו דיני הפרוק, כוללים מיגבלה של זמן להגשת תביעות חוב... הגבלת מועדים זו מלמדת כי לאחריה חלה מעין היתיישנות של תביעות החוב. ההלכה הפסוקה קובעת כי מחדלו של נושה שלא הגיש הוכחת חוב בזמן הוא מהותי ולא פרוצדוראלי, הגורר אחריו אובדן מוחלט של זכות התביעה שלו נגד החברה, תהא מוכחת ומוצדקת ככל שתהא." (אלשיך ואורבך, ע' 683).
הערבון שהופקד במזכירות בית המשפט יוחזר למערערת באמצעות בא כוחה.
...
ראו את החלטתי בעניין עש"א (מחוזי ת"א) 50569-02-14 עובדים של חברה כפרי יעקב בע"מ נ' יובל קדרון - נאמן בהקפאת הליכים (נבו 23.11.2014), שם נאמרו הדברים הבאים בהתייחס למקרה שבו הוגשו תביעות חוב מתוקנות לאחר קרוב לארבע שנים ממועד הגשת התביעות המקוריות:
"אכן, מטרתו של המשפט היא התחקות אחר האמת, מתוך מטרה להגיע לתוצאה משפטית צודקת, אלא שאין פירושו של דבר שאיש הישר בעיניו יעשה, בבחינת לית דין ולית דיין. בכל הליך משפטי ישנם כללים דיוניים שיש לפעול על פיהם, לרבות בנוגע למועדים בהם יש להגיש כתבי טענות. קל וחומר כאשר עסקינן בהליכים של הגשת תביעות חוב בחברות חדלות פרעון, כמו בעניננו, בהם נודעת חשיבות יתירה לעמידה במועדים." (שם, פסקה 18).
סיכומו של דבר, בנסיבות המתוארות לעיל אין מקום להאריך את המועד להגשתה של תביעת החוב.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.
