בקשה לארכה להסרת מחדלים בהליך חדלות פירעון

המדובר בהליך חידלות פרעון שני של היחיד וההליך הקודם היתנהל בתיק פש"ר 67893-03-17 שבוטל בשל מחדלים בפסק דין שניתן ביום 30/7/19.

ביום 6/6/22 הגיש היחיד תגובה לבקשה ובקש ארכה להסרת המחדלים.

ביום 7/9/22 הגיש הנאמן בקשה למתן החלטה בבקשה לביטול הליך חידלות הפרעון מאחר והיחיד לא סילק את המחדלים.

...

היחיד ביקש לאמץ את הצעת הממונה לגבי חובת התשלומים, טען כי שילם את חוב הפיגורים ומסר הסבר לגבי היקף העיזבון של אביו וחלקו בו. לאחר שעיינתי בתיק, בדו"ח ממצאי הבדיקה, הצעת הממונה והדיון היום, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים כדלקמן – חובת התשלומים - סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 900 ₪.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 13412-03-21 מקלדה נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 332815_4 בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון יחיד סלים מקלדה, ת"ז 300338985 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד רים עזאיזה (נאמנת) 3. בנק דיסקונט לישראל בעמ (נושה) פסק דין

במעמד הדיון, ניתנה ליחיד ארכה לשם הגשת הודעתו, האם הוא מבקש ארכה להסרת מחדליו כך שניתן יהא לערוך חוות דעת שמאית ולקבל הצעות בעלי התפקיד לתכנית שקום או כל הצעה אחרת.

נוכח המפורט, סברה הנאמנת כי בשל מחדלי היחיד היה מקום לשוב ולהמליץ על ביטול ההליך, אולם בשל האינטרסים הגלומים בשיקום היחיד והשאת החוב לנושים, המליצה בכפוף להסרת המחדלים לקביעת תוכנית שקום כלכלי עבור היחיד,במסגרתה יוסיף לקופת הנשייה 60 תשלומים חודשיים בסך 3,000 ₪ כ"א. סכום התשלומים נקבע בהתאם למפורט בהמלצת הממונה והארכת התקופה הומלצה נוכח מחדליו המרובים של היחיד לאורך ההליך והעובדה כי היחיד שב ליצבור מחדלים חדשים בהליך.

הפרת תנאי תכנית הפרעון - במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.

...

סבורני כי בנסיבות העניין, מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום ותיקונם מהווה תנאי לאישור הצעת הנאמנת.

לאור עמדת הנאמנת, עמדת היחיד, בהיעדר עמדה עדכנית של הממונה, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הנאמנת - אני מקבלת את הצעת הנאמנת ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

אין בידי לקבל את טענות היחיד כי עבודתו הנוכחית באילת היא "העבודה היחידה שהוא יכול לשרוד בה", שכן לא ברור מדוע היחיד עזב עבודתו הקודמת בה הרוויח כמעט פי שניים ועבר לעיר אילת תוך שהוא עובד במשרה חלקית.

בית המשפט המחוזי בחיפה עחדל"פ 8476-04-23 חזן נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 356487_4 מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת עידית וינברגר המבקש טל חזן המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד לביא שמואל (נאמן) 3. יפעת גרפונקל חזן החלטה

עוד טוען המבקש, כי דחיית הבקשה תביא כימעט בודאות לביטול הליכי חידלות הפרעון, בהם הוא נמצא, ולפני מספר ימים גרושתו כבר פנתה לבית המשפט קמא בבקשה לביטול ההליך, לאחר שלא עמד בתשלומים שהושתו עליו כאמור בהחלטה מיום 22.1.23.

הבקשה משמיטה את העובדה כי יום למחרת התפטרותו של עו"ד רובנר, בא כוחו הקודם של המבקש, ביום 13.3.23, החל לייצגו עו"ד אחר, עו"ד נידאל סיאגה, שבהתכתבות בינו לבין הנאמן, ביקש ארכה להסרת המחדלים, ולכן המבקש היה מיוצג ברציפות, לרבות במועד בו נידרש להגיש את העירעור, וגם לא היתה כל מניעה לכל הפחות להגיש בקשה להארכת המועד להגשת ערעור, טרם חלף המועד להגשתו, אולם הוא לא עשה כן ולכן מדובר באיחור של 13 יום להגשת העירעור.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא הוכח קיומו של "טעם מיוחד". טענותיו של המבקש הינן כי האיחור נעוץ בסיבות הקשורות בו או בבא כוחו, טעמים, אשר ככלל אינם מהווים "טעם מיוחד": "ככלל נקבע, כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין .., ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ" בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל (14/3/2011).

על כן, משלא עלה בידי המבקש להוכיח טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת ערעור וכי סיכויי הערעור טובים, אין מקום להיעתר לבקשה.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 22.1.23.

ביום 15.3.23 הוגשה בקשה להארכת המועד להסרת מחדלים מטעם ב"כ היחידה שציינה כי היחידה זקוקה לפרק זמן נוסף של 45 יום להסרת מחדליה, שכן היחידה הנה אם חד הורית המטפלת ב5 קטינים, כשהקטן ביניהם בן 7 חודשים.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

...

לאור האמור, לדעת הנאמנת אין מנוס מביטול ההליך בעניינה.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.

בהחלטתי מאותו יום נדחתה בקשתם: "לא ניתן לקבל את תגובת היחידים לארכה נוספת לפעול להסרת מחדליהם שעה שבהתאם לעידכון שהגיש הנאמן היחידים לא הסירו מחדליהם ובכלל זאת לא הגישו דוחות כלל לשנת 2023, זאת כאשר מדובר בהליך שלישי בעיניינם. באפשרות היחידים להגיש תגובה עניינית לטענות הנאמן עד ליום 26.7.23. ככל שלא תוגש תגובה עניינית עד לאותו מועד, אשרד לבקשה". ביום 25.7.23 הגישו היחידים תגובתם וציינו כי הסירו את כלל מחדליהם ובין היתר שילמו את חוב הפיגורים בסך 900 ₪ והשלימו אישורי מסירה לנושים.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

...

לאור כל האמור ביקשו היחידים להותיר את ההליך על כנו.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינם של היחידים.