המערערת חברה העוסקת בהשכרת רכבים, פנתה בחודש ינואר 2008 בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט בגין 238 דו"חות חניה המתייחסים לעבירות מהשנים 1996-2001.
...
לאחר שמיעת טעוני הצדדים ועיון בחומר הראיות שהוצג בפני בית המשפט קמא שוכנעתי כי קביעותיו העובדתיות מבוססות ואין מקום להתערב בהחלטתו.
במקרה כזה בפני המערערת שהורשעה ואשר מעונינת בבטול הרשעתה, שתי אפשרויות פעולה, האחת לבקש ביטול פסק הדין השניה לבקש הארכת מועד לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי אשר קובע "הודיע אדם לפי סעיף 229 (א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור".
המערערת בחרה לפעול בדרך של בקשה להארכת מועד ובצדק לא מצא בית המשפט קמא נמוקים אותם ניתן "לרשום" כדי להיענות לבקשה.
לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את הערעור, תוצאה זו ללא נימוקיה המפורטים ניתנה במעמד הצדדים באולם.