מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאסור זמנית על חלוקתה של חלקה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגיש המשיב בקשה למתן צו מניעה זמני ו/או צו עשה זמני האוסר על המבקש בין היתר להפריע לשימוש של המשיב במגרשים 231 ו-234 המצויים בחלקה.
בית משפט קמא אף ציין כי המבקש הטוען כי זכות הבעלות של המשיב אינה מתוחמת במגרשים 241 ו- 232 בלבד, בהיעדר תכנית של איחוד וחלוקה, לא יוכל, בהסתמך על טענה זו, לטעון כי הוא הבעלים של המיגרש 535, שכן, כמו המשיב, גם הוא ויתר הבעלים הרשומים של הזכויות במקרקעין אינם הבעלים של זכות בעלות בחלק מסוים ומוגדר בחלקה, אלא שזכויותיהם משתרעות על כל חלקי החלקה 55, באופן יחסי, עד לבצוע תכנית איחוד וחלוקה.
על מנת שיינתן סעד זמני על בית המשפט להשתכנע, בין היתר, בדבר קיומה לכאורה של עילת תביעה, היינו סכויי התביעה העיקרית להיתקבל.
...
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו, כב' השופט וויליאם חאמד בתיק ה"פ 37892-11-20 מיום 21/01/21, במסגרתה נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיב ונתן צו מניעה זמני האוסר על המבקש למנוע מהמשיב לעשות שימוש בשטח המיועד לדרך המסומן כמגרש מס' 535 לצורכי מעבר ברגל או באמצעות כלי רכב.
דיון לאחר ששבתי ועיינתי בהחלטת בית משפט קמא בסעד הזמני, בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש ונספחיה, וכן שקלתי את נימוקי המבקש בכובד ראש, נחה דעת כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף בלא קבלת תשובת המשיב.
לנוכח כל האמור, סבורה אני כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
סוף דבר סיכומו של דבר - הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בעכו (כבוד השופט וויליאם חאמד) בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות לתפוס חזקה או לבצע עבודות בחלק מחלקה 56 גוש 18528 המתייחס לחלק של תואי הדרך המקביל לגדר הממוקמת בחלקת המבקשים.
...
שאלת קיומה של תכנית מפורטת אם לאו, היא שאלה שתתברר במסגרת המשפט ואם היה מקום להוציא היתר אם לאו מכל מקום למבקשים אשר העדיפו לפנות במסלול הקנייני ולא במסלול המנהלי, חזקה שהרשות מקיימת את הוראות הדין ומקיימת את הפרויקט לאחר קבלת האישורים כנדרש, והעילה הקניינית, ובפרט לאור חתימתם על תכנית החלוקה וויתורם על מגרש 6 בהיבט הקנייני היא בעצימות נמוכה ובשל מאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיבות, אני סבור כי צדק בית משפט קמא בדחייתו את הבקשה למתן צו מניעה.
על, כן הבקשה , נדחית.
בשאלת ההוצאות , אני סבור כי התנהלות המשיבה מס' 1 תרמה רבות למצב, כאשר המשיבה מס' 1 אינה מבחינה בין תפקידה כרשות לבין סמכויות הועדה לתכנון ובניה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש טוען שבעקבות הפרצלציה נגרעו משטח חלקה 247 כ-651 מ"ר, כך ששטחן המצטבר של חלקות 532 ו-533 הוא 6,347 מ"ר. כזאת נעשה לטובת המועצה המקומית למטרות דרכים, ולכן נוצרו שתי חלקות נוספות ע"ש המועצה.
טבלת השטחים שבהסכם החלוקה (נספח 5 לבקשה) כללה את מיגרש אירעי 103 בשטח 130 מ"ר, ולצורך כביש את מיגרש 200 בשטח 516 מ"ר. לצד זאת השטח של מיגרש אירעי 3 עמד על 1,478 מ"ר. מכאן ששטח זה לא אמור היה להפגע כתוצאה ממימוש ההפקעה.
המשיבות טוענות כי המשיבה 2 מעוניינת למכור את זכויותיה כבר כעת, ומתן צו מניעה זמני על זכויות המושאע של המשיבה 1 יהווה בפועל גם צו מניעה על זכויות המושאע של המשיבה 2.
על רקע זה ניתן בזאת צו מניעה זמני, האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בזכויות המשיבה 1 במקרקעין ברח' החורש 13 בכפר שמריהו, הידועים כחלקה 532 בגוש 6665 וחלקה 533 בגוש 6665, וזאת עד למתן פסק דין בתובענה או עד החלטה אחרת.
...
לא מצאתי שהמבקש התנהל בחוסר תום לב דיוני, או שיש לדחות את התביעה על הסף בשל היעדר יריבות.
בשים לב לכך שהתקיים דיון מלא בבקשה, שכלל חקירות מצהירים וסיכומים משלימים, אני קובע שיהיה עליה לשאת בשכ"ט ב"כ המבקש בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

משהתגלה הדבר לתובעת, הגישה תביעתה זו, יחד עם בקשה למתן סעד זמני שיאסור על המשך ביצוע העבודות, בטענה כי במעשיו מבקש הנתבע לתפוס חזקה ייחודית בחלקה, אף על פי שמדובר בחלקה משותפת, שטרם נעשה לגביה הליך של פירוק שתוף.
ההסכם כולל הוראות שונות שעיקרן: רצון הצדדים לחלק את החלקה לפי התרשים של המודדת ופא אליאס; שטחה של כל חלקת משנה ועל שם מי תרשם; הצהרת הצדדים כי ההסכם מחייב אותם וכי אף צד לא יפריע לאחר "בעיבוד או בחזקה או ברשום או בבניה או לכל הנוגע לחלקו בחלקה הנ"ל והשמוש יהיה מידי ועד רישום החלוקה הנ"ל סופית בין הצדדים"; הסכמה כי הוצאות החלוקה והרישום תחולקנה על הצדדים באופן שווה; והסכמה כי צד שיפר את ההסכם ישלם לאחרים פיצוי קבוע מראש בסך 9,000 דולר.
נכון להיום, אמנם, הנתבע הוא בעלים של 822 מ"ר מהחלקה (כאשר על פי ההסכם חלקה של ג'והרה הוא 848 מ"ר); אלא שהחלוקה על פי ההסכם נעשתה, לכאורה, בטרם קיבל הנתבע לידיו עוד 320/15808 חלקים, שהם כ-56 מ"ר, שאותם קיבל מאחיו במסגרת עסקת חליפין לטענתו (ראה סעיף 7(ד) לעיל).
...
לטענת הנתבע, על פי אותו הסכם התחייבו השותפים שלא להפריע ליתר השותפים בשימושו בחלק שיוחד לו, ואילו הפרה של ההסכם תחייב את המפר בתשלום פיצויים בסך 9,000 דולר ארה"ב. מכאן, לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות, שכן הוא מבקש לעשות שימוש בחלקו על פי ההסכם והתשריט, ואילו התובעת היא זו שמפרה את ההסכם בכך שהיא מפריעה לשימושו.
המסקנה העולה מהאמור, כי הנתבע אינו רשאי לקבוע את קו הגבול ולהציבו באמצעות בניית קיר/גדר בתוואי הגבול אשר מסומן בתשריט.
עוד עולה מהמקובץ, כי התובעת אינה מתנגדת לשימוש שעושה הנתבע בחלק "שלו" בחלקה, גם אם השימוש הוא לצרכי חנייה המושכרת לצדדים שלישיים, כל עוד אין בשימוש זה כדי לפגוע בחלק שבו היא מחזיקה ומשתמשת לאורך השנים, לקבוע את הגדול או לחסום גישה.
לאור המסקנה כי לא הוכחה חתימת המנוחה שפיקה על ההסכם, הרי שהתביעה שכנגד נדחית, בהיותה מבוססת על ההסכם ועל טענה להפרתו בידי התובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

(להלן: "ההליך הקודם"), במקביל הגיש התובע באותו הליך, בקשה לצוו מניעה זמני, האוסר על הנתבע להכנס, להחזיק או להשתמש בקרקע.
בדיון שהתקיים ביום 02.06.20, דחה כב' השופט אורינוב את הבקשה לצוו מניעה זמני, וקבע כי לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לביסוס עילת התביעה, ובכלל זה לביסוס זכויותיו של התובע בחלקה.
וראו בין היתר מה נקבע באותה החלטה: "בסיום החלטתי מה- 17.6.21 ציינתי שככל ותוגש בקשה לצרוף מסמכים / ראיות על ידי התובע היא תדון בדרך הרגילה. מאז חלפה למעלה משנה. כל אותו זמן לא הוגש דבר עד אשר ביום שני האחרון כאמור לעיל, הוגשה על ידי התובע בקשה לצרוף תצ"אות על גביהן סימונים, מפת מדידה ותמונות. בסעיף 2 לתצהיר התובע שצורף לבקשה צוין כי נעשה שינוי בגבולות של חלקה 194.
התובע לא הוכיח היכן בוצעה הפלישה ולא הוכיח כי הוא המחזיק בפועל במקום בו בוצעה הפלישה בישיבת קדם משפט מיום 22.07.20, ביקש התובע להבהיר שהסעד המבוקש מתייחס לכל חלקה 194, שכן יתכן שמחר הנתבע יפלוש לחלק אחר בחלקה (פרו' עמ' 3 ש' 10-11).
...
וראה גם עדל מוחמד חאפז אבו אלדבעאת נ' נג'אתי אלג'עברי (מיום 14.02.17) (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "....כבר בתחילת הדברים ייאמר, כי נראה לכאורה שהבסיס המשפטי לתביעת המבקשים הוא סעיף 19 לחוק המקרקעין, ולא סעיף 17 לאותו חוק. סעיף 19 מעניק הגנה למי שמחזיק במקרקעין, כדין או שלא כדין, מפני מי שמבקש להוציאם מידיו, ואילו עניינו של סעיף 17 הוא במי שמפריע לשימוש במקרקעין, הפרעה שאינה עולה כדי שלילת ההחזקה..... מכל מקום, הן תביעה למניעת הפרעה לפי סעיף 17 לחוק המקרקעין והן תביעה להשבת המקרקעין לפי סעיף 19 לחוק המקרקעין (המכונה גם "תביעה פוססורית") אינן נדחות בשל טענת נתבע כי אין למחזיק זכות טובה בנכס".
לסיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו