בקשה לאכיפת שיעבודים נגד חברות נדל"ן וערבים

בעקבות כך, ביום ו', ט"ז תשרי תשע"ה, 10.10.14, פנתה דור אלון, מכוח היותה בעלת שיעבוד על זכויות סופר דלק בתחנה, בתובענה ובבקשה דחופה לצוו מניעה זמני במעמד צד אחד בבית משפט זה (אחר שהופנתה לבית המשפט בידי ההוצאה לפועל), למינוי כונס נכסים לאכיפת שיעבוד רשום, בטרם הגשת כתב תביעה.

נוכח הבהרה זו מהמפרקים הזמניים של דלק האומן, שהיא, על פי תדפיס רשם החברות, בעלת המניות הבלעדית בסופר דלק, מקבלת אני את טענתה של דור אלון, כי ההסדר מיום 25.1.15 מחייב גם את סופר דלק לכל עניין ודבר, כך שטענותיו של עו"ד מארון כנגד ההסכם אינן מחייבות את סופר דלק, אשר מחויבת לעמדה הגורסת, כי יש לאשר את ההסדר מיום 25.1.15 בתיק זה. נותרו, איפוא, לדיון טענותיו של עו"ד מארון, בשמם של המשיבים 2 ו-3, בהיותם ערבים לחובות סופר דלק.

אשר לטענה כי אין מקום למנות את ב"כ דור אלון ככונס נכסים מוסיף עו"ד מארון וטוען, כי באי כוחה של חברת דור אלון אינם הגורם המתאים להיתמנות ככונס נכסים, וכי יש למנות "גורם אובייקטיבי". אין לקבל טענה זו. "הכלל הבסיסי הנוהג הוא שבעל השעבוד זכאי לבחור את זהותו של כונס הנכסים, שיפעל למימוש השיעבוד" (ע"א 8044/13 ששון לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ (פורסם במאגרים; פס"ד מיום 13.2.14)).

...

התוצאה היא, אפוא, שכיום ההסכם בטל ומבוטל, ולא ניתן להקנות לאיש זכויות מכוחו.

נדחית, אפוא, טענתם של בלדב מכוח סעיף 16(ב) לחוק המשכון.

שיעור החוב הכספי אשר לטענת עו"ד סרור, כי אין להכריע בתובענה שלפניי בשאלת שיעור החוב הכספי של סופר דלק לדור אלון – אינני מקבלת טענה זו. אמנם, דור אלון לא עתרה בתובענה זו לסעד כספי כנגד סופר דלק, ואכן סעד כספי – כלומר, צו ובו חיוב סופר דלק לשלם לדור אלון סכום מסוים – אין מקום לתת בתובענה שלפניי.

בסעיף 18 להצעת ההסדר נכתב: "לאור תרומתם [של בעלי השליטה – ד.מ.] כאמור, מבוקש, במסגרת הסדר הנושים דנן, כי יינתן הפטר גם לבעלי השליטה ולבני משפחתם... מחובות ו/או תביעות ו/או דרישות שמקורן בתקופה עובר למתן צו הקפאת ההליכים כנגד החברה". דא עקא, באספה אשר היתקיימה ביום 14.10.2010 הביעו חלק מן הנושים את היתנגדותם להסדר ולא היתקבל הרוב הדרוש לאישורו.

בבקשתו, נשען הנאמן לפשיטת הרגל על נוסח סעיף 18 להסדר הנושים אשר מציין כאמור כי יינתן הפטר לבעלי השליטה ולבני משפחתם לנוכח תרומתם להסדר – תרומת בעלים בסך של 1,440,000 ש"ח; ויתור על תביעות חוב בסך של 360,000 ש"ח; התחייבות לפדות נכס מקרקעין פרטי המשועבד לבנק בסכומים משמעותיים אשר "סלל את הדרך לקבלת הסכמת הבנק" (להלן: תרומת בעלי השליטה).

בעיניין זה ציינתי כי: "אין מדובר בחוזה שהוא בבחינת 'חי הנושא את עצמו', כי אם בהסדר נושים. לפיכך, הקביעה האמורה שלשון החוזה מחייבת את אכיפתו אינה סוף פסוק... ויש לבחון מהי השפעתם, אם בכלל, של דיני חידלות הפרעון על פרשנות ההסדר." (ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי ריבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ, פסקה 32 (11.2.2018) (להלן: עניין מרכז לוגיסטי)).

לבקשת רשם לישכת ההוצאה לפועל הוא הגיש ביום 29.1.2012 הודעה בה הבהיר כי "המבקש ובני משפחתו למעט בת זוגו היו ערבים באופן אישי לחלק גדול וניכר מחובות החברה". באופן דומה פעלו יתר המערערים.

...

שנית, נסיבות העניין בכללותן תומכות במסקנה כי לא אושר הפטר כאמור במסגרת הסדר הנושים.

כך בדו"ח הנאמן אשר הוגש ביום 25.1.2011 צוין כי: "לאחר בחינה של מספר מתווים הגיע הנאמן למסקנה כי המתווה המומלץ לביצוע העסקה הינו מתווה שאינו מבוסס על מכירת מניות החברה. זאת [...] לאור העובדה כי המניות הינן רכוש בעלי השליטה אשר גם להם חבות מכוח ערבותם האישית הנטענת לחובות החברה" (פסקה 7).

במאמר מוסגר יצוין כי גם על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר פורסם ביום 15.3.2018 ועתיד להיכנס לתוקף בקרוב (סעיף 373 לחוק), קיימת לבית המשפט של חדלות פירעון סמכות זו, ובלשון הסעיף: "90(ב). בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה." ובדברי ההסבר לסעיף בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027, מצוין כי: "בית המשפט שאישר את התכנית הוא המוסמך לדון במחלוקות שיתגלעו בנוגע לפרשנותה או ליישומה. הטעם לכך הוא שלעתים תכנית השיקום מורכבת ודורשת פיקוח ובקרה. בית המשפט שאישר את התכנית הוא בית המשפט המתאים לפקח על יישומה ולדון במחלוקות שיתגלעו בקשר אליה. הוראה זו מבוססת על הוראת סעיף 350(ט1) לחוק החברות". סיכומו של דבר, מכלל הנסיבות מצטיירת תמונה לפיה לא ניתן הפטר לבעל מניות שליטה מחובותיו לחברה.

הצדדים לבקשה המבקשת היא חברה פרטית מוגבלת במניות ועיסוקה בעסקי בניית נדל"ן בין היתר.

המשיבים 2-3 הנם בעלי מניותיה של חברת זועבי וערבים לחובותיה המשיב 4 (להלן: "סיבוני") הנו נושה נטען של חברת זועבי הטוען ל- 50 אחוז מהזכויות של חברתזועבי בפרויקט בנייה בעיר אום אל פאחם מכוח הסכם מיום 17/03/11 בינו לבין חברת זועבי.

ביום 17/03/11 נחתם הסכם בין סיבוני מחד, לבין חברת זועבי מצד שני והמבקשת מצד שלישי שכותרתו "הסכם הלוואה המירה לזכויות במקרקעין". לפי הסכם זה יעמיד סיבוני הלוואה בסך 2 מיליון ₪ ליתר הצדדים לעסקה והלוואה זו תומר, בהתקיים תנאים שפורטו בסעיף 7.1 לאותו הסכם (הנפקת טופס 4 לאיכלוס הפרויקט על ידי הערייה או זכאות חברת זועבי או המבקשת להרשם כבעלת זכויות החכירה בשטחי הפרויקט או מסירת שטחי הפרויקט המיועדים למשרדי הערייה וקבלם לחזקתם של הערייה על ידי המבקשת או חברת זועבי), להעברת ורישום מחצית מהזכויות של המבקשת בפרויקט, לסיבוני הנ"ל. בעקבות ההסכם הנ"ל, ניפתח חשבון בנק משותף לסיבוני ולחברת זועבי בבנק הפועלים ונתקבלו בו אשראים כנגד שיעבוד הנכס הנ"ל מבנק הפועלים עד לסך של כ- 43 מיליון ₪.

ד. ביום 14/09/17 הגיש בנק הפועלים בקשה מחודשת לאכיפת השעבודים (בקשה 60) וביום 24/09/18 החליט בית המשפט במסגרת אותה בקשה כי מימוש הנכס יעוכב לתקופה של 6 חודשים או לחלופין עד למועד בו תנתן החלטה על ידי הערכאה שלפני ידון נושא הזכויות בנכס.

...

סוף דבר, המבקשים אינם עומדים בתנאים הנדרשים למתן סעד זמני הן לעניין הוכחת סיכויי הצלחה בתובענה והן לעניין מאזן הנזקים.

על כן נדחית הבקשה.

המבקשים ישלמו יחד ולחוד, לכל אחד מן המשיבים 1, 2-3 יחדיו, 4, 5, הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,000 ₪ (סה"כ 8,000 ₪) .

עסקינן בחברה שעוסקת מזה כ- 80 שנה בהקמת פרויקטים שונים בנדל"ן בעיקר בתל-אביב.

מניף העמידה אשראים לחברה והואיל ואלה לא ניפרעו הגישה מניף ביום שבו הוגשה בקשת הקפאת ההליכים, בקשה דחופה לאכיפת השעבודים שניתנו לטובתה ולמינוי כונס נכסים ובד בבד בקשה למינוי כונס נכסים זמני (פר"ק 18433-07-18).

מבקשת הכנוס עולה כי ניתנו למניף שעבודים ספציפיים על נכסים של החברה ועל נכסים של הערבים ובין אלה: הפרויקט ברחובות, מועדון ים כנרת, דירת יעקב ואילנה ברחוב הורקנוס 17 בתל-אביב.

בתקופת הקפאת ההליכים אין לנקוט בכל הליך נגד החברה ונגד הערבים כהגדרתם לעיל.

...

מעל ומעבר; הואיל ובקשת כינוס הנכסים הוגשה לבית משפט זה, אזי מטעמי יעילות נכון יהיה שכל הליכי חדלות הפירעון של החברה יתבררו באכסניה זו. ממכלול האמור לעיל הגעתי לידי מסקנה שיש ליתן צו הקפאת הליכים ארעי למשך תקופה מוגבלת אשר במהלכה יבדקו בעלי התפקיד שימונו אפשרות גיבוש הסדר נושים ותוכנית הבראה, אל מול חלופות אחרות ועל מנת שניתן יהיה להציג לפני הנושים ובית המשפט מתווים ברורים שאליהם יהיה להידרש; משכך אני מורה כדלקמן: ניתן בזה צו הקפאת הליכים ארעי לחברה שבכותרת עד ליום 13.8.18, אלא אם תינתן החלטה אחרת.

אני ממנה כנאמנים זמניים בהקפאת הליכים את עורכי הדין: אמיר פלמר ושי בר ניר.

אני מאשר לנאמנים ליטול הלוואה בסך של 150,000 ₪ להפעלת עסקי החברה כמפורט בבקשה, ואשר יהיו במעמד של הוצאות הסדר.

בעלי המניות הם ה"ה מרדכי אזולאי ז"ל וסיגל אזולאי שערבים אישית לחובות יובל סמיט בבנק ללא הגבלת סכום.

הם פעלו באמצעות חברת א.א.ס.י. ובנייה בע"מ וחברת קידמת א.ס.י. יזמות בע"מ. גאראת הנה חברה פרטית שהתאגדה משנת 1994 ואף היא עוסקת ביזמות נדל"ן ובעיקר בתכנון ובצוע פרויקטים מסוג תמ"א 38 בעיקר בעיר חולון.

אולם, אין בכך די. הבנק סבור כי בנסיבות הקיימות כאשר אין באפשרות או ברצון החברות להשיב את הפרויקט למסלולו, לא נותר לבנק אלא להגיש בקשה זו לאכיפת השעבודים בפרויקט.

בנסיבות אלה, צודקת גאראת כאשר היא מציבה זרקור על השאלה, מפני מה דוקא עכשיו כאשר הפרויקט מתחיל להיתאושש, דורש הבנק מימוש השיעבודים ? מדוע לא עשה כן לפני שנה כאשר המצב היה חמור בהרבה ? גאראת סבורה כי מדובר בחוסר תום לב מצד הבנק והיא מציעה הסברים אפשריים לכך, כמו למשל חשש מתביעה שגאראת תגיש בעתיד כנגד הבנק עקב היתנהלות הממונה מטעמה דאז על הפרויקט מר אלון פנחס.

...

למרות הסכסוך בין יובל סמיט לבין גאראת שוכנעתי, כי לגאראת יש את האיתנות הכספית והמקצועית להוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל וכי היא עושה את הצעדים הנכונים לכך.

גאראת היא חברה מבוססת בעלת רקורד מוכח בהקמת פרוייקטים של תמ"א. מכל האמור לעיל, אני מוצאת כי למרות שהתנאים הפורמאליים למימוש השעבודים לכאורה התקיימו – קיומו של חוב ותנאי אגרות החוב – הרי גאראת הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולסתור את בקשת הבנק.

סיכום: מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה למימוש השעבודים.