מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאכיפת צו שיפוטי בעניין גילוי מסמכים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד צוין, כי בית משפט זה אמנם "רמז לאפשרות להרחבת סמכותו של בית המשפט באופן המאפשר לו לקבוע סעדים מכוח [פקודת הבזיון] כאשר עולה מכללה איסור או חיוב מהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט", כאשר בכל הנוגע לענייננו נקבע בעבר, כי יאסר השמוש במסמכים או מידע שגולו בעקבות צו שפוטי, כלפי צדדים אחרים.
תחילה – בהתייחס לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים כללי ועיון בהם: סעיף 1(10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 מורה אותנו, כי לא תנתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעיניין גילוי מיסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון". בקשת רונן להורות לגזיאל להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי, ולהורות לחברה להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי מתוקן, בהתאם להוראת תקנה 112 לתקנות, אינה בבחינת "גילוי מיסמך פלוני", ועל כן, לא תנתן לגביה רשות ערעור (רע"א 8852/20 עיזבון עזרי לי ז"ל נ' מדינת ישראל – רשות הפיתוח, פסקה 3 (19.1.2021)).
משכך, ובהנתן חומרת הסנקציות המעוגנות בפקודת הבזיון, נקבע בפסיקה כי אין לאכוף צוים שפוטיים שפרשנותם אינה ברורה וחד-משמעית (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49, 60 (2004); רע"א 8008/12 וכטל נ' שטיגליץ, פסקה 5 (8.1.2013)).
...
גם מטעם זה דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.
דהיינו, השימוש במסמכים הללו, שכאמור גולו למשיבים על-ידי רונן, נעשה למטרות המשפט שבמסגרתו ניתן הגילוי, ולא "למטרות אחרות". נכון היה אפוא לקבוע, כי המשיבים לא העבירו את המידע המצוי במסמכים הללו לצדדים אחרים, כפי שקבע גם בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות – והיא נדחית בזאת.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, התשתית שעל המשיב להציג היא ראשונית בלבד, כך נקבע בע"פ 30636/06 מד"י נ' מטר (19.7.07): "ככל שיהא בנתונים שיימסרו כדי להניח תשתית ראשונית לטענת אפליה, יהא בכך כדי ללמד כי ראוי לחייב את הרשות, אשר לה להבדיל ממנו, נגישות לעובדות שבכוחן לבסס טענתו, להביא חומר רלוואנטי נוסף." לאחרונה בבג"ץ 4922/19 אפרים נווה נגד מדינת ישראל (09.12.19), נדונה, בין היתר, שאלת הנטל שיש להרים בבקשה לקבלת מידע להוכחת טענת אכיפה בררנית, וביהמ"ש העליון קבע כך: "הנטל להנחת תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הדרישה לגילוי מידע ומסמכים בנוגע למדיניות האכיפה מוטל על הנאשם. בכגון דא, לא די בעצם העלאת טענה לאכיפה בררנית על מנת להורות לתביעה למסור מידע מכוח סעיף 108 לחסד"פ. טיבו של הנטל הראשוני המוטל על הנאשם ייבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, אך מובהר כי הרף לצורך קבלת מידע ומסמכים נמוך מהרף שנידרש לצורך סתירת חזקת התקינות ולהוכחת האכיפה הבררנית עצמה." מהאמור נראה כי מידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה נמוכה, אך נקבע כי בבוא ביהמ"ש לידון בבקשה לפי סעיף 108 עליו להיתחשב במידת ההכבדה שתיצור הענות לבקשה לקבלת מידע על הרשות.
באשר למידע סטטיסטי ביחס להליכי אכיפה דומים שנקטה המבקשת בכפר עכברה ובמרחב צפון בכלל בשבע השנים האחרונות, וכן נהליה ומדיניות האכיפה שלה ביחס למבנים חקלאיים ישנים שניבנו עם קום המדינה ללא היתר בקרקע חקלאית או ביער טבעי, מצאתי כי אין מקום להעתר לבקשה משתי סיבות עיקריות: הראשונה, כי אין במידע הנ"ל כדי להועיל למשיב בהוכחת טענתו בדבר אכיפה בררנית, בשים לב לעצם הטענה כפי שהועלתה בבקשה לביטול הצוים השפוטיים, לפיה המשיב הופלה לרעה ביחס לאחרים העושים שימושים במבנים סמוכים בישוב עכברה ואשר ניבנו בנסיבות דומות.
...
באשר למידע סטטיסטי ביחס להליכי אכיפה דומים שנקטה המבקשת בכפר עכברה ובמרחב צפון בכלל בשבע השנים האחרונות, וכן נהליה ומדיניות האכיפה שלה ביחס למבנים חקלאיים ישנים שנבנו עם קום המדינה ללא היתר בקרקע חקלאית או ביער טבעי, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה משתי סיבות עיקריות: הראשונה, כי אין במידע הנ"ל כדי להועיל למשיב בהוכחת טענתו בדבר אכיפה בררנית, בשים לב לעצם הטענה כפי שהועלתה בבקשה לביטול הצווים השיפוטיים, לפיה המשיב הופלה לרעה ביחס לאחרים העושים שימושים במבנים סמוכים בישוב עכברה ואשר נבנו בנסיבות דומות.
לא אוכל להיעתר לבקשה זו. מעבר לכך כי הדבר יצור הכבדה רבה על המבקשת, לא בטוח כי המידע הנדרש נמצא אצל המבקשת או ברשותה, ונדמה כי לצורך איסופו תצטרך המבקשת לבצע חקירה מקיפה בנוגע לכל מבנה ומבנה, שלא בטוח תניב תוצאות עובדתיות שניתן יהיה להתבסס עליהן.
סוף דבר, המבקשת תעביר למשיב מידע הכולל את פרטי המקרקעין בתחומי "מתחם ההשבה – יער הארזים" כולל מספרי גוש וחלקה, את מספרי המבנים הלא חוקיים בכל חלקה ופעולות אכיפה שננקטו כלפי כל המבנים, לרבות התייחסות לצווים מנהליים או שיפוטיים שניתנו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה זו, הנתבעת (להלן: "המבקשת") טוענת להעדר מילוי הצוו השפוטי והחלטת בית המשפט בעיניין ההליכים המקדמיים בתיק.
המבקשת מציינת כי הגישה בקשה לאכיפת הצוו השפוטי, ולחלופין למחיקת כתב התביעה.
הפניה לסעיף 2.3 לתצהיר מתייחס לדרישת המבקשת למתן תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעם המשיבה.
...
סוף דבר יש להשלים מענה בתצהיר ולצרף את החסר, בתוך 30 ימים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בנוסף מציין הנתבע כי הפקודה לא חלה על צוים לגילוי מסמכים ולא ייעשה שימוש בהליך לפי הפקודה מקום בו התוה המחוקק דרך אחרת לבצוע ההוראה השיפוטית.
בעיניין זה נפסק שם, בעמ' 64, כי "הכלל שלפיו אין להזקק להליכי בזיון כאשר קיימת דרך אחרת לבצוע ההוראה השיפוטית, משמעו כי כאשר קיימת אפשרות בחירה בין כמה דרכים חלופיות לאכיפתה של הוראת בית המשפט, יש לנסות קודם את הדרך הקשה פחות לחייב, ורק אם יתברר כי דרך זו אינה יעילה להשגת המטרה, יהיה ניתן להעזר בדרך המכבידה עמו יותר". במסגרת הבקשה דנן, בתשובה לתגובה טוען התובע, כאמור, כי הנתבע אמנם המציא לו מסמכים שונים (הגם שבאיחור), אולם החשבונות והמסמכים שהומצאו אינם שלמים או מספקים ולפיכך ראוי להפעיל את סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה , התגובה והתשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
המסקנה מכל האמור הינה כי אין מקום להפעלת הוראת סעיף 6 לפקודה לבזיון בית משפט ודין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסגרת הליכי הבוררות, המבקשת הגישה בקשה למתן צו גילוי מסמכים המורה למשיב, לרואי החשבון של חברת הפעילות ולבנק דיסקונט, לגלות מסמכים ספציפיים שפורטו בבקשה זאת ביחס לחשבונות הנוגעים לחברת הפעילות.
אשר לבקשה כנגד המשיב - מדובר למעשה בבקשה לחייב את המשיב בצו שפוטי להמציא פרטים ומסמכים שעל פי הנטען הוא חויב להמציאם על פי החלטות הבורר מימים 18.9.2023 ו - 8.10.2023 - ולא עשה כן. משמע שהבקשה במהותה היא בקשה לגילוי והמצאת מסמכים נגד צד להליך הבוררות, במסווה של בקשה לצוו עשה.
אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי נידרש צו עשה שפוטי שיורה למשיב להמציא מסמכים זאת כיוון שיש קושי לאכוף את החלטות הבורר שהן בגדר החלטות ביניים.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה ומכוח סמכותי על פי תקנה 50 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, ראיתי לדחות את הבקשה למתן צו עשה כנגד המשיב ולקבל את הבקשה למתן צו המורה על המצאת מסמכים על ידי בנק דיסקונט - ואפרט.
אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי נדרש צו עשה שיפוטי שיורה למשיב להמציא מסמכים זאת כיוון שיש קושי לאכוף את החלטות הבורר שהן בגדר החלטות ביניים.
עם זאת מקובלת עלי טענת הבנק כי הדרישה שפורטה בבקשה להמצאת כל המסמכים וכל התרשומות הנוגעים לחשבונות הבנק היא רחבה ונראית על פניה מכבידה.
סיכום הבקשה נגד המשיב - נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו