בקשה לאכיפת פסק דין לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט

לפני בקשת התובע, מר מקסים טוזנקוב (להלן: "המבקש" או "התובע") לפי סעיף 6 בפקודת בזיון בית המשפט, במסגרתה מבקש הוא לאכוף את הוראות פסק הדין החלקי מתאריך 24.12.2020, ולהורות לנתבעים, מר אריה הוכמן וחברת טי אנד טי טלקום אנד טכנולוג'י טרנספר בע"מ (להלן: "הנתבעים" או "המשיבים"), להגיש חשבונות המבוקשים בכתב התביעה, לתקופה שבין השנים 2010 – 2015.

...

בשים לב לכך, טענו הנתבעים כי דין הבקשה להידחות.

עם האמור, סבורני כי אין זה המקום לעשות שימוש בהוראות פקודת ביזיון בית המשפט.

אמנם יכול ויהיה ניתן לעשות שימוש בפקודת ביזיון בית המשפט גם כאשר מדובר בהפרה של צו למתן חשבונות [ראו למשל ע"א 8713/13 צאיג נ' לוזון נכסים והשקעות בע"מ (20.8.20179], אלא שסבורני כי אין מקום לעשות שימוש בפקודה במקרה דנן, שכן אין חולק כי הנתבעים העבירו מסמכים רבים לתובע (גם אם לשיטתו הם חסרים), כאשר הובהר כי הנתבע טרח רבות בעניין זה [עמוד 25, שורות 2 – 8]; כך גם פעלו הנתבעים למסירת תצהיר, חרף היותו בלתי מספק.

סבורני כי זה אינו המקרה בענייננו.

מונחת לפניי בקשתה של המבקשת, נציגות הבית המשותף ברחוב דרך רמתיים 9 הוד השרון (להלן – המבקשת) לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (להלן – הפקודה) לכוף על המשיבים, בני הזוג שרה ומנחם שדה לבן (להלן – המשיבים), את ביצוע פסק הדין שניתן על ידי כבוד המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה מאיר פורת ביום 7.11.21.

...

סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

לנוכח מכלול הנתונים הללו, אני סבור כי יש לפסוק את הוצאות המשיבים על הצד הנמוך.

בשולי הדברים, אודה למזכירות בית המשפט על העברת החלטתי זו לכבוד המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה מאיר פורת, ככל שהדבר ניתן.

ביום 24.3.2021 דחתה המפקחת את הבקשה לאכיפת פסק הדין הראשון וקבעה כי לא ניתן להעתר לבקשה במתכונת שבה הוגשה, מאחר שהמפקחת "קמה מכסאה" עם מתן פסק הדין, אך הוסיפה כי "אין באמור כדי לגרוע מהזכות העומדת [למשיבים] לפעול לאכיפת פסק הדין, לרבות באמצעות בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט" (להלן: ההחלטה מיום 24.3.2021).

...

הובהר כי שאלות ששאלה המפקחת בדיונים שהתקיימו, נועדו להבהיר עניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, וכי אין בהן כדי ללמד על כך שדעתה "ננעלה". בהקשר זה ציינה המפקחת כי טענות המערער בעניין הועלו באופן "כוללני", מבלי להפנות לשאלה ספציפית ששאלה ושממנה למד על משוא הפנים, כביכול, שהוא מייחס לה. לאחר שדחתה את בקשת הפסלות, הכריעה המפקחת בבקשת הביזיון, וקבעה כי המערער הפר את החיוב שנקבע בפסק הדין הראשון וכי אם לא ימציא לידי הנציגות הנבחרת את "מלוא ספרי הנציגות" עד למועד שנקצב, ישלם המערער קנס יומי בסך של 150 ש"ח. כן חייבה המפקחת את המערער בהוצאות המשיבים בסך של 3,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, שהועבר ללשכתי לאחר שהסתיימו הליכים שניהל המערער בנוגע לבקשה שהגיש לפטור מהפקדת ערובה.

עיינתי בערעור ובנספחים שצורפו לו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

משהסתיים ההליך בין הצדדים בפסק הדין, דין הערעור להידחות גם מטעם זה. מכל הטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה.

לפני בקשה לאכוף קיומו של פסק-דין שניתן ביום 9.1.22 בהליכים שבכותרת, לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

בהמשך לכך, אני סבור כי נקיטה בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט בעיניינו עולה בקנה אחד גם עם התכלית שנועד להשיג הליך זה. כך, כידוע, הליך לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט נועד לשרת מטרה אכיפתית, בה הליכי האכיפה יתבררו במהירות וביעילות מקום בו לא נידרשת שמיעת ראיות, מתוך מטרה להרתיע מהפרה ולמנוע המשכותה והישנותה של ההפרה בעתיד (ראה עניין עזרא ו-אתת טכנולוגיות בע"מ לעיל, וראה גם פסקות 2 ו-3 לדברי כב' הנשיא א' ברק ב-ע"פ 5177/03‏ מור נ' דנציגר – משק פרחים "דן"‏, פ''ד נח(4) 184).

בתוך כך מביא בית המשפט בחשבון גם שיקולים של צדק באמצעות בחינה של השאלה אילו צעדים יהוו דרך אכיפה ראויה, מתאימה וצודקת אשר תביא בחשבון הן את עניינו של המפר והן את עניינו של הנפגע המבקש לאכוף את פסק-הדין (ר' פסקה 12 לפסק-הדין בעיניין רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ''ד נט(4) 49 שם אף נקבע כי לשיקולים אלא "משנה תוקף כאשר עסקינן בפסק דין שניתן בהסכמת שני הצדדים על בסיס פשרה שהוגשה ביניהם" – כפי נסיבות ענייננו).

...

בהמשך לכך, אני סבור כי נקיטה בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט בעניינו עולה בקנה אחד גם עם התכלית שנועד להשיג הליך זה. כך, כידוע, הליך לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט נועד לשרת מטרה אכיפתית, בה הליכי האכיפה יתבררו במהירות וביעילות מקום בו לא נדרשת שמיעת ראיות, מתוך מטרה להרתיע מהפרה ולמנוע הימשכותה והישנותה של ההפרה בעתיד (ראה עניין עזרא ו-אתת טכנולוגיות בע"מ לעיל, וראה גם פסקאות 2 ו-3 לדברי כב' הנשיא א' ברק ב-ע"פ 5177/03‏ מור נ' דנציגר – משק פרחים "דן"‏, פ''ד נח(4) 184).

בענייננו, בתביעת המבקש 1 אשר הוגשה בחודש דצמבר 2017 נטען כי המשיב מחזיק במקרקעין ללא היתר כדין וללא תשלום דמי שכירות, כבר מחודש ספטמבר 2010, כאשר בהסכם הפשרה הוסכם על כך שהמשיב ישלם למבקשים דמי שכירות "לעבר" מיום 19.1.2015 – היינו 7 שנים עובר לפסק-הדין שניתן ביום 9.1.22.

לנוכח האמור, ובשים לב לעובדה שחלפו כ-6 חודשים ממועד הפרת התחייבויות המשיב על פי פסק-הדין, ומתוך מטרה לאכוף את קיום פסק-הדין על ידי המשיב, אני קובע כי ככל שהמשיב לא ימלא אחר כל התחייבויותיו על פי פסק-הדין עד ליום 18.10.22 הוא יחוב בקנס בסכום של 1,000 ש"ח לכל יום בו ימנע מקיום פסק הדין, החל מיום 19.10.22.

בפניי בקשה מיום 30/07/23 לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, המבקשת לחייב את המועצה המקומית ג'ת המשולש (להלן: "המשיבה") בקנס יומי בסכום משמעותי עד שתציית להוראות הסכם הפשרה מיום 08/12/21 אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 09/12/21 וזאת תוך חיוב המשיבה בהוצאות לדוגמה ושכר טירחת עורך דין.

לעומת זאת, בכל הנוגע לפן השפוטי, מוקנים לנפגע שני מסלולים אחרים, האחד, אכיפה במסגרת ההוצאה לפועל והשני, לפי פקודת ביזיון בית משפט (ראה ת"א (י-ם) 4060/10 סיידוף נ' נס הרים מושב עובדים להתיישבות חקלאית (24/06/12).

...

לעמדתו, המשיבה מתעתעת במבקש, אינה חפצה בקיום התחייבויותיה על פי פסק הדין ומשכך, אין מנוס אלא להיעתר לבקשה על מלוא סעדיה.

המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות, שכן לא סטתה מההסכמות, פעלה והינה פועלת למלא התחייבויותיה על פי ההסכמה ולקדם תכנית הנוגעת לכל גרעין הכפר, לרבות מקרקעי העותר.

המשיבה הלינה על כך שהמבקש לא טרח לצרף ולו פנייה אחת שביצע למשיבה טרם הגשת הבקשה והוסיפה וציינה כי מדובר בבקשה מרחיקת לכת וחריגה שאין מקום להיעתר לה, מה גם שהסכום המבוקש שננקב על ידי המבקש בבקשה אינו מאוזן.

על כן לעמדתו יש להיעתר לבקשה.

לאור כל האמור, אין מנוס מלהורות על דחיית הבקשה.