מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאכיפת פסק דין זר לפי חוק אכיפת פסקי-חוץ

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השופטת עינת רביד: ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (ה"פ 6900-06-17; כבוד השופט עדי הדר) מיום 24.2.2020 בגדריו דחה בית המשפט את בקשת המערערת על פי חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח – 1958 (להלן: החוק) לאכיפת פסק חוץ, שנתן בית משפט בגיאורגיה, בשל העדר הדדיות בקיום פסקי דין בין המדינות.
לסוגיה המהותית - האכיפה ההדדית כאמור, סעיף 4(א) לחוק קובע: "פסק-חוץ לא יוכרז אכיף אם ניתן במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל". השאלה המרכזית שעלינו להכריע בה בעירעור זה היא האם מתקיימת בין מערכת המשפט של מדינת ישראל לבין זו שבמדינת גיאורגיה דרישת ההדדיות הקבועה בסעיף 4(א) לחוק אכיפת פסקי חוץ; ובאופן יותר מדויק, כפי שנקבע בפס"ד דאבל קיי – האם בנסיבות שבהן לא קיימת אמנה רלוואנטית בין המדינות הוכח קיומו של "פוטנציאל סביר" לאכיפת פסקי דין ישראליים על ידי בתי המשפט של המדינה הזרה, היא גיאורגיה, גם אם לא הוכחה אכיפה דה-פאקטו של פסק דין ישראלי על ידי המדינה הזרה.
...
לא שוכנענו ולא הוצג לנו שחלוף הזמן ממתן אותו פסק דין בשנת 2010 הביא לשינוי של ממש בפסיקה בגיאורגיה (ראו חוות הדעת של מומחה בית המשפט ופסק הדין האנגלי שניתן בשנת 2016).
סוף דבר לו דעתי תשמע, אציע לחברי לדחות את הערעור.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 20,000 ₪.

בהליך אפ"ח שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

תביעת התובע הנה פשוטה וברורה ונהיר וברור כי הוא מבקש לאכוף את פסק הדין לפי סעיפים 2- 10 לחוק אכיפת פסקי חוץ וזהו הסעד המבוקש.
ראו לעניין זה ס' 5 לפסק דינה של כב' השופטת צילה צפת בעיניין אוריון הנ"ל : "ככלל, במסגרת הליך עפ"י חוק אכיפת פסקי-חוץ, בית המשפט אינו מהוה ערכאת ערעור על פסק הדין הזר וגם אינו מהוה הליך לשינויו בשל עילה חדשה שקמה לאחד הצדדים עקב שינוי נסיבות.
...
סוף דבר הנני מורה על אכיפתו של פסק הדין שניתן ביום 9.12.20 בתיק 01258p18zc בבית המשפט למשפחה בלונדון.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום וככל שלא ישולמו במועד שנקבע לתשלום יישאו הפרשי ריבת והצמדה מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום בפועל.
כן הנני מורה כי הנתבעת תהא רשאית לקזז מההוצאות שנפסקו לחובתה את חוב המזונות שחב לה התובע.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

היינו, אם היה ברצונו לאכוף את החיוב הכספי שהושת על המשיבה מכוח ההליך הזר, היה עליו להגיש בקשה לאכיפתו של הפסק לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, דבר אשר לא נעשה.
עם זאת, החוק אינו מעניק סמכות לבית משפט של חידלות פרעון לתת "הכרה" או "אכיפה" של פסק-חוץ שניתן במסגרת אותו הליך זר. כדי לקבל "הכרה" בתוכנו של פסק דין זר או "לאכוף" את החיובים הקבועים בו, יש לפעול לפי חוק אכיפת פסקי-חוץ.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי ובטיעוני הצדדים, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
בית המשפט הגיע אפוא בעבר למסקנה כי השאלה מהו הדין החל על שאלות הנוגעות לסוגיות המצויות בעומק תחום חדלות הפירעון (כגון, שאלות של ביטול הענקות, סדרי הנשיה, הכרה בקיומו של שעבוד וכיו"ב) – "אינה פשוטה" (והשוו: סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין לאומי פרטי, 1377 (2013) הסוברת כי גם בעניינים מהותיים הנוגעים לחדלות פירעון חל "דין הפורום").
סוף דבר, אם דעתי תישמע, הערעור יידחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ההליך העקרי בעניינינו הוא בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, ובחינתה הלכאורית של העילה תעשה בהתייחס אליה והיסודות הדרושים לה. השאלה מיתמקדת בעניינינו, מטבעם של דברים, בהתקיימות התנאים הנדרשים לפי חוק אכיפת פסקי חוץ לצורך אכיפה של פסק דין זר בישראל.
...
תמצית טענות הצדדים: טענות התובעים/המבקשים: התובעים טוענים כי מתקיימים בענייננו התנאים הנדרשים בדין להטלת עיקולים זמניים ומשכך יש לקבל את הבקשה.
מבחינת מאזן הנוחות, סבורני כי בכל הנוגע לעיקול נכסי מקרקעין ורכב של הנתבע, הרי שהוא נוטה במובהק לתובעים.
בכל הנוגע לטענה בדבר חוסר תום לב בשל אי-גילוי העובדה כי הנתבע שהה בישראל בעת מתן פסה"ד, התובעים הבהירו כי עובדה זו לא היתה בידיעתם, ולא שוכנעתי כי נפל פגם של חוסר תום לב בהקשר זה. אשר לשיהוי, הבקשה לאכיפה אכן הוגשה זמן לא מבוטל לאחר שניתן פסה"ד (אם כי הרבה לפני תום התקופה שהחוק מתיר לכך), אולם בהתחשב במאפיינים המורכבים "הבינלאומיים" של הפרשה והמעורבים, כאשר התובעים הינם אזרחי ותושבי ערב-הסעודית, פסה"ד ניתן בניו-יורק, הנתבע ריצה מאסר בניו-יורק והינו תושב ישראל, אינני סבורה כי די בחלוף הזמן כדי להצדיק דחיית הבקשה.
סוף דבר: הבקשה לעיקולים זמניים מתקבלת, למעט צו העיקול על חשבון הבנק של הנתבע בבנק מזרחי טפחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עקרי טענות הצדדים בסיכומיהם עקרי טענות התובעת על בית המשפט לדחות את הבקשה למחיקה ודחיה על הסף של התביעה מחמת מעשה בית דין ומיצוי עילה; אין להחיל הכרה אגבית של פסק הדין הזר שניתן במיאמי לפי סעיף 11 (ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ" ו/או "החוק").
על מנת לסבר את האוזן, סעיף 1 לחוק אכיפת פסקי חוץ מגדיר "פסק חוץ": "פסק דין שניתן על ידי בית משפט במדינה זרה בענין אזרחי, לרבות פסק דין לתשלום פיצויים או נזקים לצד שניפגע, אף כשלא ניתן בענין אזרחי". סעיף 2 לחוק, קובע ב"רחל בתך הקטנה", כי "לא ייאכף בישראל פסק חוץ אלא לפי חוק זה". סעיף 3 לחוק קובע "תנאים לאכיפה", על פיהם רשאי בית המשפט להכריז על פסק חוץ כאכיף בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים: "(1) הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו;
...
בתוך כך, נקבע, שיש לקבל את הערעור ולקבוע, שככל שתדחה טענת הנתבע לסילוק התביעה על הסף, יש לקבלה לגופה, בכל הנוגע לחיוב הנתבע בהשבת כספי התמורה שהועברו אליו על ידי המנוחה, וליתן פסק דין משלים ביחס לרכיבי התביעה האחרים, תוך שמירת טענות הנתבע לקיזוז.
בתוך כך, נקבע, שיש לקבל את הערעור, ולקבוע, שככל שתדחה טענת הנתבע לסילוק התביעה על הסף, יש לקבלה לגופה, בכל הנוגע לחיוב הנתבע בהשבת כספי התמורה שהועברו אליו על ידי המנוחה, וליתן פסק-דין משלים ביחס לרכיבי התביעה האחרים, תוך שמירת טענות הנתבע לקיזוז.
סוף דבר מן המקובץ עולה, שבענייננו, לא היה הליך קליטה של פסק החוץ בישראל, לא הוגשה בקשה לאכיפה, או להכרה בפסק הדין הזר.
יוצא אפוא, כי הנושא לדיון בענייננו, אינו אכיפת פסק חוץ, אלא הכרה אגבית, לפי סעיף 11(ב) לחוק.
לאור האמור, טענת הנתבע לסילוק התביעה על הסף נדחית, אין בפנינו מעשה בית דין ומיצוי עילה, ועל כן יש להורות לחיוב הנתבע בהשבת כספי התמורה שהועברו אליו על ידי המנוחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו